fanboy || hebrew (larry stylinson)

ארבעים ואחת

הם חזרו לתוך הבית, הולכים לסלון. אן הביאה להארי מתנה עטופה.

"יום הולדת שמת לתינוק שלי." היא אמרה אבל הארי הסמיק ולקח את המתנה.

"לא היית צריכה להביא לי כלום, אמא"

"אוי, תסתום. אף פעם לא רצית שנביא לך כלום. פשוט תפתח את זה כבר,אהוב." היא צוחקת והארי פתח את העטיפה באיטיות כדאי לראות מצלמה שחורה. הוא מחייך ומודה לה בזמן שג'מה זורקת לו את המתנה שלה.

היא הביאה לו מגפיים בצבע ורוד חיוור. הוא הרים גבה.

"יש לך טעם מוזר באופנה,אני בטוחה שתוכל לשלב את זה באחד הלוקים." הארי ציחקק ואביו החורג הביא לו מתנה שכללה חולצה מאתר אינטרנטי. הוא מודה להם והולך לקחת את המתנה לואי הביא עבורו כשהילד הקטן עוצר אותו.

"אני מעדיף שלא תפתח את זה כאן." לואי מסמיק וג'מה פורצת בצחוק. אן ורובין נראות קצת מבולבלים ושואלים את ג'מה מה הכוונה אבל היא סירבה להשיב.

הארי לא יכול היה שלא לגחך ושם את המתנה העטופה לידו.

שאר היום עבר בצורה חלקה, אלינור, אליס ונייל עזבו כמה שעות מאוחר יותר, ומה שהפתיע את לואי היה שליאם נשאר.

לואי התבונן בסקרנות כשהוא וזאין יושבים די קרוב זה לזה, גופם נוגע בדרך זו או אחרת. הוא חייך כשזאין רכן ולחש משהו באוזנו של ליאם שגרם לו להסמיק.

"זאין פאנסקסואל. נראה שהוא ממש אוהב את ליאם." הארי לוחש. לואי מזמזם כשהארי קם ומודה לכולם על שהגיעו. שני הבנים מאחלים במהירות להארי יום הולדת שמח לפני שהם עוזבים את הבית במהירות.

"נראה שהם די ממהרים." הארי ממלמל.

"אני צריך לנסוע הביתה בקרוב." לואי אומר לו ולוגם עוד לגימה מהמשקה שלו.

"לא תישאר? אני עדיין צריך לראות מה הבאת לי ליום הולדת ." הוא אומר מרים גבה. לואי מצחקק ומהנהן.

"רק אם המשפחה שלך בסדר עם זה."

"אוי הם אוהבים אותך. זה בסדר, דארלינג." לואי מחייך אל שם החיבה ומתחפר בצווארו של הארי.

ג'מה הלכה לכיוונם, חיוך גדול על פניה.

"לואי, אני יכולה להחליף איתך מילה?" הוא שאלה והארי נאנח.

"בבקשה לא." הוא מלמל ועיניו של לואי התרחבו. הוא בצרות?

"אוי תסתום. אתה יודע שאני עושה את זה לכל הבני זוג שלך." היא הסבירה ואחזה באחת הזרועות של לואי. היא מושכת אותי מחיכו של הארי למסדרון.

הילד נראה קטן בהשוואה לג'מה, נמוך ממנה בכמה סנטימטרים. הוא מתעסק בידיו ויש שתיקה.

"אז, לואי. נראה שאחי ממש מחבב אותך." היא אומרת ולואי מסמיק, מביט למטה.

"אמ... אני מנחש.."

"אתה מחבב אותו?"

"אני אוהב אותו" לואי ענה במהירות.

"אני רואה את זה. אני רק רוצה לוודא שאתה לא מנצל אותו. הוא היה עם אנשים אחרים שניצלו אותו בעבר ואני לא רוצה להתחיל לדבר על ברנדון. בעיקרון, אני לא רוצה שהוא יפגע. בבקשה תגיד את האמת." היא אומרת ולואי מתכווץ מעט.

"א- אני מבטיח שאני לא מנצל אותו. הוא הבנאדם הראשון בעולם שגרם לי להרגיש ככה." הוא לא יודע למה שהוא שופך את רגשותיו כלפי הארי לאחותו מכח האנשים בעולם אבל הוא מרגיש טוב לשחרר את זה.

היא מחייכת וטופכת על כתיפו, מושכת אותו בחזרה לסלון. הארי עמד באמצע החדר, משקשק בידיו והעניבה שלו משוחררת, תלויה על צווארו. המכופתרת הלבנה שלבש הייתה צמודה והבליטה את הדברים הנכונים.

לואי בלע את רוקו לפני שהלך לעבר הארי. השני מסתובב ומחייך, שיערו פרוע ויפה. הארי עוטף אותו מתחת לזרועותיו וממשיך את הסיפור שסיפר.

לואי נשאר בשקט, מדבר שצריך אבל דעתו מוסחת כאשר ידו של הארי זוחלת במורת גבו באיטיות ונשארת על התחת שלו.

הוא קופץ שהארי לוחץ על התחת שלו בעדינות, משפחתו כמובן לא שמה לב.

התחיל להחשיך והארי פיהק.

"טוב... מתחיל להיות מאוחר. לו ואני עולים. תודה על הכל חברה. אוהב אותכם." הוא מנשק את הוריו בלחי במהירות. מתעלם מהציחקוקים של ג'מה והם עוזבים את הסלון, הארי מחזיק במתנה של לואי.

הם עושים את דרכם לחדרו של הארי, שפתיו של המבוגר מנשקות את צווארו של הצעיר.

" אני יכול לפתוח אותה עכשיו, אהוב?" הוא לוחש, קולו נשמע סקסי. לואי לא יכל לדבר, הוא הנהן. הארי התיישב על המיטה, המתנה בין רגליו.

לואי לוקח את הזמן כדי לסרוק את החדר. הקירות היו לבנים אבל היו פוסטרים של להקות שלא הכיר על הקירות

הוא מסתכל לשמאלו, מוצא מדף עם פרסים שונים בהם זכה הארי במהלך השנים.

הוא מסתכל חזרה אל המתולתל ורואה אותו מתיר את הסרט לאט לאט. הוא זרק אותו על הריצפה והתחיל לפתוח את העטיפה. בתוך העטיפה הייתה קופסא לבנה , הוא פתח אותה והסתכל בתוכה.

"קנית את זה בשבילי?"

"ובכן, טכנית אני אלבש את זה. מקווה שאהבת את זה." לואי הסביר, הארי ציחקק והוציא מהקופסא גרביים שחורות גבוהות, איפור, מחוך והטוב ביותר , סט של חוטיני וחזיה שחורים.