תשע עשרה

771 65 30
                                    

Mood: this love by taylor swift

הארי נסע אל הדירה הקטנה והניע את לואי מהמושב האחורי.

"בייב, אנחנו כאן." הארי ממלמל. לואי נאנק בתנועה קלה.

"הממ אוקיי." הוא נאנח לפני שהוא מתיישב. הם חנו מול דירתו של לואי. השעה הייתה אחרי חצות ולואי היה כואב ועייף.

הוא שמע את הארי מצחקק ולפני שיצא מהמכונית ולואי נשאר לבד. שנייה חלפה לפני פתיחת הדלת שלו הארי נשא אותו בזרועותיו, בסגנון כלה. לואי פלט צעקה, נאחז בצווארו של הארי לתמיכה.

"בואי נקווה שאוכל לשאת אותך במעלה ארבע גרמי מדרגות." הארי אומר ומביט למעלה במדרגות המובילות לדירתו של לואי.

"אני יכול ללכת." לואי ממלמל, אבל הוא מקווה בסתר שהארי ישא אותו. והוא כן.

לבסוף, הם הגיעו לקומה של לואי, הארי נאנח. לואי מצחקק כשהוא מתיישב, ומחפש  את המפתחות שלו בכיסו. הוא רעד קלות כשסוף סוף פתח את הדלת. שני הבנים נכנסו פנימה רק כדי לפגוש את אלינור יושבת על אחת הספות, זרועותיה שלובות.

"היי, אל." לואי מחייך כשהוא סוגר את הדלת מאחוריהם.

"אמרתי שתחזור בעשר." היא הביטה בשעון. כמעט אחת לפנות בוקר.

"אוי אל תיהי כזאת אמהית הורסת שמחות." לואי ענה ואלינור חשבה על דרך להרוג אותו.

"חיכיתי לך ויש לי עבודה מחר."

"גם לי יש עבודה." לואי השיב. הארי התנצל, ונכנס לחדר השינה של לואי.

"בסדר...איך היה הדייט? לאן הוא לקח אותך? למה לא ענית לי להודעות?" אלינור ממהרת לקבל תשובות ולואי נאנח.

"זה היה מדהים. הוא עשה פיקניק שלם בצד הצוק והיו נרות והכל!" לואי שוצף, "היה לנו יין ומקרונים ואז...הוא - לקח אותי הביתה."

אלינור מביטה בו בסקרנות. ואז עיניה נפערו בהכרה.

"עשית סקס!"

"שתקי!"

"אוי אלוהים עשית! איך היה? יש לו קינקים? האם זה נכון לגבי מידת נעליים--"

"אל! אלוהים אדירים את כל כך  מביכה!" לואי מסנן תחת נשימתו בתקווה שהארי לא ישמע. הוא שומע את המקלחת נדלקת ופולט נשימה.

"רק תגיד לי--"

"לא. עכשיו לכי לישון!" פניו של לואי היו בגוון אדום בוהק, אבל הוא הסתובב כדי לוודא שהיא לא שמה לב. הוא שומע אותה צוחקת לפני שהוא יוצא מחדרה וצועק 'לילה טוב' מאחוריה.

הוא צועד לחדרו, הולך למקלחת במקום למיטתו. ליבו הלם בטירוף כשפתח את דלת חדר האמבטיה. החדר היה מעורפל וחם, הצללית של הארי מאחורי דלת המקלחת.

הארי לא הבחין בו עד שסגר את דלת המקלחת.

"אני יכול להצטרף?" שואל לואי. הארי חורק לפני שהוא מהנהן בטירוף.

"שיחת מים." אומר לואי לפני שהוא פושט את בגדיו ונכנס פנימה. הארי פולט צחוק, מושך אותו אליו.

המים החמימים נפלו על לואי, מרפים את שריריו. הוא הרים את ידיו אל החזה החשוף של הארי, מרגיש איך עורו הרך מתעצב בקצוות הקשים של זרועותיו.

"אף פעם לא שמתי לב..." הארי לוחש, מנשק את מצחו במהירות.

"שמת לב מה?" לואי מזמזם.

"יש לנו קעקועים תואמים." לואי הסמיק. הוא ידע שיש להם אותם. זו הייתה הסיבה היחידה שהיו לו את  הקעקועים האלו.

"אני... אממ... די  עשיתי קעקוע תואם כשעשית את שלך." לואי השפיל את מבטו. הוא היה משוגע. הארי יחשוב שהוא משוגע.

אבל במקום זאת הוא צוחק תופס את זרועו הימנית ומושיט אותה, משוויץ בכל הקעקועים של לואי.

"פגיון וורד, ספינה והעוגן..." היו כל כך הרבה. אצבעותיו של הארי נגררו על עורו השזוף של לואי, ועברו על כל קעקוע.

"האם אתה מאמין בגורל?" שואל לואי לפתע. הארי מושך בכתפיו.

"אני לא יודע. אולי. זו אפשרות עצומה."

"אני מרגיש ש...אני ואתה איכשהו... שלובים זה בזה אתה יודע?" לואי דיבר ג'יבריש. זה היה כנראה בגלל היין שהוא שתה קודם לכן.

"כן. אני מרגיש איתך משהו. משהו שמעולם לא הרגשתי עם אף אחד בעבר. היה לי חבר בעבר וחשבתי שאני אוהב אותו אבל זו...זו אהבה. אני בטוח בזה." הארי אומר, גבותיו מתכווצות זו לזו בריכוז.

הפנים של לואי היו בגוון אדום בוהק.

"אני הולך להיות כנה. אני מפחד להתאהב בך." הארי בוהה בו בהבעה סקרנית.

"למה?" הוא מרים את אצבעו כדי להרחיק את טיפות המים הנושרות מלחייו של לואי.

"כי...אני אף אחד, כלומניק ואתה מישהו חשוב לי ולעוד הרבה אתה יכול לקבל כל אחד וכל אחת ובכל זאת אתה כאן איתי. איך זה אפשרי?"

"אתה לא צריך להיות מישהו כדי שמישהו יאהב אותך. אתה רק צריך להיות אתה." הארי ממלמל, מחבר את השפתיים שלהם. לואי מחייך אל שפתיו, עוטף את זרועותיו סביב צווארו.

"אתה יודע... זה לא חיסכון טוב במים." הארי ממלמל ושני הבנים צוחקים. לואי מנענע בראשו ותופס בקבוק שמפו, שוטף את עצמו.

****
להארי היו את המותניים הקטנות של לואי בידיו, הוא נישק אותו ברכות. שערם עדיין היה רטוב מהמקלחת, האוויר קר על עורם.

השפתיים שלהם נעו בהילוך איטי, הלהט יורד בגלים. הנשיקה לא הייתה משהו מבולגן, היא הייתה מלאת תשוקה ואושר. על זה חלם לואי. הארי כאן איתו, מנשק אותו כאילו הוא היחיד בעולם שיכול לגרום לו להרגיש ככה.

הוא התרחק מהבחור הגבוה יותר, והציב את עצמו לידו במקום זאת.

"לילה טוב הארי." הוא מפהק, מתחפר בצווארו של הארי.

"לילה טוב יפה."

הם ישנו ככה, זה בזרועותיו של זה. הרוח הקרה לא הסיטה אותם מהחום בגופם, מהחום שחשו כשעורם נגע, מהחשמל הזורם בוורידים.

fanboy || hebrew (larry stylinson)Where stories live. Discover now