בפרק הקודם:
״הא באמת!? נו אז יאללה רייצ׳ל למה את מחכה״ הוא התקדם לכיווני עם חיוך רחב שמרוח לו על הפנים.
הוא התקרב אלי ותפס את ידי והצמיד אליו את האקדח.
״למה את מחכה״-מילמל מבין שפתיו שהתקרב אלי.
_________________________________________
המשך נקודת מבט שלל רייצ'ל
"אתה שמח? אתה מאושר בחיים האלה רוג'ר?"-שאלתי אותו מרגישה גוש בגרוני שעומד להתפרץ החוצה.
"את תמיד היי נטל עבורי רייצ'ל, אמא שלך הזו מתה התפטרה ממך והחליטה להפיל אותך אלי"- לא נתתי לו להמשיך את המשפט "אל תדבר עליה בצורה הזו! אתה לא שווה שיערה ממנה, את כל חייה בזבזה על חיה כמוך"
הרגשתי את הבכי רוצה להתפרץ החוצה.
"את לא!"- החל לומר מרים עבורי אצבע בזמן שהאקדח עדיין צמוד אליו. פניו היו נראות כועסות וקולו היה חד וזועם "את לא תדברי אלי ככה רייצ'ל"
"אמרתי לך כבר שאני רוצה את הבת שלך. את זו שלא הסכמת והבאת את זה עליכם"-הוסיף כשחיוכו שוב עלה על פניו. "לא חבל על הבת היפה שלך היא היתה כזו קטנטונת"-צחוקו המתגלגל לא איחר לבוא.
"אתה בחיים לא תקבל אותה"-קולי נשמע יציב.
השומרים של רוג'ר דרכו את הנשק וכיוונו לכיווני.
"שינינו יודעים שזו את או שנינו"-אמר.
"לא רוג'ר"-אמרתי בחיוך קטן כשמזווית עיניי ראיתי מרחוק את ליאם. ידעתי שכל מה שאני צריכה לעשות עכשיו זה למשוך זמן.
"אין לך אפילו מה להגיד לי על כל השנים האלו?" נסיתי למשוך את הזמן. ממש לא מעניינות אותי הסיבות שלו. חשבתי רק על הכדור שאני כל כך רוצה לדפוק לו בראש.
"מה את רוצה שאני אגיד לך רייצ'ל, את כלום ושום דבר, וחייך לא שווים כלום"-החל לומר "חבל שלונדון לא יראה את מוות היפה שלך"
לפתע קול חזק של ירייה נשמע.
הבטתי בפניו של רוג'ר וראיתי את חיוכו החל לרדת ומבטו נהפך לקר וחסרת רגשות. ליבי דפק ונשמתי נעצרה.
הוא החל ליפול לכיווני וצעקה קטנה ברחה מפי. זזתי במהירות והוא נפל על הרצפה.
"רייצ'ל"-שמעתי צעקה מצמררת והשומרים של רוג'ר הלו לירות בליאם ואנשיו.
הבטתי בליאם וראיתי איך הוא רץ לכיווני.
לפתע מישהו תפס אותי בשיערי והתחלתי להיאבק בכל כוחי.
"את תשלמי על מותו של הבוס, ילדה" נתתי לו מרפק ולתוך הבטן והוא מיהר לשחרר אותי.
"ילדה תקרא לאמא שלך"-אמרתי לו יורה בראשו.
ליאם מיהר להגיע ותפס בידי מושך אותי למאחורי הרכב.
"את בסדר?"-אמר תופס את ראשי ומביט לי בעיניי.
"אל תיגע בי"-קולי נשמע קר בין כל צלילי היריות.
הזזתי את ידיו ממני ויצאתי ממאחורי הרכב מתחילה לירות בכל החלאות שהיו בצד של רג'ר.
***
השקט שוב נשמע באוזניי. עמדתי באמצע השום מקום שהיינו בו ומסביבי רק גופות מלאות בדם.
אני מביטה לצד רואה את חלק מאנשינו ששוכבים על גבם ללא רוח חיים. ליאם ניגש אליהם ובדק את הדופק ואני סוף סוף הצלחתי לבלוע את רוקי.
זה נגמר? הוא מת? לא האמנתי למה שקרה פה.
כל החיים שוב עברו מול עיניי וברשאי עלו כל התמונות שהוא הרס בחיי.
"רייצ'ל"-ליאם שוב ניגש אלי.
לפני שהוא הספיק להגיע אלי הסתובבתי אליו עם גבי והתקדמתי אל רכבי.
"לא שיניתי את דעתי ליאם, זה כנראה לא זה"-אמרתי בכאב עדיין עם גבי אליו. לא יכולתי להביט בעיניו זה יותר מדי כאב.
נכנסתי לרכב שלי התנעתי ונסתי הרחק משם והרחק מליאם.
או שאפילו הרחק מרגשותיי.
_________________________________________
איך?
YOU ARE READING
Dark Love- אהבה אפלה
Romanceרייצ׳ל מדיסון אישה בת 24 שכל חייה היתה מעורבת עם המאפיות בדרום ניורק. מאז גיל קטן נכנסה לכל העיניין של עבריינים, נשקים, כסף, רצח. כשהיתה בת 12, אביה הסתבך עם הימורים ונאלץ למכור את ביתו היחידה לראש מאפיה הדרומית בתמורה שיוותר על חובו. ראש מאפיה הדרו...
