Seth | (boyxboy)

chapter 65

נ.מ סיאל

אני מתמתח בעדינות ומשפשף את עיניי בכפות ידיי, אני פולט פיהוק עדין מפי.
"אני רואה שהתעוררת." הקול העמוק שאהבתי אמר בלחש, כאילו מזכיר לי משפט שאמר לפני זמן מה.
"כן דאדי." אני לוחש, מרגיש את כף ידו מלטפת את פניי בעדינות ומזיזה את שיערי מעיניי.
"בוקר טוב קטן, תקח את הזמן שלך ותתעורר, ארוחת הבוקר כבר כאן." סת' אומר ונושק ללחיי בעדינות, אני מרגיש את ידו מלטפת את צווארי.

"אוקיי." אני אומר ונושך את שפתיי, אני פוקח את עיניי בעדינות.
נאנחתי בלחש והוא כבר עמד על רגליו עם מכנס עליהם וארגן את הבגדים שלנו בתוך המזוודות, איני מבין מאיפה הוא צובר את הכוח לקום כל כך מוקדם.
אני מתרומם על רגליי בעדינות ומתקדם אל חדר המקלחת, לוקח את מברשת השיניים שלי ומניח עלייה את המשחה הלבנה, אני מצחצח את שיניי במעט עייפות.
לאחר מכן שטפתי גם את פניי וייבשתי אותם במגבת, אני מביט בסת' שסידר את המיטה שלנו חזרה.

"דאדי, מה ללבוש?" אני ממלמל והוא מביט בי, "יש לך כאן על השידה בגדים בייבי, תבוא ללבוש אותם." הוא אומר ואני מהנהן לכיוונו, אני יוצא אל עבר הבגדים שלי ומתחיל ללבוש אותם.
אני מביט בו לוקח את בגדי השינה שלי בינתיים ומקפל אותם, מכניס גם אותה למזוודה.
הוא כבר הספיק לארגן הכל והופתעתי שלא עשה אפילו רעש אחד שכביכול היה אמור להפריע לשינתי, אני בטוח שאם אני הייתי מנסה לסדר משהו הוא כבר ממזמן היה מתעורר.

עזרתי לו לארגן מספר דברים אחרונים ואני ניגש את עגלת האוכל שלנו, אני שותה מעט מכוס השוקו הגדולה שהונחה שם כמו אתמול, סת' סוגר את המזוודה הגדולה ולובש את ג'קט החליפה השחורה שלו על פלג גופו העליון והרחב, מסדר אותה עליו.

הוא מתקדם לכיווני ומלטף את רגלי בעדינות, אני מחייך אליו חיוך קטן ובידו השניה הוא נוגס בלחמניה עם ביצת העין שהיתה בתוכה.
"תאכל משהו, בייבי." הוא אומר ומעלה את ידו לראשי, צובט את לחיי בעדינות רבה באצבעותיו.
"אני לא רעב ממש, דאדי." אני אומר ומעביר את ידי על המותן שלו בעדינות, מרגיש את שרירי הצלעות שלו ונושך את שפתיי.
"בטוח בייבי?" הוא שואל ומביט בעיניי, אני מהנהן אליו ומחייך יותר.
"אוקיי, אם תהיה רעב תמיד נוכל לעצור בדרך ולקנות לך לאכול, ויש גם אוכל טעים במטוס שמכינים כבר שם, בסדר בייבי בוי?" הוא שואל ואני מהנהן פעם נוספת, אני מתרומם מעט ונושק לשפתיו קלות.

היום אנחנו חוזרים חזרה לארץ, אני די חושש מהמטוס בפעם הזו כי פעם קודמת מאוד נלחצתי.
אני מקווה שגם עכשיו אוכל להרדם ליד סת', כשהוא מחבק אותי בין הזרועות שלו אני תמיד מרגיש בטוח ומוגן.

"שנצא, בייבי?" הוא שואל ומלטף את ראשי, אני מהנהן ומתמסר לליטוף שלו.
התקדמתי אל תיק הגב שלו ואחזתי ברצועותיו, אני מניח אותו על גבי.
הוא אוחז במזוודה בעדינות ואנחנו מתקדמים אל הדלת, פותחים אותה ומתקדמים במסדרון אל כיוון המעלית.
"יד." הוא אומר ומושיט לי את כף ידו, אני אוחז בה בעדינות ומשלב את אצבעותיי בשלו.
נשכתי את שפתיי מעט והרמתי את מבטי אליו, אני מביט בו מרכיב את משקפי השמש השחורות שלו על עיניו.
אהבתי את מראו הקשוח ככה, אהבתי שהראה לסביבה שהוא זה ששולט, למרות שלפי מה שרמז לי- לא מעט מכירים אותו כאן.