רייצ׳ל מדיסון אישה בת 24 שכל חייה היתה מעורבת עם המאפיות בדרום ניורק.
מאז גיל קטן נכנסה לכל העיניין של עבריינים, נשקים, כסף, רצח.
כשהיתה בת 12, אביה הסתבך עם הימורים ונאלץ למכור את ביתו היחידה לראש מאפיה הדרומית בתמורה שיוותר על חובו.
ראש מאפיה הדרו...
בפרק הקודם: בדיוק לפני שבאתי לצאת מחדרי, הגיע לי הודעה מליאם /נראה/ גיחוך יצא מפי כשקראתי את ההודעה שלו. והמחשבה היחידה עברה בראשי היא שהוא יכול לא לבוא, ולא להופיע בחיינו בכלל. לקחתי את התיק שלי ועשיתי את דרכי החוצה מהחדר, מטה במדרגות וישירות לרכב שלי. _________________________________________ המשךנקודתמבטשלרייצ'ל לאחרמספרשעות
ההתרגשות והלחץ השתוללו להם בתוך גופי. אני כל כך קרובה אליה. יצאתי מהמטוס בזהירות עם הנעלי עקב שנעלתי ועשיתי את דרכי לכיוון הג'יפ שעמד מולי. "מפתחות"-דרשתי מאחד השומרים. הוא בא להגיד משהו אך חטפתי את המפתחות מידיו ונכנסתי למושב הנהג, מתניעה ועושה את דרכי במהירות לאחוזה שבא גרו ג'ורדן ולאורה, הוריו של ליאם.
כל הדרך חשבתי על ליאם. האם הוא יגיע? האם הוא ויתר על הבת שלו? באיזשהו מקום בלב מאוד רציתי לראות אותו, ורציתי שהוא יהיה איתי ברגע שבו נראה את הבת שלנו.
לפעמים הוא כל כך חסר לי. אם היינו מתחילים ברגל ימין אולי היום, לא היינו במקום הזה של הכעס והכאב.
הגעתי לאחוזה, עוצרת את הג'יפ בחריקת גלגלים כשהשומרים עוצרים מאחורי.
מסדרת מעט את שיערי ויוצאת לכיוון הכניסה.
בול שנכנסתי בדלת האחוזה הרגשתי משהו בין רגליי וכמעט מעדתי. כל העיניים היו מכיוונים אלי. וכל מה שאני ראיתי זו ילדה קטנה עם עיניים גדולות בצבע של השמיים מסתכלת עלי ומבקשת שארים אותה.
"איימי"-התכופפתי אליה מלטפת אותה בראשה והיא תופסת בידייה הקטנות את שיערי ומושכת אותו, מנסה לעמוד על רגלייה.
"ילדה שובבה של אמא"-אמרתי מרימה אותה ומוחא את דמעותי.
נשקתי את ראשה ופתאום שמעתי. "רייצ'ל"- לאורה עמדה מולי בפה פעור ועיניים דומעות. חייכתי אליה חיוך גדול, חושף שיניים והתקדמתי עם איימי בידיים אליה, מחבקת אותה בחוזקה.
"הו ילדה שלי"-בכתה בקולי קולות, מלטפת את שיערי ולא מרפה ממני וכל המוזמנים עמדו והביטו בנו באושר.
"ג'ורדן"-אמרתי בחיוך לאחר שהתנתקתי מלאורה.
"טוב לראות אותך רייצ'ל"- הוא עטף אותי ואת איימי בידיו ומשך אותנו לחיבוק גדול. "שמח שהגעת"-אמר אבי וחיבקתי אותו למרות שעדין לא שכחתי מה אמר לי היום בצהריים.
***
לאחר שהאירוע נגמר וכיבינו עם איימי נירות בעוגת היום הולדת הגדולה שלארה הזמינה לה, ולאחר שהאורחים נסעו. לאורה הציעה לי לקחת את איימי ולהישאר אצלם ועניתי לה "זה בסדר לאורה, יש לנו בית, כבר אין את מי שיאיים על חיינו" היא חייכה והנהנה.
"ליאם לא מתכוון להגיע?"-שאלה "לא עדכן אותי"-אמרתי מרימה את איימי לידיי והיא התחילה לצחוק. הילדה הזו בכלל לא התעייפה. "קרה משהו?"-ג'ורדן שאל וצחקוק ברח מפי. "איתנו תמיד קורה משהו"-חייכתי אליו. "אני אלך להכניס אותה לרכב"-אמרתי מרימה את תיקי מהכיסא.
"פאבלו, התקנת את הכיסא של ביתי?"-צעקתי לאחד השומרים והוא מיהר לענות "כמובן גברתי" והנהנתי.
"תעדכני אותי כשתגיעו"-אמרה לאורה ומיהרתי לענות לה "בטח"
"איימי תני נשיקת לילה טוב לסבתא"-פנית אל איימי וכשקירבתי אותה ללאורה היא תפסה בשיערה והחלה לצחוק.
"ילדה שובבה של סבתא"-לאורה צחקה ונישקה בראשה אחרי שבקושי הצליחה לשחרר את ידיה הקטנות של איימי משיערה.
***
יצאנו מאחוזה כשאיימי כבר הספיקה לשים את ראשה על כתפי והבנתי שזהו היא עייפה .
כשתפתחתי את הדלת האחורית של הרכב שמעתי מאחורי גבי "רייצ'ל"
הסתובבתי וראיתי את ליאם וחיוכי עלה אך מיהרתי למחוק אותו, שלא יבחין בכך. הוא התקרב ואיימי כשראתה אותו החלה שוב לצחוק ולבקש עם ידיה שהוא ירים אותה.
"ילדה של אבא"-אמר נושק ללחי הקטנה והשמנמנה שלה.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
"חשבתי כבר לא תגיע"-מילמלתי והוא העביר את עיניו מאיימי לכיווני. "מה את אומרת"-אמר בחיוך קטן ומשך אותי אליו והניח נשיקה במצחי.
"ליאם"-מילמלתי. "תסתמי"-מיהר לענות וגילגלתי את עיניי.
"בואו"- אמר תופס את ידי ומושך אותי אחריו. ״ליאם לאן אנחנו״- מיהרתי לשאול אותו. ״הביתה״
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
