Dark Love- אהבה אפלה

Dark Love - part 101

בפרק הקודם:
״מתאים לך״

לפתע שמעתי את קולו הגברי של ליאם ועוד שניה ונחנקתי מהקפה שהיה בידי.
__________________________________

המשך נקודת מבט של רייצ'ל
מה הוא עושה פה?
הסתובבתי עם פניי וראיתי את ליאם לוחץ את ידו של לואי ונושק לראשה של איימי.

ליאם הרים את מבטו והסתכל עלי.
הוא נראה כל כך אלגנטי בחליפה שלבש. "מה שלומך" התקרב אלי, נושק לראשי. "בסדר" מלמלתי וראיתי שליאם הניח את הבקבוק לצידי.

"מה אתה עושה פה? לא היו לך פגישות חשובות?" פניתי אל ליאם שעמד לידי, לוגמת מהכוס קפה שלי. "סיימתי אותם ובאתי לבלות איתכם" אמר וגילגלתי את עיניי.

קמתי על רגליי מתכוונת לקחת את הבקבוק ולהאכיל את איימי אך, ליאם הנית את ידו על ידי ועצר אותי "אני אטפל בזה".

הוא לקח את הבקבוק והתקדם לכיוון לואי שהחזיק את איימי.
"אתה תאכיל אותה אדון סמית"- לואי התגרה בליאם והוא אינו נשאר חייב ומיהר לענות לו "ואתה רעב לכדור בראש" אם הצחוק של שניהם לא היה נשמע באוזניי, הייתי חושבת שהם רציניים.
"בואי"- לפתע ג'ניפר הופיעה ליידי

ומשכה אותי איתה לחצר. רגע לפני שיצאנו החטפתי מבט באיימי ששכבה בין ידיו של ליאם ואכלה מהבקבוק שלה.

התישבנו על הדשא ועל כל מה שדברנו הם לואי וליאם. אם לפני שנה וחצי הייתי חושבת על סיטואציה כזו, הייתי צוחקת על עצמי ועל איזה מצב הגעתי.

"תתני לעצמך לאהוב" זה היה המשפט האחרון שג'ניפר אמרה לי לפני שנכנסנו פנימה.

פתחנו את דלת החצר וכל מה שהופיע מול עיניי זה התמונה של איימי שנרדמה על בטנו של ליאם, וגם הוא בעצמו רואה את החלום השביעי.

"הם נורא חמודים"-ג'ניפר מלמלה ואני חייכתי חיוך קטן.
"גם אני חושבת ככה"

השעה כבר היתה 16:00 בצהרים ולא מזמן איימי התעוררה וגרמה לליאם להתעורר גם.

אני ישבתי במטבח מדפדפת בטלפון בזמן שג'ניפר עמדה מולי עם איימי בידיים שחקה איתה.

החטפתי מבט אחורה, רואה את ליאם עומד עם לואי בחצר ובידהם סגריה.
"תדברי איתו" העברתי את מבטי לג'ניפר ונאנחתי.
"את מבינה מה יהיה עכשיו? הוא יסגור אותי בבית ויתעסק עם כל ענייני המאפיה ואני אשאר בצד. אז למה עשיתי את כל הדרך הזו?" התחלתי לומר מעבירה את ידי בשיערי ביאוש.
"הדבר היחיד שיצא לי טוב זו הבת שלי"-הוספתי.
"בכל מקרה את צריכה לדבר איתו ולסגור את הכל בינכם, אני בטוחה שהוא לא ישאיר אותך בצד"-מילותיה של ג'ניפר נכנסו אל ראשי ולא יצאו.

האם הוא באמת יאפשר לי להיות בתוך כל ענייני המאפיה? בסופו של דבר זה למה ששאפתי כל חיי.

"אני יודעת ג'ני, פשוט מפחדת לפול, אני גם ככה מרגישה על הסף"- מלמלתי נאנחת.

"אני אלך אליו"-הוספתי וקמתי ממקומי.
התקדמתי אל דלת החצר ויצאתי ממנה פוגשת במבטם של לואי וליאם.

"תתן לנו רגע?"-ליאם פנה ללואי, והוא כיבה את הסגריה שלו ונכנס פנימה בחיוך מעודד.
חייכתי אליו חזרה והתקדמתי לליאם.

משכתי את ידי לכיוון כיס מכנסו והוצאתי את החפיסת סגריה שהיתה בה. הוצאתי סגריה אחת מדליקה אותה ומחזירה לליאם את החפיסה.
"מעשנת?"-ליאם שואל והבטתי בו, לוקח שאכטה ונושף אותה חוצה.
"כן"-מלמלתי.
"הופתעתי"-אמר בחיוך קטן וגיחכתי.

"מי שישמע כשהכרנו הייתי איזו ילדה טובה"

"את גם עכשיו לא אבל עדיין"-אמר מכבה את הסגריה, בחיוך חושף שיניים. הוא בהחלט צוחק עלי ומנסה להוציא אותי מדעתי.
"איזה פגישות היו לך?"-שאלתי לוקחת שאכטה נוספת.
"פגישות"-ענה בפשטות והכניס את ידיו לכיסי מכנסו.
"ליאם"-רטנתי בכעס. "אני בטוחה שאתה זוכר את השיחה שלנו לפני כל מה שקרה ואחרי התאונה"-התחלתי לומר מכבה את הסגריה.
"נניח"-אמר מסתובב אלי עם פניו.

"אני מאוד מקווה שאתה מייסם את דברי"

"רייצ'ל"-החל לומר באנחה, אל מהרתי לקטוע אותו.
"לא יקרה ליאם, אני מתחילה לחשוב שאתה עושה את כל זה בכוונה כדי להעיף אותו מהמאפיה, שכל זה עשית כדי להפיל אותנו"-את כעסי כבר לא הסתרתי ושמעו אותו בבירור.

"את מדברת שטויות רייצ'ל"-מילותיו של ליאם התלוו בצחקוק.

"ליאם"-צרחה ברחה משפתי ומבטו של ליאם נהפך לעצבני. "אמרתי לך להחליף גישה"-סינן מבין שפתיו.
"לא יקרה"-אמרתי באיטיות מתקרבת אליו.

"את מנסה את מזלך"- המשיך.
"תענה לי על שאלה פשוטה, מה אתה מצפה שאעשה אשב בבית?"-אמרתי משלבת את ידי.
"לא"

"אז למה אתה מחזיק אותי כל כך רחוק מהירושה שקיבלתי, מה אכפת לך בכלל"-אמרתי דופקת את אצבעי בחזה שלו.

"תענה לי ליאם! מה אכפת לך"-המשכתי, לאחר שהבנתי שהוא לא מתכוון לענות לי.

"כי אני לא רוצה שתעברי הכל עוד הפעם"-צעקתו נשמעה בחוזקה ואני בטוחה שגם השכנים שמעו הכל.

__________________________________
איך?