אנחנו יורדים במדרגות ואני מביט במירה הנמצאת במטבח, היא מבשלת לנו את ארוחת הבוקר.
"היי מירה!" אני אומר בחיוך עדין והיא קופצת מבהלה במקומה, פולטת צעקה חלושה ומתנשפת, "סיאל הצעיר! באמת!" אני מצחקק וסת' מניח אותי על רגליי, אני מתיישב על הכיסא הגבוה.
"מצטער." אני אומר והיא מגחכת, "אין שום בעיה מתוקי, קורה." היא פורעת את שערי ומגישה לי את צלחת האוכל.
אני מביט בסת' ומחכה שישב לידי, אני מביט בו לפתע משוחח בטלפון.
"דאדי." אחזתי בידו בעדינות והוא מביט בי, "תאכל איתי." אני ממלמל בלחש והוא מלטף את פניי, "תיכף בייבי, זו שיחה חשובה." הוא אומר ונושק לראשי, מתקדם אל עבר הסלון הרחב וממשיך לשוחח בטלפון.
נאנחתי ואכלתי קצת, אני משחק באוכל עם המזלג בעדינות.
"סיאל, לא משחקים באוכל." היא אומרת ומגישה לי כוס גדולה של שוקו חם.
נשכתי את שפתיי והרחקתי את הצלחת ממני מעט.
"מה קרה סיאלי? אתה לא רעב יותר?" היא שאלה וליטפה את ראשי, "אתה יודע שאתה יכול לדבר איתי." היא אמרה בקולה העדין, אני נאנח.
"א-אני פשוט..." אני מתחיל להגיד, היא מלטפת את ראשי.
"כבר המון זמן שהוא לא היה בעבודה שלו והוא בטח יהיה עסוק בימים הקרובים..." אני נאנח, "ו-וגם עוד מעט יום ההולדת שלי ואני מתבאס שכנראה הוא לא יוכל להיות כאן איתי בגלל העבודה."
אני אומר ומביט בה, "סיאל, אני לא חושבת. אתה הדבר הכי יקר לו, הוא מעולם לא יחמיץ את יום ההולדת שלך." היא אומרת ואוחזת בידי, "זה נכון שיש לו עבודה, הוא באמת בחור עסוק! אבל אתה מעל הכל בשבילו." היא אומרת ואני מחייך, "תודה מירה."
היא מקרבת את צלחת האוכל אליי בחזרה, "תאכל בבקשה את האוכל שלך חמודי, הוא מתקרר." היא אומרת בחיוך ואני מחייך אלייה חזרה, אוחז במזלג בעדינות וממשיך לאכול.
-
סת' חוזר אל המטבח ואני מביט בשתי ידיו מונחות על השולחן בצידי גופי כשהוא עומד מאחוריי.
הוא נושק לעורפי באטיות ונאנח באוזני, אני מרגיש את הצמרמורת עוברת בגופי.
"המ.. בייבי..." הוא לוחש ומעביר את ידו על המותן שלי, אני מחייך מעט ומפנה את ראשי לצד, הוא מנשק את לחיי.
"דאדי, אני אוכל..." אני ממלמל בחיוך ושומע אותו מגחך באוזני, "אני לא רואה שום אוכל בצלחת שלך." הוא אומר ואני מביט בצלחת שלי, מרגיש אותו נושך את אוזני בעדינות.
בכלל לא שמתי לב שכבר סיימתי לאכול.
גלגלתי את עיניי בצחקוק והסתובבתי אליו עם גופי, מניח את ברכיי על הכיסא ומחבק את צווארו.
"מתי אתה תאכל?.." אני שואל ומלטף את שיערו, הוא נושק לכתפי בעדינות. "אני לא רעב כל כך, כנראה אוכל כשנחזור מבית הספר שלך, בסדר בייבי?" הוא שואל ומלטף את פניי, אני מהנהן והוא מרים אותי על ידיו.
התקדמנו אל מכונית הספורט שלו ואני מלטף את חזו בעדינות, משעין את ראשי על כתפו.
הוא מכניס אותי אל המושב ליד הנהג וחוגר אותי, לאחר מכן נכנס אל מושב הנהג בעצמו.
נאנחתי בחוסר סבלנות כיוון שגם היום אצטרך לסבול את הפרצופים שאני שונא, אין לי שום מצב רוח לפגוש איש היום.
הוא מתניע את הרכב בחוזקה ואני מגחך, מביט בו באהבה כשהוא מניח את ידו על רגלי ומלטף אותה, על גשר אפו מונחות משקפי שמש שחורות וקשוחות.
הוא מתחיל לנסוע ומביט אל הכביש, אני מביט בשכונות מהחלון.
הוא מלטף את רגלי ולפתע אנחנו עוצרים ברמזור, הוא פותח את תא הכפפות במכונית ומוציא קופסת מסטיקים בטעם מנטה, מכניס אחד מהם אל פיו ומביט בי בחיוך ואני רק נושך את שפתיי למראו הממכר.
"רוצה בייבי?" הוא מלטף את רגלי ומושיט לי את הקופסה, אני מניד בראשי לשלילה ומלטף את זרועו.
הוא מצחקק בקולו העמוק ומחזיר את הקופסה אל התא, ממשיך לנסוע אל כיוון בית הספר כשהרמזור השתנה לירוק.
הוא עצר את הרכב בחניית בית הספר שלי ואני מביט החוצה, בוהה בשער ובולע את רוקי, הזכרונות שלי מכאן מתרוצצים בראשי.
ולא הטובים שביניהם.
הוא מחץ את רגלי בעדינות רבה בידו, "אתה בא בייבי בוי?" הוא שואל ואני מפנה את מבטי אליו, מהנהן בעדינות.
יצאנו מן הרכב ואני מתרוצץ אל סת' בצעדים מהירים, אני אוחז בידו בעדינות ורוצה שישאר קרוב אליי.
"מה יש בייבי?" הוא מלטף את ראשי ואני מביט בו מלמטה,
"אני לא אוהב את המקום הזה דאדי..." מלמלתי וחיבקתי אותו בעדינות, הוא מלטף את גבי.
"אין מה לעשות בייבי. אנחנו באים לקחת את התעודה שלך והולכים."
הוא אמר ואחז בידי בעדינות, אני משלב את אצבעותיי בשלו והוא מתקדם אל שער הכניסה.
ליקקתי את שפתיי בעדינות ובלחץ כשעברנו בו, אנחנו מתקדמים אל עבר הכיתה ואני מנסה להתעלם מהמבטים שנתנו לי.
הבטתי אל עבר החברים של תומס שעמדו בפינה מסויימת ברחבת בית הספר והביטו בי בצחוק, חשבתי שאחרי שסילקו את תומס מבית הספר הם יהיו ילדים נורמאלים אך מסתבר שטעיתי, הם תמיד היו מגעילים.
"תראו את האיש שאיתו, אבא שלו לא מת?"
אחד מהם אמר בצחקוק ואני שואף נשימה חדה, עוצר במקומי, "מ-מה אמרת?" אני מתקדם אליו וסת' חוסם אותי בעזרת זרועו, "אל תזוז." הוא אומר לי ופונה אל הילדים, "שלא תעזו לפנות אליו." הוא מרים מעט את חולצת החליפה שלו וחושף את האקדח המוחזק במכנסיו, אני מביט בילדים פוקחים את עיניהם בבהלה ומסתלקים מהאיזור.
התנשפתי וסת' אחז בידי חזרה, אנחנו עולים אל הכיתה שלי במדרגות. אני מלקק את שפתיי ומרגיש את הדמעות בעיניי, סת' מעביר את ידו על סנטרי ונאנח.
"בייבי..." הוא נעצר והתכופף אליי, "מה תמיד אמרתי לך?" הוא שואל ואני מביט בו, דמעה בורחת מעיניי.
"ש-שאתה תמיד תשמור עליי..." אני ממלמל, "כל הכבוד, וראית שעכשיו שמרתי עליך?" הוא שואל ואני מהנהן, מושך באפי ומרגיש את ידו מוחה את דמעותיי.
"כל הכבוד בייבי. אל תתן לחבורת הטיפשים האלו לפגוע ברגשות שלך, זה ברור?" הוא שואל ואני מהנהן, מחבק את צווארו בעדינות.
נכנסנו אל הכיתה שלי והבטתי בילדים המסתובבים עם התעודות שלהם, המורה בדיוק מחלקת לכולם.
מבטי לפתע נעצר, אני מסתכל על דניאל וליבי מתחיל לדפוק במהירות ובפחד.
הרמתי את מבטי אל סת' וראיתי את מבטו הכועס שהושלח אל עברו של דניאל.
אני מחזיק בידו במהירות ונושך את שפתיי.
YOU ARE READING
Seth | (boyxboy)
Hành độngידו אחזה בידי בחוזקה, משכה אותי החוצה לכיוון שערי בית הספר ומצאתי את עצמי נזרק לרכב שחור ומפואר. הוא התיישב לידי לפתע ופלטתי יבבה שקטה כשתפס בפניי, "אני רוצה לראות אותך מעז לזוז מכאן." הוא אמר בקשיחות וסטר לפניי בחוזקה. ---------------- לתשומת ליבם...
