לואי קימט את גבותיו בבלבול מוחלט אולי בפעם המאה. הוא פשוט לא הבין. ראשית, איך לעזאזל אמא שלו בדיוק נתקלה בו באמצע הרחוב? דונקסטר עיר גדולה מידי בשביל שהם במקרה יפגשו. זה פשוט לא היה הגיוני.
למה היא נראתה כל כך שמחה לראות אותו? כשהוא עזב את ביתה לפני שנים, היא נראתה
כל כך שמחה. היא היתה מאושרת כשהוא לא חזר הביתה במשך שבועות בכל פעם. לא היה אכפת לה אם הוא מת או חי. לא היה אכפת לה מתי אביו היכה אותו וזרק אותו כמו זבל.
ועכשיו, היא נראתה נרגשת לראות אותו.
הוא העביר יד בשערו וגנח בתסכול. אלינור חייכה אליו חיוך מתוק כשהיא התרוצצה סביב דירתה, מתכוננת לצאת. היא עשתה צילום עם מישהו בשם מקס הורד. הוא לא ידע מי הבחור אבל לדברי אלינור, הוא היה בחור נהדר.
לואי התבונן איך היא נעלה את מגפיה ונישקה את לחיו במהירות כשעזבה את הדירה. ברגע שהדלת נסגרה בנקישה מאחוריה, לואי הסתובב בדירה וניסה לחשוב על הסיבות שבגללן אמא שלו צצה לחייו פתאום. הוא לא ראה אותה משהו כמו...ארבע שנים? והוא איבד אותה באותו לילה מפחיד עם אביו.
ידיו רעדו והוא לא ידע איך להרגיש לגבי כל המצב הזה. הוא רצה להרגיש אהוב על משפחתו, זה כל מה שהוא אי פעם רצה, אבל מה אם שום דבר מזה לא נכון? מה אם הוא עושה עניין גדול מכלום?
הוא עצם את עיניו ונשען על השיש במטבח, נושם בכבדות. ליבו דפק כשהוא חשב על כל האפשרויות מדוע היא רוצה לחזור לחייו עכשיו. שום דבר מזה לא היה הגיוני. אלא אם.
המציאות עלתה בו. היא חושבת שהוא סטרייט. היא חושבת שהוא יוצא עם אלינור. איך יכול להיות שהוא שכח? חייו זוכים לפרסום ברשתות החברתיות. היא כנראה ראתה אותו בטלוויזיה. או שלוטי כנראה רואה אותו ברשתות החברתיות שלה.
אמא שלו רק רוצה לנצל אותו. זה כל מה שהיא רוצה. לא אכפת לה ממנו. היא רוצה את הבן המושלם, אחד שהוא סטרייט ובהחלט לא חושב על גברים בצורה רומנטית. הוא מזעיף את מצחו כשהוא חושב על זה. אמו שלו רוצה להכיר אותו רק בגלל תהילתו. הוא לא יאפשר זאת. היא לעולם לא תמצא את הבן המושלם הזה בתוך לואי.
*****
לואי סיים את הצילומים עבור אדידס והלך לחדר ההלבשה כדי להחליף לזוג טרנינג וסוודר. הוא שלח הודעה לאלינור, ואמר שהוא בדרך חזרה לדירה והכניס את הטלפון שלו. עבר קצת יותר משבוע מאז המפגש שלו עם ג'והנה והוא הרגיש קצת יותר טוב.
הוא חמק מהבניין, הולך במורד הבלוק במהירות, עושה את דרכו לעבר הבית.
הוא ואלינור הרוויחו כסף מדהים, אבל הם השתמשו בו בתבונה נכון לעכשיו. הם חיכו עד שיהיה להם מספיק כסף כדי לבחון אולי לקנות מכונית טובה אולי אפילו בית ביחד.
הוא הלך במורד הרחוב במהירות. הוא הסתכל למטה ולכן לא הבחין באדם שמולו עד שהתנגש בו. הוא פלט 'אופס' קטן ונפל לאחור. הוא הרים את מבטו, מוכן להתנצל, כשראה את האדם. זה לא יכול לקרות. איך היא יכולה למצוא בקסם את הבניין שבו הוא עושה את הצילומים שלו?
"בובר." היא נושמת, מחייכת חיוך רחב. לבו של לואי דוהר והוא מועד על רגליו, מנקה אבק מהגב שלו.
"אני לא - אל תקראי לי ככה." הוא אומר מחבק את עצמו. ג'והנה חייכה אליו בכל זאת והושיטה יד לגעת בו. הוא נרתע ולקח צעד אחורה.
"אל תיגע בי." הוא לוחש, קולו שקט. הוא מוסיף במהירות, "איך בכלל מצאת אותי?"
"לוטי עוקבת אחריך ברשתות החברתיות שלך. בנוסף, אתה בכל מקום עכשיו. תראה אותך, הגעת כל כך רחוק." היא אומרת.
"לא בזכותך." מחזיר לואי ומביט למטה.
"זו לא דרך לדבר לאמא שלך. נכון..." לואי חותך אותה בצחוק חלש. ידיו רעדו עכשיו בעוצמה והוא הרגיש שאם לא יעזוב בקרוב, הוא יקיא.
"אין לך זכות לקרוא לעצמך אמא שלי. אני לא רוצה שום קשר איתך. ואת לא רוצה שום קשר איתי." לואי היה זועם. חזהו התרומם וידיו היו כרוכות באגרופים על בטנו.
"זה לא נכון--"
"לעזאזל! באמת חשבת שאקבל אותך בזרועות פתוחות? חשבת שאני אבכה ואשמח לראות אותך? זה מה שאת חושבת? אחרי כל מה שעשית לי?" שואל לואי. ג'והנה לא אומרת כלום, אבל חייכה אליו חיוך גדול.
"אבל ההורות שלי עבדה לא? אתה לא... אתה לא בעניין של בנים יותר. אתה יוצא עם אלינור, נכון?" היא שואלת. לואי מגחך בה צחוק יבש.
"חשבת שזאת הורות? לסגור את כל המקרר והארונות כדי שלא אוכל לאכול? להתייחס אליי כמו חרא? לתת לאבא שלי להרביץ לי עד דם? לזה את קוראת לזה הורות?" לואי היה רותח. הוא הניד בראשו, הלך וחולף על פניה. הוא רק הלך כמה צעדים לפני שגוהנה אחזה בפרק כף ידו.
"בובר..."
"תני לי ללכת, ג'והנה." הוא אומר. הוא מושך את כתפיו והולך במורד הבלוק, לא מעז להביט לאחור.
YOU ARE READING
fanboy || hebrew (larry stylinson)
Fanfictionלואי מעריץ את הסלבריטאי העולמי הארי סטיילס. הסיפור מתורגם וכל הזכויות הולכות ל @larryafhbu
