Seth | (boyxboy)

chapter 23

"אני ודניאל נפרדנו..." היא לחשה ונאנחה פעם נוספת, אני מרגיש את ליבי נצבט מעט.
"ל-למה?..." מלמלתי וליטפתי את ידה בעדינות.

הבטתי בעינייה שנצצו מעט והיא מושכת באפה,
"הוא אמר שהוא לא מרגיש אליי יותר כלום." היא משכה בכתפה ואני הבטתי בה במעט עצב, "אני לא מבין..." עקלתי את גבותיי מעט והנחתי את ידי על השולחן ואת ראשי עלייה, "אבל הייתם מאוהבים, לא?" מלמלתי בעדינות והיא הביטה בי, "כנראה שזה לא היה הדדי."
היא אמרה ואני חיבקתי אותה בעדינות.
"איפה הוא עכשיו?" שאלתי והיא גיכחה,
"דניאל נשר מבית הספר." היא אמרה ואני פערתי את עיניי, "מה?!" התרוממתי בחדות והתנשמתי, דניאל? נשר?
דניאל היה חכם כל כך. הוא היה התלמיד הכי מצטיין בכיתה שלו למרות כל השטויות שגרם לי ולבלה לעשות יחד איתו. לא יכלתי להאמין שהוא יפרוש. אני ידעתי שבמקום מסוים בתוכו הוא כן אהב ללמוד. כל הנושאים עניינו אותו נורא והוא תמיד היה זה ששואל את השאלות אך גם עונה עליהן חזרה.
"מתי מסיימים ללמוד היום?" שאלתי את בלה במעט לחץ והיא הביטה בשעון שעל ידה, "עוד שעתיים בערך." היא אמרה ואני נאנחתי, דופק בשולחן בעדינות.

שני השיעורים עברו כרגיל והפעם וויתרתי למורה וכתבתי במחברת את מה שהיא כתבה על הלוח.
השעתיים הסתיימו והצלצול לסוף היום נשמע, אני מארגן את הציוד שלי בתוך התיק ומביט בבלה מתארגנת גם.
שמתי את התיק על גבי ויצאתי מהבניין יחד עם בלה.
"בל." התחלתי להגיד והיא הביטה בי בשאלה, "אני הולך לדניאל." אמרתי ובלעתי את רוקי, מחליט שאלך לבדוק מה קורה איתו.
היא שתקה והרגשתי את ידו של ג'קסון על כתפי, "אתה לא מחליט על דעת עצמך, ילד." הוא אמר ואני נעצרתי במקומי, בלה מביטה במצב במעט לחץ.
"א-אז אני אתקשר לסת'!" דחפתי את ידו מכתפי בעדינות וזזתי ממנו.
"ס-סיאל אני צריכה ללכת בכל מקרה." בלה אמרה לבסוף וחיבקה אותי, "תגיד לו שמייקל השלים לו הכל והמחברות שלו בלוקר." היא אמרה ואני הנהנתי לה, היא יוצאת משערי בית הספר והולכת בדרכה לביתה.

לקחתי את הטלפון שלי וחייגתי לסת'.
"בייבי?" שמעתי את הקול שלו מעבר לקו והלב שלי מתחיל לדפוק בשמחה. "הי דאדי..." מלמלתי בביישנות והתרחקתי מעט מג'קסון.
"איך בלימודים שלך בייבי בוי?" הוא שאל ואני מרגיש את לחיי מסמיקות. "הכל בסדר..." מלמלתי בעדינות ואני מעביר את ידי בשיערי, מתיישב על הדשא ברחבת החצר ומחבק את רגליי.
"אמ.." התחלתי לומר, "אני יכול בבקשה ללכת לדניאל היום?" שאלתי ונשכתי את שפתיי בפחד שיסרב לי.
"דניאל זה החבר שלך מבית הספר?" הוא שאל ואני הנהנתי למרות שלא יכל לראות אותי, "כן דאדי."
שמעתי אותו נאנח, "בסדר בייבי בוי. ג'קסון ייקח אותך לבית שלו. אתה יודע איפה הוא גר?" הוא שאל ואני כבר הבטתי בג'קסון מתקדם לכיווני, אני מתרומם אליו והולך לידו, "כן דאדי, אני אגיד לו לאיפה לנסוע." אמרתי בביטחון.
-"יופי בייבי בוי, תתקשר לדאדי מתי שתרצה ללכת." הוא אמר, "בסדר דאדי." אמרתי בבישנות.