רייצ׳ל מדיסון אישה בת 24 שכל חייה היתה מעורבת עם המאפיות בדרום ניורק.
מאז גיל קטן נכנסה לכל העיניין של עבריינים, נשקים, כסף, רצח.
כשהיתה בת 12, אביה הסתבך עם הימורים ונאלץ למכור את ביתו היחידה לראש מאפיה הדרומית בתמורה שיוותר על חובו.
ראש מאפיה הדרו...
בפרק הקודם: "בסדר"-אמר באדישות ונאנחתי מסתובבת ונכנס לחנות של דילן.
_______________________________________
המשך נקודת מבט של רייצ'ל נכנסנו לחנות המהממת והגדולה של דילן. שמלא בגדים, נעליים ותיקים עיצבו אותה.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
"רייצ׳ל"-נשמעה צעקתו של דילן והוא התקדם אלי במהירות. הוא היה לבוש במכנס אלגנט משובץ וחולצת טישרט לבנה והרכיב משקפיים עגולות על עיניו.
"מה קורה?"-שאלתי כשמחץ אותי בחיבוק. "אני בסדר איך את? מה קרה את בסדר?" הפציץ אותי בשאלות. "כן, לא קרה כלום מצטערת אם הדאגתי אותך"-אמרתי כשהוא חיבק את גבי עם ידו ומשך אותי איתו לכיוון הספות.
"הו וזה השומר שלך?"-שאל לפתע נעצר ומביט בליאם שהלך מאחורינו בפרצוף אדיש. "זה בעלי, ליאם"-אמרתי זורקת מבט קטן לליאם. "הווו איזה חתיך"-אמר דילן מניח את ידו על כתפו של ליאם והוא מעביר את מבטו באיטיות על היד שדילן שם עליו.
דילן נבהל ממבטו של ליאם והעיף את ידו במהירות. "מצטער מתוק"-קרץ לו ואני צחקתי, הבטתי בליאם עדיין צוחקת והוא הביט בי ולא הזיז את מבטו לשניה.
"עזוב אותו דילן"-צחקתי. "הוא כועס מדי עכשיו, תראה לי את השמלה"-המשכתי את דבריי מעיפה את קצוות שיערי שנחו על פניי.
"בואו שבו על הספות, אני כבר אביא אותה"-אמר והינהנתי והוא נעלם מעיניי.
התקדמתי לכיוון הספות וליאם עשה את דרכו אחריי מתיישב קרוב אלי.
קרוב כל כך.
הוא הניח את ידו מאחוריי על גב משענת הספה כך שיצא שאני עוד יותר קרובה אליו.
"יש לך צחוק יפה"-לפתע אמר.
"תודה"-מילמלתי מביטה בכל דבר חוץ מעליו.
"והנה היא"-דילן צץ לפתע מחזיק בידו קולב עם שמלה שחורה. הוא תלה את הקולב ואני קמתי אל השמלה.
העברתי את ידי עליה בוחנת אותה.
בדיוק כמו שאני אוהבת, רגיל וקלאסי.
"תמדדי"-דירבן אותי דילן בחיוך רחב.
הינהנתי לכיוונו ולקחתי את השמלה נכנסת לתא מדידה ענקי ממול הספות שסגור ב2 וילונות בצבע שמנת.
