fanboy || hebrew (larry stylinson)

שלושים ושבע

לואי התעורר למחרת עם כאב ראש קטלני והארי צועק בטלפון.

"לא! אני לא אעשה את זה! פשוט תזדיין, ריצ'רד!" לואי התיישב, משפשף את ראשו ומביט סביב החדר. הארי פסע בחדר, רק בבוקסר שלו, הטלפון באוזנו.

לואי הבין מה קורה. הם היו בצרות. צרה גדולה. איך הוא יכול היה להיות כל כך טיפש?

הוא כופף את רגליו לחזהו וחיבק את עצמו, מניח את סנטרו על ברכיו בזמן שצפה בהארי מתווכח.

"זה לא יעבוד פאקינג אידיוט! לא חשבת שזו פאקינג 2016 ורוב האנשים מקבלים הומואים? לא חשבת על זה אפילו לשבריר שנייה?" שואל הארי ומעביר יד בשערו. לואי יכול לשמוע את ריצ'רד מתווכח על הקו השני.

"אני לא איזה בובה מזוינת שאפשר למשוך בה בחוטים! אתה לא יכול פשוט--" הארי בוהה בטלפון שלו בתדהמה, "הממזר ניתק לי."

הוא מסתובב ורואה את לואי בוהה בו.

"אני מצטער." אומר לואי בשקט. הוא לא ידע מה להגיד.

"לא, לו. זאת לא אשמתך. אני נישקתי אותך. זה בסדר. הערתי אותך? אני מצטער אהוב. איך הראש שלך? אני אלך להביא לך מים." הארי אמר ויצא מהחדר במהירות. לואי נשאר לבד לשתי שניות לפני שאלינור נכנסת לחדר, הטלפון שלה בידה.

"מה לעזאזל!" לואי התכווץ מקולה הרם. היא קופצת על המיטה ומתיישבת קרוב אליו.

"ראית את טוויטר לאחרונה? כולם משתגעים". היא אומרת ומראה לו את הטלפון שלה. הוא רואה ש-#louisandharry הוא ויראלי. הוא רואה חבורה שלמה של תמונות שלו ושל הארי רוקדים במועדון ואפילו כמה מהם מתנשקים.

לעזאזל לעזאזל.

התמונות היו כהות ומטושטשות אבל בהחלט אפשר היה לראות שזה הם.

"מה אנחנו הולכים לעשות?" לואי שואל בדיוק כשהארי חוזר עם כוס מים בשבילו. לואי מודה לו.

"אני באמת מצטער." אומר לואי בפעם המי יודע כמה. הוא הרגיש כאילו כל זה באשמתו.

הארי מחייך בשקט.

"תפסיק להתנצל. זו לא אשמתך."

"על מה אתה וריצ'רד דיברתם?" לואי שאל והארי מקמט את מצחו, מניח את ראשו בידיו.

"כן, זה. הוא רוצה להיפגש איתי בשבוע הבא. אממ, הוא אמר שיש לו משהו בשבילי לעשות." הארי נראה לא נינוח.

"מה בדיוק?" לואי שואל, ואלינור מרימה את גבותיה. הארי מעביר את ידיו בגסות בשערו. הוא לא מסתכל על לואי, הבחירה להסתכל בשמיכת פוך על המיטה היא הרבה יותר משעשעת. החדר שקט במשך שניות רבות לפני שהארי עונה.

"הוא רוצה שאהיה וומניזר"

"מה לעזאזל?!" לואי ואלינור צווחים בו זמנית. הארי נרתע אבל מהנהן בכל זאת.

"הוא רוצה להיפגש עם כל ההנהלה ולדבר על מי נוכל להשתמש בתור בירד". הארי אומר לאט ובשקט, בקושי לחישה.

"זה פאקינג מגוחך! למה אתה לא פשוט מחליף הנהלה?" לואי שואל והארי מניד בראשו.

"זה לא כל כך קל. אני תקוע בחוזה". הארי מסביר ולואי נאנח.

"זה מלא חרא. ההנהלה שלך לא יכולה לעשות את זה." לואי התרגז. התחשק לו להכות מישהו. בעיקר כל איש שקשור להנהלה של הארי.‏

הארי רק נאנח, מושיט יד כדי לחבר את אצבעותיהם. לואי לא שם לב שהוא בוכה עד שהארי ניגב את דמעותיו באגודלו.

"נעבור את זה. זה בסדר".

***

בשבוע לאחר מכן הכל התחיל. לואי ואלינור חזרו הביתה והרבה השתנה. ראשית, הם עזבו את עבודתם. אלינור התחילה את קריירת הדוגמנות שלה באתר משלה בשם The‏ ‏Trend Pear. לואי התחיל את הצילום הראשון שלו מזה שבועיים עבור אדידס.

הוא היה שמח חוץ מעניין...הארי. הוא היה עצבני. הוא לא היה מסוגל להיכנס לשום מדיה חברתית היום, לא יכול היה לשאת את התמונות של הארי מסתובב עם בחורה אחרת שלא הייתה טיילור סוויפט. הם עדיין יצאו אבל הם היו אמורים "להיפרד" בעוד כמה שבועות.

תחילה הארי יהיה עם קנדל ג'נר. הם ילכו למועדונים אחד עם השני ואז יחזרו למלון. היא תצא כמה שעות אחר כך בבגדים אחרים ושיער מבולגן. הארי אמר לו כל מה שיכול לקרות.

הוא רצה להאמין שהארי לא יעשה כלום עם אף בחורה אבל זה שיגע אותו. אלינור והוא נאלצו לצאת לעוד 'דייטים', בשלב מסוים בעצם להסתובב מחוץ לסטארבקס. זה היה לא נעים בלשון המעטה.

הם נעצרו יותר מהרגיל, אנשים שואלים אותם איך הם מכירים את הארי וכאלה. לואי ואלינור אף פעם לא ידעו איך באמת לענות על זה אז הם בעיקר המציאו סיפורים.

הארי היה אמור להיות במועדון אי שם בקליפורניה נכון לעכשיו. לואי נאנח ושלף את הטלפון שלו. לא היה אכפת לו שזה היה שמונה שעות קדימה בקליפורניה עכשיו. הוא לא הצליח לישון. השעה הייתה אחרי ארבע לפנות בוקר והוא היה בחרדה. הוא ידע שזה רעיון רע לראות את הארי עם אנשים אחרים אבל הוא לא הצליח לגרום לעצמו להפסיק.

הוא הסתכל בטוויטר, נדהם מכך שצבר אלפי עוקבים בחשבון האישי שלו. הוא נאנח כשראה תמונות של הארי וקנדל במועדון, מתנשקים זה עם זה. זה נראה אמיתי.

לואי נאנק וכיבה את הטלפון שלו. זה היה קשקוש מוחלט. הוא ניסה להירדם אבל במקרה הדליק שוב את הטלפון שלו ודפדף בטוויטר.

היו הרבה הערות כלפיו. רובם אמרו ש"לארי זה אמיתי" ו"הם ידעו שהארי הומו". הוא לא ידע אם זה טוב או לא.

הוא שמח שהם תומכים בו ובהארי והוא תהה מדוע ההנהלה לא יכולה לראות את הצד הזה של העולם.