Mood: it is what it is by lifehouse.
לואי בקושי החניק 'כן' ושהם ניתקו לואי תחב את ראשו לתוך הכרית וצרח.
"אתה בסדר?" אלינור שאלה כשהיא לבשה את אחד מהסוודרים של לואי. זה היה קצת יותר מידי גדול עליה אבל זה לא הפריע לה.
"פיזית אני בסדר אבל נפשית אני חבול" לואי עונה, פניו עדיין בכרית.
"איך תיהיה? מה הארי אמר הפעם?" היא שואלת, נועלת את הנעליים שלה.
"הוא אמר שהוא רוצה לבקר בדונקסטר." לואי מתיישב לבסוף, מנקה את הדמעות מעינייו.
"מה? בדירה שלנו?! הוא רוצה לבקר בדירה שלנו ?!? הוא אמר מתי? לא משנה. אני צריכה לנקות. אלוהים, אנחנו צריכים ללכת עכשיו." היא ממהרת תוחבת את הבגדים שלה למזוודה.
"אל, אני בטוח שהדירה נראת-"
"לא היא לא. עכשיו יאלה, תסיים לארוז. יש לנו נסיעה ארוכה לפנינו."
****
ברגע שלואי ואלינור הגיעו לדירתם, נייל עמד שם עם ליאם, ועץ חג מולד.
"איך הם ידעו מתי נחזור?" שואל לואי.
"שלחתי להם הודעה. אמרתי להם לקנות עץ. חג המולד בעוד ארבעה ימים." אומרת אלינור לואי מגלגל את עיניו ויוצא מהמכונית. הוא מחבק את שני הבנים, ליאם מחבק אותו קצת חזק אבל לואי לא אמר לו את זה.
"אז אל, לא ידעתי אם את רוצה עץ קטן או גדול אבל.." נייל מתחיל, מראה את העץ. זה היה עץ בגודל בינוני.
"זה נהדר, תודה ני." היא מנשקת אותו על הלחי מתחילה ללכת במעלה ארבעת המדרגות לדירתם. נייל וליאם נושאים את העץ. הבלונדיני נושם בכבדות ומזיע קלות. לא היה נראה שקשה לליאם להרים את העץ, הוא חייך כל הזמן חיוך מקסים ומתוק.
אלינור פותחת את הדלת מכניסה אותם לדירה.
"איפה את רוצה את זה?" שואל הבלונדיני המחומצן ואלינור מצביעה על פינת החדר.
"אז איך היחתה ההופעה?" ליאם שואל. זה היה הדבר הראשון שהוציא מפיו מאז שנפגשו.
"זה לא היה כמו שציפינו" אלינור עונה מצחקקת בין מילה למילה.
"איך כן? הוא באמת היה גרוע בשידור חיי?" ליאם מצחקק.
"גאד לא! הוא היה מדהים האמת. זה פשוט... אמ..." אלינור בוהה בלואי.
"הוא אממ, אנחנו קצת.. הוא נתן לי את המספר שלו." נייל כמעט הפיל את העץ. היה שקט מביך לכמה שניות עד שנייל התחיל לדבר.
"אתה מנסה להגיד לי שהוא הומו? שצדקת?" נייל מתנשף. לואי משנה צבע לאדום בוהק.
"כן? טוב, אני לא באמת יודע. הוא אף פעם לא אמר שהוא הומו. והוא אף פעם לא אמר משהו על זה שהוא מחבב אותי. הוא רק אמר שהוא רוצה לדבר איתי." לואי מסביר, מגרד בעורפו.
"הוא מחבב אותו." אלינור מתערבת בהנהון ראש. עד אז נייל וליאם כבר הניחו את העץ, אלינור קישטה אותו באורות וקישוטים אחרים שהיו בארון.
"האם אתה מחבב אותו?" ליאם שואל, מקמט את מצחו.
"כן. ברור שכן." אומר לואי, משחק באצבעותיו. ליאם מהנהן.
לאחר כמה שעות של קישוט כל הדירה הם סיימו. העץ האיר באורות לבנים ובקישוטים מכסף, זהב ולבן. בחדר הייתה תחושת חג המולד השלווה והמוכרת.
"אתם רוצים שאני אכין שוקו חם?" אלינור מציעה ושלושת הבנים מהנהנים, יושבים על אחת הספות. הם מפטפטים על דברים לא מעניינים. לואי שם לב שליאם לא מחייך.
"אתה בסדר לי?" לבסוף שואל לואי וליאם בוהה בו בעיינים פעורות.
אמ? כן אני בסדר." הוא אומר ומחייך להדגשה. לואי לא מאמין לו אבל לא דוחק בו לספר. אלינור חזרה לסלון עם ארבעה ספלים של שוקו חם, מעליו קצפת וקינמון.
"תודה אל" אומר לואי ולוגם, מלקק את החומר הלבן מעל שפתיו.
"אין בעיה" היא אומרת ומתישבת באחת הספות. לפתע הטלפון של לואי זמזם. לואי שלף את הטלפון והבחין בהודעה חדשה מהארי. הוא חייך אל הצג שנתן לו 'הבחור המפורסם ההוא.'
הארי: ההורים שלי אמרו שזה בסדר שאני אבקר אותך בחג המולד, זה בסדר מבחינתך?
לואי הניח את הספל שלו והקליד חזרה.
לואי: בטח זה הולך להיות אני אלינור נייל וליאם.
הוא ניסה לא לחשוב על הארי שעומד כאן בדירתו. יושב על הספה שלו. שותה מהספלים שלו. הוא חייך בחיבה אל הטלפון כשקיבל תשובה.
הארי: מעולה! (: אני יכול לקבל את הכתובת שלך?
לואי מקליד את כתובתו ושולח אותה.
אלינור בוהה בו בסקרנות.
"נחשו מי מבלה איתנו את חג המולד" שואל לואי ומניע את גבותיו. עיניה של אלינור התרחבו.
"תסתום את הפה שלך!" אלינור צועקת, כמעט שופכת על עצמה את השוקו החם שלה.
לואי מחייך.
"תסתום את הפה שלך!" אלינור חוזרת על עצמה.
"לא אמרתי שום דבר" אומר לואי וצוחק. אלינור קמה.
"מי בא?" נייל לוחש
"הארי" לואי עונה ושפתיו של נייל נמתחו להבעה מופתעת הוא שומע את ליאם נאנח. ליאם קם במהירות ושלף את הטלפון שלו.
"ליאם אתה הולך?" לואי שאל, החיוך שלו נשאר. הוא לא יכל להיות מוטרד מכלום כרגע. הוא פשוט היה כל כך שמח. אלינור רצה מסביב לדירה, מנקה אותה. היא קיללה הרבה. ליאם עמד ושתק לרגע, מסתכל על הטלפון שלו.
"אני צריך ללכת." הוא סוף סוף דיבר, " אמא שלי רוצה שאני אעזור לה עם עץ הכריסמס." הוא הסביר, מכבה את הטלפון שלו. נייל צפה בהכל המתרחש עם הבעה עצובה על פניו. ליאם עוזב בלי להגיד שום מילה נוספת. לואי מנופף לעברו בחיוך. ובדיוק ככה ליאם עזב, השוקו החם שלו נותר ללא בעלים.
YOU ARE READING
fanboy || hebrew (larry stylinson)
Fanfictionלואי מעריץ את הסלבריטאי העולמי הארי סטיילס. הסיפור מתורגם וכל הזכויות הולכות ל @larryafhbu
