Seth | (boyxboy)

chapter 37

נ.מ סיאל

אני מביט בפניו של דניס, הוא מחייך אליי חיוך מרושע ואכזרי, מפשיט ממני את בגדיי ולא פוסק מלהעביר את ידיו על גופי.
הוא פושט את מכנסיו וזורק אותם על הרצפה, מקרב את גופי יותר אליו ומפסק את רגליי, ראייתי נהיית יותר מטושטשת ואני מנסה לצעוק כל כך חזק.
הוא מנשק את צווארי באגרסיביות ואני לא מפסיק לנסות להתרחק.
הרגליים שלי כואבות ואני לא מפסיק לבכות מהאחיזה הכואבת שלו, הוא לפתע אחז באיברו והתקרב אל גופי, נושך את שפתיו ומ-

אני פוקח את עיניי בחדות, מתרומם לישיבה ואוחז בחזה שלי בזמן שהתנשמתי בכבידות.
בלעתי את רוקי והמשכתי להתנשם, אני מרגיש את גופי מזיע.
הסתכלתי על סת' שעדיין ישן לידי, אני נאנח ומעביר את ידי בשיערי, מביט בשעון שהונח על השידה, השעה היתה ארבע וחצי בבוקר.
אני מוריד את השמיכה ממני ומביט בבגדי השינה הארוכים שעל גופי, אני מבחין ברגליי הרועדות ואני מצמיד אותן אחת לשניה בבהלה, אני מנסה להסדיר את הנשימה שלי ועוצם את העיניים שלי כל כך חזק, מנסה להדחיק את המחשבות הנוראיות שמתרוצצות בראש שלי.
אני מנסה להעלים את המגע שלו מהעור שלי, איני מסוגל לעזוב את האחיזה ברגליים שלי.
אם סת' לא היה מגיע באותם הרגעים, הייתי מאבד את זה לגמרי כשהיה מעולל לגוף שלי את הדבר הכי נורא שאפשר לחשוב עליו.

אני מרים את חולצתי ומביט בסימנים הגדולים בבטני שכבר הפכו לסגולים, אני מרגיש את הדמעות מציפות את עיניי ואני קם מהמיטה, איני רוצה להפריע לסת' לישון, אני בטוח שלא ישן בכלל בימים האלה.
התנשמתי מעט ואני אוחז במזרון הגבוהה והעבה, מנסה לא למעוד.
אני מביט בסת' פולט אנחה עדינה וזז מעט במיטה, אני מלקק את שפתיי מעט ומתכסה בשמיכת הצמר הדקה שהונחה על הכיסא היוקרתי.
התקדמתי אל הדלת באטיות ופתחתי אותה בעדינות, מביט בסת' בדאגה כדי לראות שהוא עדיין ישן.
יצאתי מהחדר באטיות וירדתי במדרגות לכיוון הקומה הראשית, אני עוטף את גופי יותר בשמיכה כשהרגשתי את גלי הרוח של המזגן בבית.
איני מבין מדוע סת' משאיר את המזגן דלוק במשך כל הלילה, אם אני הייתי עושה את זה אימי מזמן הייתה מרתקת אותי על ההון שהיתה חוטפת בחשבון החשמל.
הגעתי לקומה הראשית והבטתי במטבח החשוך, אני מתקדם אל מכשיר המים ומוזג לעצמי בכוס קטנה.
אני שותה מעט ומלקק את שפתיי.
התקדמתי אל המדרגות ועליתי אל הקומה העליונה חזרה, אני נכנס אל חדר השינה וסוגר את הדלת בשקט, הוא עדיין ישן.
חייכתי מעט אל דמותו הקשוחה, אך למרות זאת תמיד הייתי נוהג לחשוב על כמה שהוא עדין ורך כשהוא ישן.

התקדמתי אל חלון הזכוכית הגדול של החדר והתיישבתי על ברכיי, אני מביט באורות המאירים על השכונה החשוכה ועל המכוניות הבודדות שעוברות בה.
ניסיתי להרגע, אני מתנשם מעט ומריץ במוחי את החלום שחלמתי.
נשכתי את שפתיי בעדינות והשפלתי את מבטי, נותן לדמעותיי לרדת.
נשענתי על משקוף ומשכתי באפי, אני ממשיך לבכות בעדינות ומתכסה יותר בשמיכה.
אני עוצם את עיניי ונותן לדמעות האחרונות שלי לזלוג על לחיי.

---

07:30, בוקר.

נ.מ סת'

נאנחתי והתמתחתי בעדינות, אני מתכוון לקרב את סיאל אליי אך ידי עוברת על מיטה ריקה.
אני פוקח את עיניי בחדות ומתרומם במהירות, אני מתנשף ומביט בסיאל היושב על הרצפה ושעון על משקוף החלון כשהוא מנמנם ושמיכה עטופה סביב גופו.
"לעזאזל." אני לוחש לעצמי וקם מהמיטה בעדינות, מתקדם אליו ומתיישב על ברכיי לידו, מלטף את שיערו ונושק לראשו בעדינות.
"בייבי בוי..." מלמלתי והבטתי בו פוקח את עיניו בעדינות.
"מה קרה?" לחשתי והתקרבתי אליו יותר, אני נושק ללחיו בעדינות.
הוא נאנח והניח את ידו על החזה שלי בעדינות, מלטף אותו ומקרב אותי אליו, הוא מחבק אותי.

אני שומע יבבות קטנות ממנו ואני מלטף את גבו, הוא בוכה בלחש אל חזי.
"מלאך שלי..." אני לוחש ואוחז בעדינות רבה בפניו בשתי ידיי, מביט בעיניו האדומות מזילות דמעות שקופות ומלוחות.
אני מלטף את סנטרו ומביט בשפתיו הנפוחות, אני מוחה את דמעותיו עם אצבעותיי ומקרב אותו אליי, נושק לשפתיו.
הוא מלטף את פניי בעדינות ומתרומם על ברכיו, מחבק את צווארי וממשיך לנשק אותי.
אני מקרב אותו יותר אליי ומחבק אותו יותר, אני יורד בנשיקות לצווארו ונאנח בעדינות.
אני מלטף את גבו וחופן את ישבנו בשתי ידיי בעדינות, הוא לפתע שואף נשימה חדה ומתרחק ממני בעדינות, מתנשם מעט ומשפיל את מבטו בשתיקה.
אני בולע את רוקי, מביט בו בדאגה, מבין שעשיתי טעות.
הוא נושך את שפתיו בעדינות ואני מביט בעיניו מייצרות עוד דמעות שקופות שעומדות לרדת בכל רגע.
"בייבי, בבקשה." אני אומר בעדינות, "קשה לי כשאתה בוכה, אני מצטער."
הוא מושך באף הכפתורי והקטן שלו, מנגב את דמעתו.

"א-אני פשוט צריך קצת זמן..."