רייצ׳ל מדיסון אישה בת 24 שכל חייה היתה מעורבת עם המאפיות בדרום ניורק.
מאז גיל קטן נכנסה לכל העיניין של עבריינים, נשקים, כסף, רצח.
כשהיתה בת 12, אביה הסתבך עם הימורים ונאלץ למכור את ביתו היחידה לראש מאפיה הדרומית בתמורה שיוותר על חובו.
ראש מאפיה הדרו...
בפרק בקודם: ליאם הניח את ראשו בשקע צווארי ועצמתי את עיניי מתענגת על מגעו. ידיו נחתו על מותניי וסיבבו אותי עם פניי אליו ״את שיגעת אותי את יודעת את זה״ __________________________________
המשךנקודתמבטשלרייצ׳ל ״ליאם״ קולי נשמע חלש ״את מטריפה״- אמר ממשיך לנשק את צווארי ״מה יהיה עכשיו״- אמרתי למרות כל המגע המטריף שלו ״תתני לי לאהוב אותך, תתני לי לעשות אותנו מאושרים. תשתחררי מהעבר רייצ'ל״ ליאם הרים את ראשו והביט בעיניי ״לא היית לידי כשהייתי צריכה אותך, ליאם. אין בי אמון בך, מבין? לא בוטחת בך״- אמרתי מורידה עם ידיי את ידו ממני וזזה מעט לצד ״אני רוצה לתקן את זה רייצ'ל״ אמר תופס בידי, מקרב אליו ועם .ידי השניה מעביר בשיערי
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
במהלך הלילה הספקתי להחליף לאיימי לפיג'מה, מאחר ואתמול נרדמה עם בגדיה ולא רציתי להעיר אותה פתחתי את דלת החדר בזהירות וכך גם סגרתי אותה, מנסה לא להעיר את ליאם. התקדמנו אל עבר המדרגות ומשם ירדנו למטה למטבח. איימי היתה רעבה ורציתי להכין לה בקבוק ולהאכיל אותה
הושבתי את איימי בכיסא האוכל שלה שדרך אגב, היה חדש. ובמוחי שוב עלתה אותה המחשבה שליאם דאג להכל, גם לחלקים הכי קטנים.
הושבתי את איימי בכיסא והתקדמתי להכין לה בקבוק שסגרתי את הפקק של הבקבוק שמעתי את איימי צוחקת והסתובבתי אליה, מגלה את ליאם חסר החולצה מנשק אותה בכל פניה.
״בוקר טוב"-מילמלתי, מנסה כמה שפחות להביט בו. הושטתי לאיימי את הבקבוק והיא לקחה אותו עם שתי ידיה השמנמנות ״בוקר"-אמר בקולו הגברי נושק לראשי. אני בטוחה שלחיי הפכו לאדומות, בדיוק כמו אז.
״בוקר טוב אדון סמית"-לפתע קולה של נסיה נשמע מאחורי ליאם ״בוקר טוב גברת סמית"-פנתה גם אלי כשמבטנו הצטלבו. "מה תרצו לאכול"-שאלה.
ישבתי עם ליאם ואכלנו את הארוחת בוקר שנסיה הכינה לנו ולצידנו, ישבה איימי שאכלה את הבקבוק וראתה סרט מצוייר דרך הטלפון של ליאם מאחר ואת שלי שכחתי למעלה. "יש היום אירוע"- החל לומר ליאם אחרי שלקח את הביס האחרון מהחביתה שהיה מוגשת לו.
"ומה"-סיננתי באדישות מבין שפתיי. "תרצי לבוא?"-שאל וכמעט נחנקתי מהאוכל. הייתי בטוחה שאני לא שומעת טוב. ממתי ליאם שואל אם באלי ולא מציב לי עובדה? "אתה שואל?"-שאלתי אותו בחזרה וקולי נשמע מופתע וממש לא הסתרתי את זה.
"אמרתי לך רייצ'ל, תתני לנו הזדמנות, אני הבטחתי לך שהכל ישתנה"-אמר ואני נשארתי ללא מילים. איפה אותה הרייצ'ל שעומדת מולו ולא נותנת לו צעד. "ואני עניתי לך שאני צריכה זמן לחשוב"-אמרתי טיפה עצבנית. אני עצבנית יותר על עצמי שאני השתנתי ונהייתי רכיכה ולא אותה רייצ'ל לפני ההכרות עם ליאם.
"תשני גישה"- ליאם סינן מבין שפתיו ואני קמתי, לוקחת את איימי לידיי. מתכוונת לעלות איתה למעלה לחדר. "תסתום"
אפילו לא הסתובבתי אליו, המשכתי ללכת לכיוון המדרגות.
ישבתי עם איימי על המיטה והחלפתי לה חיתול ולפתע ליאם נכנס. "את תעצבני אותי עוד הרבה?"-שאל מתקדם לכיוון השידה שלו שהיה ליד המיטה. "ואתה תילך עירום עוד הרבה?"- החלטתי להתגרות בו. הוא מעצבן אותי יותר מדי. לפתע הרגשתי אל ליאם מתיישב לידי בפתעומיות ומתקרב לאוזניי.
"מפריע לך?"-שאל מעביר את ידו בשיערי. הייתי עם הגב אליו ותודה לאל שהוא לא ראה את פני באותם רגעים.
"מה הקשר"-עניתי בקול מעט מגמגם.
"התחלת לגמגמם"-הוא המשיך להתגרות בי ואני בטוחה שחיוך ענקי נמרח בגרעים אלו על פניו. __________________________________ איך?
