chapter 35

5K 218 21
                                    

אני פוער את עיניי בבהלה ואוחז בזרועות התופסות את ראשי וחוסמות את פי. "מ-ממ-!" מלמלתי.
"חשבת שתוכל לברוח בקלות חתיכת נקבה זולה?" הקול לחש באוזני, "כל הכבוד ברייס, אל תתן לו להתחמק."
אני מביט בדניס מתקדם אל הרחבה כשהוא מחזיק בשיערות ראשו של ג'ייק, ידיו היו קשורות מאחורי גבו.
"ג'-ג'ייק-!" צעקתי אל תוך ידו של ברייס, אך אני מתנשף בכבידות כשברייס חיזק את האחיזה שלו על פי. "סתום תפה שלך!" הוא משך בשיערי ואני צועק אל ידו בכאב.

רעש של טעינת רובה נשמע ואני מביט הצידה אל הרעש, מביט במספר חיילים המתקדמים אל הרחבה, חיילים המוכרים לי.
אני מביט בסת' ביניהם, האם אני חולם?
אני מתנשף בכבידות ומביט בגבר שלי מתקדם אל המרכז.
"דניס, זה נגמר." הוא אומר ומביט בי, מאגרף את ידיו.
אני משתולל בידיו של ברייס וצועק על תוך ידו, הוא מחזק את אחיזתו אפילו יותר ואני מתחיל לבכות. "תהיה בשקט!!" הוא סטר ללחיי ואני מביט בבכי אל סת' שכבר כיוון את הרובה שלו אל עבר ברייס.
"תראו מי החליט להציל את הנסיכה שלו..." דניס צחקק, אני יכול להרגיש את רוחות הזעם של סת' עד אליי.
"אתה הרי לא תירה בו..." דניס מלמל ואני מביט בסת' מעביר את הרובה הישר אל פניו של דניס, לוחץ על ההדק ויורה לכיוון צד ראשו, שורט את האוזן שלו בעזרת כדור המתכת בצורה דייקנית וחדה.
דניס נאנח בחדות ואחז באוזנו, מביט בסת' בכעס.
הוא שלף אקדח מהכיס האחורי שלו והצמיד אותו לראשו של ג'ייק, אני מתחיל להלחץ ומביט בשניהם, איני רוצה שיפגע בג'ייק.
בזכות ג'ייק סת' בא הנה כבר היום, אני חייב לו כל כך הרבה.

"דניס, תזיז את האקדח." סת' אומר בקולו העמוק וחודר במבטו אל עיניו של דניס.
"מ-מצטער." ג'ייק לוחש ומביט בי, פניו אדומות.
"מי שבוגד במשפחה שלי, תמיד יבגוד." דניס אומר וברייס מוריד מעט את ידו מפי ללא תשומת לב לכך, אני מתנשף בלחץ.
דניס הביט בי וצחקק, לפתע ירייה נשמעה וכדור האקדח עובר דרך ראשו של ג'ייק, גורם לגופו ליפול על הרצפה וליצור שלולית של דם.
אני מרגיש את ליבי נעצר, "ל-לא-!!" אני צורח בכל כוחי וברייס אוחז בגופי חזק יותר ומצמיד אותי אליו, אני נושך את ידו בחוזקה והוא צועק בכאב ומרפה את אחיזתו מגופי, סת' מכוון את הרובה אל כיוונינו ושולף את הכדור אל תוך כתפו של ברייס.
חייליו של סת' נטרלו את דניס והחלו לקשור את גופו.
אני פורץ בבכי ורץ אל סת', אל סת' שלי.
הוא מתקדם אליי בצעדים מהירים ותופס בגופי, הוא מרים אותי אל גופו ואנחנו מתחבקים בחוזקה, אני כורך את רגליי סביב מותניו ובוכה אל תוך כתפו בכבידות.
"בייבי שלי... בייבי קטן שלי." הוא לוחש ואוחז בגבי, נושק לצווארי עמוקות.
"ד-דאד-די..." קולי רועד בכבידות, איני מאמין שסוף סוף אני נוגע בו שוב.
"התגעגעתי אלייך כל כך..." אני בוכה חזק יותר ותופס בו, אני מסרב לעזוב אפילו לרגע.
הוא מלטף את גופי ומצמיד אותי אליו עוד יותר, הוא מביט בחולצה הקרועה שלי.
"הוא עשה לך את זה? מה הוא עשה לך שם? איך אתה מרגיש? הוא נגע בך? הוא הכאיב לך?" הוא אחז בגופי בחוזקה והביט בי במעט כעס שלא היה מכוון אליי, אני מתנשף ומהנהן אל כיוונו.

נ.מ סת'

סוף סוף החזרתי את הבייבי הקטן שלי אליי, כל כך התגעגעתי אליו.
המלאך הקטן שלי, התגעגעתי ללטף את השיער שלו, וסוף סוף להריח את הריח המדהים שלו.
דאגתי לו כל כך הרבה, אני אוחז בגופו ומצמיד אותו יותר אליי, אני מביט בחיילים שלי האוחזים בגופו הקשור של דניס ומובילים אותו אל הרכבים.
עכשיו כשהגיע הזמן שחיכיתי לו כל כך הרבה, אוכל לקיים את נקמת ההורים שלי.
הנקמה שחיכיתי לה בקוצר רוח כל השנים הללו.
"תקחו את הרכב שלי אל האחוזה, אחזור ברכב עם אחד החיילים."
אמרתי לזוג משומריי ונכנסתי אל המושבים האחוריים ברכב של הנהג שלי יחד עם סיאל שישב עליי.
אני מלטף את גבו ומביט בו מנגב את דמעותיו האחרונות.
"התגעגעתי אלייך כל כך הרבה, ילד יפה שלי..." לחשתי וליטפתי את פניו הרכות בעדינות, אני מביט בו מושך באפו והוא מביט בעיניי חזרה, אני מנגב את דמעותיו בעזרת האגודל שלי.
"אני נשבע שאגרום לו לסבול בכל רגע על כל שניה שגרם לך להרגיש רע." אמרתי בקול רועד ונשכתי את שפתיי בכעס, אני אוחז בפניו בשתי ידיי ונושק לשפתיו באגרסיביות.
הוא מחבק את צווארי ומנשק אותי חזרה, אני נאנח לנשיקה ומלטף את מותניו.
"תודה שהגעת להציל אותי דאדי..." הוא מלמל וקובר את ראשו בצווארי, אני עוטף אותו בין זרועותיי ועוצם את עיניי באנחה, "לעולם לא הייתי משאיר אותך שם, כל רגע בלעדייך הרגיש כאילו אני נשרף במשך שעות." אמרתי וליטפתי את ראשו.
הוא פלט ייבבה עדינה ואני מלטף את רגליו הרזות, מביט בסימנים הכחולים שהופיעו עליהם ועל גבו.
"בייבי." אני אומר בקול עמוק.
"כן דאדי?.." הוא מלמל בקולו העדין וחיכך יותר את ראשו בצווארי, אני נושך את שפתיי בחוזקה.

"הוא עשה לך את הסימנים האלה?"

Seth | (boyxboy)Where stories live. Discover now