רייצ׳ל מדיסון אישה בת 24 שכל חייה היתה מעורבת עם המאפיות בדרום ניורק.
מאז גיל קטן נכנסה לכל העיניין של עבריינים, נשקים, כסף, רצח.
כשהיתה בת 12, אביה הסתבך עם הימורים ונאלץ למכור את ביתו היחידה לראש מאפיה הדרומית בתמורה שיוותר על חובו.
ראש מאפיה הדרו...
בפרק הקודם: "יש לו עסקים דחופים"-אמר ופערתי את עיניי. הוא צוחק עלי? "הוא בכוונה עשה את זה"-סיננתי בכעס מבין שפתיי והם הביטו בי. _______________________________________
המשך נקודת מבט של רייצ'ל קמתי בסערה מהספה ועשיתי את דרכי החוצה בזמן שאני מוציאה מתיקי את הנייד שלי. "רייצ׳ל"-אבי קרא לי כמה וכמה פעמים אך התעלמתי. יצאתי במהירות מהאחוזה והתקדמתי לג׳יפ שלי, תוך כדי צועקת לשומריי "כולם להתכונן נוסעים מי פה"
חייגתי לליאם והצמדתי את הטלפון לאוזן שלי.
/השיחה מועברת לתא הקולי/
התנשפתי בעצבים וניתקתי את השיחה. פתחתי את הג׳יפ, נכנסת לתוכו וזורקת את תיקי למושב לידי. התנעתי אותו ויצאתי מהחנייה, נוסעת לחברה של ליאם.
חייגתי אליו שוב ושוב אך זה כל הזמן העביר אותי לתא הקולי.
***
עצרתי בחריקת גלגלים מחוץ לכניסה לחברה של ליאם.
"גבירתי אסור לחנות כאן"-הגיע אלי השומר שעמד בכניסה בזמן שיצאתי בסערה מהג׳יפ והתקדמתי במהירות לכניסה.
חלפתי על פניו ונכנסתי פנימה.
התקדמתי לדלפק כולי בעצבים. "באיזו קומה המשרד של ליאם סמית?"
"מי שואלת?"-שאלה מרימה את עינייה מהמחשב.
"הו מצטערת גבירתי"-אמרה נעמדת במהירות על רגליה.
"באיזו קומה המשרד שלו?"-שאלתי שוב מכווצת את ידי לאגרוף.
"קומה 52"-ענתה והתקדמתי למעלית שבדיוק הגיע ומתוכה יצאו אנשים.
"למה לעזאזל כל כך הרבה קומות"-חשבתי לעצמי. נכנסתי פנימה לוחצת על הקומה 52 ומחכה שהדלתות יסגרו.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
צילצול פעמון נשמע כשהמעלית הגיע לקומה שלחצתי עליה והדלתות נפתחו. "גבירת סמית"-אמרה הפקידה כשהתקדמתי אליה. "איפה ליאם?"-קולי היה קשה והיה בלתי אפשרי לא לשים לב שאני עצבנית.
"הוא טס לנסיעת עסקים"-אמרה ודפקתי את אגרופי על הדלפק.
