Dark Love- אהבה אפלה

Dark Love - part 90

בפרק בקודם:
פתחתי את הדלת בלי לתקתק ולחכות לתשובה וראיתי שאכן המשרד היה ריק מאיש לכן התקדמתי לכיוון המחשב, מתיישבת בכיסא ומדליקה אותו וכשהוא נדלק והכנסתי את הסיסמא, עיניי התמלאו בדמעות.
________________________________

נקודת מבט של רייצ׳ל
הבאתי שוב ושוב במסך של המחשב ולא יכולתי להאמין למה שאני רואה.
הם שוב עושים את זה, שוב.
הם לא מפסיקים להחביא ממני את התוכניות שלהם, הם לא משתפים אותי וזה כבר עובר כל גבול.

במסך ראיתי קבצים פתוחים שבהם היתה מתוארת התוכנית איך להרוג את רוג׳ר.

הכעס התחיל לבעבע בתוכי מההבנה שהם שמו אותי בצד ורק מחשבה אחת עלתה לראשי, שהם עושים זאת כי אני אישה.
תמיד הייתי צריכה להוכיח את עצמי. להוכיח שלמרות שאני ״אישה״ אני יכולה להגיע גבוה.

הדמעות כבר השתחררו ובכיתי, הם שוב הכאיבו לי.
לקחתי נשימה עמוקה וניגנתי את דמעותיי.

קמתי על רגליי ויצאתי מהמשרד, עושה את דרכי במהירות החוצה.
התקדמתי לרכב וראיתי את אחד השומרים פותח לי את הדלת האחורית וגיחוך קל יצא מפי.
נעצרתי והבטתי בו, אני בטוחה שראו שאני נסערת ובכל רגע יכולה להתפוצץ על מישהו.

״תביא״-אמרתי מושיטה את ידי כדי לקבל את המפתחות.
״עכשיו!״- פקדתי עליו בצעקה חדה והרגשתי איך אני לאט לאט מאבדת את זה. הוא נדרך מעט אך לא ויתר.

״גבירתי״-אמר אל מיהרתי לקטוע אותו ״אל תשחק איתי במשחק הזה״.

״מצטער גבירתי אבל לא״

ניסיתי להתאפק אך, לאחר כמה שניות הרגשתי שזה גדול עלי.
נתתי לו בעיטה באשכים והוא התקפל ונפל על הבטון הקר בגינה בצעקות חריפות.

הבטתי בו בחיוך קטן והתכופפתי לכיוונו, לוחשת לו ״פעם הבאה זו תהיה ירידה בראש שלך שון״
הוא נשך את השפה שלו מכאב ואני ליטפתי את ראשו מדגימה לו איפה הירידה תפגע.

קמתי על רגליי, לוקחת את האקדח שלו ומכוונת לשמיים ופשוט לוחצת על ההדק. כולם נדרכו ועשו צעק כלפיי.

״עוד צעד, צעד הכי קטן וכולכם תקבלו כדור בראש״
אני בטוחה שאת הצעקה שלי שמעו ממרחקים.

לא ריחמתי על אף אחד והם לא עינינו אותי. הרגשתי שבמצב הזה כל מי שיעמוד מולי יקבר.
הרמתי את המפתחות ונכנסתי לאוטו, מתניעה ויוצאת בחריקת גלגלים מהאחוזה של אבי.

באמצע הדרך בזמן שאני עוברת מנתיב לנתיב במהירות, חייגתי אל אבי.

/השיחה מועברת לתא הקולי/

דפקתי את ידי הזעם על ההגה ולפתע שמעתי צפירות ארוכות.
הרמתי את ראשי ועיניי נפערו. סובבתי את ההגה במהירות עוצרת בשוליים ועוד שניה לא פוגעת בהם.

נשמותי היו כבדות, ליבי דהר בחזי והבכי שלי לא איחר לבוא.
דפקתי בעצבים על על ההגה מספר פעמים וברכב שמעו רק את קולות הבכי שלי.

לרגע אחד כל החיים שלי עברו אל מול עיניי.
ניגבתי את דמעותיי ולפתע ראיתי קופסאות סיגריות. פתחתי אותה מוציאה אחת ומדליקה.

לוקחת שאכתה ומרגישה אותה נכנסת לתוכי. העברתי הילוך לרוורס וחוזרת לכביש בחזרה ועל הדרך מתקשרת לליאם.

״איפה אתה?״

״אני במשרד, למה לאזעזל את בחיים לא מקשיבה לי רייצ׳ל״
שמעתי את קולו הכואס וזה לא עיניין אותי. לקחתי עוד שאכתה לראותיי ומוציאה אותה.

״ממליצה לך לחכות לי שם״
קולי היה חד. כעסתי עליהם כמו שלא כעסתי אף פעם.

ניתקתי את השיחה לא מביאה לו להוציא אף מילה מפיו. לא עיניין אותי מה הוא יגיד.
נמאס לי להיות בצד.

****

הגעתי לביניין הגבוה שבו נמצא המשרד של ליאם. יצאתי מהאוטו זורקת את הסיגריה על הרצפה ודורכת עליה ומוציאה מפי את העשן.

התקדמתי לתוך הביניין, ישר מתקדמת למעליות ועולה לקומה בו ליאם נכנס.

המעלית הגיע לקומה 21 והדלתות נפתחו.
עיניי תפסו את המזכירה שישבה מול המחשב והתעסקה בו. חלפתי על פניה וכשהיא שמה לב אלי מיהרה לקום ולרוץ אחריי.

״גברת סמית, גברת סמית, חכי!״

לא הקשתי לה, המילים שלה נכנסו באוזן אחת ומיד יצאו מהשניה. פתחתי את הדלת של משרדו של ליאם והיא עפה לצד מתנגדת בקיר בחוזקה.

ליאם הביט בי בעיניים כועסות וקם מתקדם אלי.
עשיתי כמה צעדים כלפיו וכשהייתי די קרובה, הרמתי ‏את ידי וסטרתי לו בחוזקה.

הפנים שלו עפו לצד בזמן שהוא עומד מולי עם ידיו בכיסיו. אני בטוחה שהוא היה מופתע.

למזכירתו יצאה צעקת פחד בזמן שידי פגעה בלחי שלו בחוזקה וחיוך קטן עלה על פני.

״קריס תודה, את יכולה לצאת״- קולו נשמע כל כך זועם אבל אותי זה לא עיניין. הוא הביט בעיניי בכעס ואם היינו חוזרים שנה אחורה, הייתי אפילו נדרכת אבל היום.. לא הזיז לי.

קריס מיהרה לצאת מהמשרד ולסגור את הדלת אחריה.

״מה את עושה רייצ׳ל!?״- ליאם שאל בקול כועס ואני כיווצתי את ידיי לאגרופים.
״מה אני עושה ליאם? מה אני עושה?״- צעקתי עליו. אני כל כך שונאת אותו.

________________________________
איך?

מטרה:
60 הצבעות
40 תגובות

נתראה בשבת הבאה:)))