Seth | (boyxboy)

chapter 53

סת' אוחז בידי בחוזקה ומביט בעיניי חזרה, "שלא תעז להתקרב אליו אפילו." הוא לחש באוזני את המילים באטיות, מביט בעיניי בכעס.
אני בולע את רוקי וממשיך להביט בעיניו בפחד.
"האם אני ברור סיאל?" הוא אומר בקולו העמוק ותופס בפניי, אני מהנהן ומחזיק בידו בעדינות, "כ-כן דאדי." אני אומר ובולע את רוקי פעם נוספת, מרגיש את לחיי מאדימות במבוכה כשהתרגז עליי בכיתה.
הוא משחרר את פניי מידו "תשאר לעמוד כאן, אני כבר חוזר." הוא אומר ומתקדם אל המחנכת שלי כדי לקחת את התעודה.
ליקקתי את שפתיי והבטתי בפניו הפצועות של דניאל מהצד, אני נושך את שפתיי במבוכה.

הרגשתי לפתע כפות ידיים מכסות את עיניי מאחור ואני מתנשף בכבידות ובבהלה, מוריד את אותם הידיים מעיניי ומסתובב לאחור במהירות, מביט בבלה.
"וואו תינוק, זו רק אני!" היא אומרת ומחבקת אותי בצחקוק, אני נאנח ומגלגל את עיניי.
"אל תעשי את זה שוב." אני אומר ובולע את רוקי בלחץ, "בסדר, מצטערת." היא אמרה, "תגיד, כמה המורה נתנה לך בלשון?" היא שואלת ואני מביט אל עבר סת' שמשוחח עם המורה שלי, אני מביט במורה עצמה ששולחת אליי מבטים מדי פעם.
"אמ.." אני לוחש, "הוא לוקח משם את התעודה בשבילי, עדיין לא קיבלתי אותה." אמרתי בחוסר ברירה, אני כבר לא יכול להסתיר את זה, זה ברור מדי.
"הו, אוקיי." היא אומרת וראיתי שלא היה לה נחמד במיוחד לדבר על זה כיוון שראתה שאני לא מרגיש בנוח.
"ס-סיאל, יש לי שאלה." היא אומרת ואני מביט בה, "כן?..." החזרתי,
"דניאל התקשר אליי אתמול... הוא סיפר לי את כל מה שקרה." היא אומרת בלחש, "את ודניאל חזרתם לדבר?" אני שואל והיא מהנהנת בראשה לחיוב, "כן, רק רציתי לשאול אם הכל בסדר איתך ועם האדון שלך, אני לא רוצה שתרגיש סגור." היא אמרה ואני מחייך מעט, זה די משמח אותי שהיא קוראת לו ככה.
אם היתה במקומה מישהי אחרת היא כנראה מזמן היתה מנתקת איתי קשר, מעטים היו דואגים לי בהקשר הזה, ואני ממש שמח שהיא מקבלת את זה כביכול.
"הכל בסדר איתנו, אני מאושר." חייכתי וחיבקתי אותה בעדינות, אני שומע את הצחוק העדין שלה.
"ועוד שאלה, אם אפשר, רק אם זה בסדר..." היא מלמלה והביטה בי שוב, "בטח!" גיכחתי וחייכתי אלייה.
"אתה דיברת עם דניאל אתמול?" היא שואלת ואני בולע את רוקי, מוריד את החיוך שלי לאט. חשבתי שאמרה שהוא סיפר לה הכל!
"לא... אני לא חושב שאדבר איתו בזמן הקרוב." אני אומר והיא נאנחת מעט, "אתם יכולים לתת לעצמכם זמן ואולי תחזרו להיות כמו פעם." היא אומרת ואני מביט בסת' מסיים לשוחח עם המחנכת שלי והוא מתקדם אל כיווני.
"בלה, זה לא זמן טוב, אני ודניאל לא נחזור לדבר כנראה, תגידי לו שיספר לך בדיוק את מה שקרה." נאנחתי, "אני חייב ללכת, נדבר מאוחר יותר." אני אומר ומתרחק מעט, מתקדם אל סת' בעצמי.
הוא מלטף את ראשי ואני מביט בו ומחבק את גופו, "אפשר ללכת דאדי?" אני שואל והוא מהנהן בחיוך, "כן בייבי, קדימה."

התקדמנו אל השער ואני מביט בתעודה שלי, הציונים שלי דווקא לא רעים.
ידו של סת' הונחה על כתפי ומשאירה אותי קרוב אליו, הוא מלטף את צווארי.
אני סוגר את התעודה ומחבק את גופו תוך כדי הליכה, מביט בו מלמטה, "מה אתה חושב על התעודה שלי דאדי?..." אני שואל ומחכך את ראשי בגופו, הוא מגחך ומרים אותי על ידיו, "אני חושב שאתה תלמיד מצוין ושמגיע לך פרס." הוא אומר ונושק לצווארי, אני מצחקק בחיוך, "אמרתי לך!" חייכתי וחיבקתי את צווארו, הוא מגחך בקולו העמוק ומלטף את גבי.