בפרק הקודם:
"אין לך מה לדאוג לגבי זה!"-אמר עוקף אותי ומתרחק.
"אני יודעת שהוא רוצה אותה, אני יודעת הכל"-אמרתי והוא נעצר.
_______________________________________
המשך נקודת מבט של רייצ'ל
"הוא לא יקבל את זה רייצ׳ל, את יודעת מה קורה לאנשים שמאיימים על המשפחה שלי"-אמר אבי מסתובב אלי ועל פניו הבעה כועסת.
"אני רוצה לדעת הכל אבא, על כל מהלך שלכם"-אמרתי מתקדמת אליו.
"אמרתי לך שאין לך מה לדאוג"-החל לומר אך קטעתי אותו "לא, יש לי מה לדאוג ברגע שזה קשור לילדה שלי. אני רוצה להיות בעיניינים ואני מקווה שלא אצטרך בעצמי לברר הכל"-אמרתי בכעס ועליתי מעלה במדרגות בזמן שאני קורא לי.
***
עברו כבר כמה שעות מאז שחזרתי לאחוזה
שכבתי על המיטה ונימנמתי טיפה אך מה שהפריע לי היו הצירים שהופיעו כל כך הרבה זמן.
"אהההה"-לפתע נפלטה מפי צעקה והרגשתי כאילו השתנתי על עצמי.
"ליאםםם"-צרחתי בחוזקה כשלא הצלחתי לזוז ולקום מהמיטה.
"ליאםםם"-המשכתי לצרוח מכאבים ומפחד.
לפתע הדלת נפתחה במהירות ונסיה נכנסה לחדר.
"גבירתי מה קרה?"-שאלה מתקרבת אלי.
"נסיה"-אמרתי בכאב והושטתי לעברה יד והיא תפסה אותה במהירות.
"מה קרה גבירתי?"-קולה נשמע לחוץ.
"איפה ליאם?"-שאלתי מתיישבת על המיטה בעזרתה.
"הוא עדיין לא חזר לאחוזה, גבירתי"-ענתה ועצמתי את עיניי מהכאב.
"אההה"-לא הצלחתי להחזיק את הצעקה בתוכי.
"מה קרה?"-לפתע קולה של ג׳ניפר נשמע והיא מיהרה להתקרב אלי.
"כואב לי ג׳ניפר"-אמרתי תופסת בידה ומרגישה איך דמעותי מתחילות להיווצר בתוך עיניי.
"אומייגאד רייצ׳ל, ירדו לך המים"-אמרה לאחר שראתה שמיטתי רטובה.
"תביאי לי את הטלפון"-ביקשתי והיא הניחה במהירות אותו בתוך ידי.
פתחתי את המסך במהירות בעזרת טביעת אצבע וחייגתי לליאם.
"כן רייצ׳ל"
ענה וקולו נשמע כל כך נינוח.
"איפה אתה לעזאזל?"
קולי נשמע בחוזקה.
פשוט לא שלטתי עליו.
"כואב ליי"-אמרתי בכאב והורדתי את הנייד מהאוזן לכמה שניות.
"רייצ׳ל מה קרה?"-צעקתו של ליאם נשמע וקירבתי את הטלפון שוב לאוזן.
"איפה אתה?"-שאלתי מנסה לנשום עמוק.
"כמה דקות באחוזה, מה לעזאזל קורה שם?"-הוא נשמע כועס.
"אני יולדת ליאם, כואב לי"-אמרתי לו והרגשתי לחץ רב באגני.
"מה?"-קולו נשמע מופתע וכבר לא יכולתי לדבר.
ג׳ניפר לקחה מידי את הטלפון ודיברה על ליאם.
"בואי הוא למטה"-אמרה לאחר שסיימה לדבר איתו והינהנתי.
"ממתי יש לך צירים בתדירות קבועה?"-שאלה ג׳ניפר לאחר שקמתי בקושי רב.
"יומיים"-עניתי.
"תגידי את בסדר רייצ'ל, היית אמורה מזמן לשכב בבית החולים, את אשכרה כבר יולדת"-אמרה וכעס נשמע בקולה.
"את יודעת שברגע שאני מריחה שמשהו מסריח אני לא עזובת עד שלא מגלה מה הולך"-אמרתי והיא נאנחה.
ירדנו בזהירות במדרגות והרגשתי יותר הקלה לאחר הציר הכה ארוך שהיה לי.
הלכתי לכיוון הכניסה לאחוזה כשנסיה מחזיקה בידה את התיק שאירגנתי לפני כמה ימים שאקח אותו איתי לבית החולים וג׳ניפר החזיקה את ידי שאוכל להחזיק בה כשיהיה לי ציר.
YOU ARE READING
Dark Love- אהבה אפלה
Romanceרייצ׳ל מדיסון אישה בת 24 שכל חייה היתה מעורבת עם המאפיות בדרום ניורק. מאז גיל קטן נכנסה לכל העיניין של עבריינים, נשקים, כסף, רצח. כשהיתה בת 12, אביה הסתבך עם הימורים ונאלץ למכור את ביתו היחידה לראש מאפיה הדרומית בתמורה שיוותר על חובו. ראש מאפיה הדרו...
