בפרק הקודם:
"את תצטרכי להינשא לו"-אבי הפיל את הפצצה מול עיני וצעקה ברחה מפי "מה?"
_______________________________________
המשך נקודת מבט של רייצ׳ל
"אתה מבין מה אתה אומר אבא?!"-שאלתי מתיישבת זקוף ומביטה באבי בחוסר אמון.
"הוא ירש כמעט את כל המאפיה הצפונית חוץ מחלק קטן, החלק הכי חשוב לראש המאפיה"-החל לספר ג׳ורדן אביו של ליאם.
"ומה אני קשורה לבנאדם הזה, פעם ראשונה אני רואה אותו"-אמרתי מצביעה על ליאם.
"חוץ מהמקרה בחנייה"-אמר ליאם בגיחוך, פותח כפתור בחליפתו ונשען אחורה על הספה.
"מה קרה בחניה רייצ׳ל?"-שאל אבי וגילגלתי את עיניי וישר שולחת מבט מלא שינאה לליאם.
"כלום אבא"-מילמלתי עצבנית.
"אתם תינשאו רק דרך מסמכים, שזאת אומרת שלא תיהיה חתונה"-אמר אבי.
"את זה הבנתי אבל מה הקשר אני, איך זה יעזור לי"-שאלתי מתחרפנת, מרגישה איך לא עונים לי על השאלות.
"את שואלת יותר מדי שאלות"-העיר לי ליאם.
"אתה ידעת? עוד בחנייה ולפני יומיים שעקבת אחריי?"-שאלתי אותו פותחת את כל הדברים על השולחן.
הוא הינהן קלות וקרץ לי.
"עקבת אחרי הבת שלי?"-שאל אבי בגיחוך.
"בכל מקרה רייצ׳ל, כשאתם תתחתנו וזה לא נתון לוויכוח, מה ששלך יהיה שלו ומה ששלו שלך ככה את תתחזקי ותוכלי לעמוד מול המאפיה כמשהיא בעלת המאפיה הצפונית והיורשת של הדרומית, ולא יתנגדו אליך בגלל שאת אישה"-אמר אבי לוגם מהכוס וויסקי שלו.
"זהו? זה כל העיניין. כי אני אישה?"-שאלתי המומה קמה מהספא.
"אני לא רוצה לדבר על זה כרגע, שתיתי יותר מדי. תודה על אירוע מדהים"-אמרתי לוקחת את הקלאצ׳ שלי מוודאת שהמפתחות של הרכב בפנים ויוצאת עצבנית מהחדר.
ירדתי במדרגות לכיוון האולם איפה שכל האורחים נמצאים עצרתי במהירות מלצר שנתפס בעיני וחטפתי במהירות את הכוסית שמפניה.
הנחתי את ידי על ידו מסמנת לו שלא ילך ושתיתי במהירות את כל תכולתה.
הנחתי את הכוסית על המגש בחזרה ומורידה את ידי.
"תודה"-אמרתי מנגבת את שפתי, תופסת עם ידי השניה את הקלאצ׳ ועושה את דרכי לכיוון היציאה.
***
לחצתי על הכפתור ופתחתי את הרכב.
"אל לא יכולה לנהוג עם הכמות האלכוהול ששתית"-נשמע קול גברי.
ידו נחה על ידי, מונעת ממני להיכנס לרכב שלי.
גילגלתי את עיניי והסתובבתי מביטה בליאם.
"תשחרר אותי ליאם"-רטנתי מנסה להשתחרר מאחיזתו.
"את לא יכולה לנהוג, אני אנהג במקומך"-אמר מתעלם ממני.
סובבתי את ידי במהירות גורמת לו לשחרר אותה.
"אני לא האדם המתאים שמצאת לעזור לו"-סיננתי בין שיני והוא שוב התעלם מושיט את ידו אלי מסמן שאניח בידו את המפתח.
נשפתי בעצבנות ושמתי את המפתח בידו עוקפת אותו, מתקדמת למושב ליד הנהג.
"מתוקה, הרכב שלי בצד השני"-אמר, נעצרתי והרמתי גבה רואה אותו מגחך ומתקדם לרכב שלו שהיה ליד שלי.
"אוסטין"-אמר בפקודה ואחד השומרים התקרב אלינו במהירות, אפילו לא שמתי לב שהם היו פה.
"תחזיר את הרכב לבית של הגברת הזו"-אמר מתגרה בי.
"תיזהר איתו"-קבעתי לו והוא הינהן.
"כן גבירתי"
נכנסתי לרכב של ליאם מרגישה ריח חזק גברי שכל כך מושך.
"תלכי לישון, יש לנו דרך ארוכה"-אמר יוצא מהחנייה של האולם.
"אני יודעת גם בלעדיך מה כדאי לי לעשות"-אמרתי משלבת את ידי, נשענת על הכיסא ועוצמת את עיניי.
גיחוך יצא מפיו ופקחתי את עיניי.
"אתה מוכן להתחתן איתי?"-החלטתי לפתוח את זה כי גם ככה יש לנו נסיעה של חצי שעה.
"ואת לא?"-שאל.
"אני אמורה?"
"למה לא?"-החטיף לי מבט בחיוך.
"אולי תפסיק לענות לי בשאלות, מה אתה תינוק"-רטנתי נשענת בחזרה ועוצמת את עיני.
"אני לא רואה בעיה, זה רק מסמך ונצטרך רק להראות שאנחנו יחד בכמה מהאירועים וזהו, כל עוד אני מקבל מה שאני צריך מהעסקה הזו, בעיניי אין בעיה"-לפתע אמר.
"אז רק את המטרה שלך אתה רואה מול העיניים?"-מילמלתי.
"לא חשבתי שאביך יזרום עם הצעתו של אבי בלהתחשב בכך שהם אוייבים לא קטנים"-אמר וגיחוך יצא משפתיי.
"מה את לא מרוצה?"-הוסיף.
"כל עוד אני מקבלת מה שאני צריכה מהעסקה, אני לא רואה בעיה"-החזרתי לו באותו משפט שהשתמש בעצמו וחיוך קטן עלה על שפתיי.
_______________________________________
איך?
YOU ARE READING
Dark Love- אהבה אפלה
Romanceרייצ׳ל מדיסון אישה בת 24 שכל חייה היתה מעורבת עם המאפיות בדרום ניורק. מאז גיל קטן נכנסה לכל העיניין של עבריינים, נשקים, כסף, רצח. כשהיתה בת 12, אביה הסתבך עם הימורים ונאלץ למכור את ביתו היחידה לראש מאפיה הדרומית בתמורה שיוותר על חובו. ראש מאפיה הדרו...
