fanboy || hebrew (larry stylinson)

שלושים

לואי הביט בריצרד, סקרן.
להתפטר מעבודתו? על מה הוא מדבר? לואי לא יכול להתפטר, הוא צריך לכלכל אותו ואת אלינור.

"למה אתה מתכוון?" אלינור שאלה, הקול שלה שקט. ריצרד מגחך, מביט בה מעט. לואי זז לעמוד מלפניה. הבן זונה הזה לא יפגע בחברה הכי טובה שלו.

"ובכן אני לא יודע אם שמת לב גברת קולדר אבל את מאוד מושכת."
לואי מסתובב וריצרד מנענע בראשו.

"לא התכוונתי בצורה הזאת, מה שהתכוונתי הוא שאת תיהי דוגמנית מצויינת. את לא חושבת? ו... אותו דבר לגבייך, אדון טומלינסון"

האם הוא אמר מה שלואי חשב שאמר? לואי, הופך לדוגמן? זה חייב להיות בדיחה, נכון? אלינור קפאה מאחוריו,מנסה להבין מה ריצרד אמר הרגע.

"אתה צוחק עלי?" אלינור שאלה לבסוף.

ריצרד משך בכתפיו.

"אני יכול לסגור ללואי עסקה עם אדידס או משהו... אני מרגיש שאתה יכול ליצור קולקציה משלך."

"אני? דוגמן?" לואי שאל מכיוון שהוא אף פעם לא חשב שהוא אטרקטיבי לדוגמנות. אלינור לעומת זאת יכולה להיות דוגמנית מצטיינת.

"אם אתה רוצה. אם לא אלינור יכולה להיות דוגמנית ואתה יכול להיות הבן זוג המזליסט שלה שלא צריך לעבוד." הוא הסביר ולואי הניד בראשו.

"אני לא יודע. זה יותר מידי בשבילי." לואי מגמגם כי איך לעזאזל הוא הגיע למצב הזה? אם מישהו היה בא אליו לפני כמה שבועות והיה אומר לו שהוא יצא עם הארי סטיילס ויציעו לו עבודה כדוגמן של אדידס הוא היה צוחק. דברים כאלו לא קורים לאנשים כמוהו.

"קדימה קח כמה ימים לחשוב על זה. בנתיים, תהנה מהמשכורת הראשונה שלך." עם זה ריצרד קם ועזב את הדירה. היה שקט לכמה שניות, הצליל היחיד ששמעו הוא ריצרד שמניע את הרכב שלו.

"אני- זה ממש הרבה לעקל." אלינור סוף סוף דיברה. היא התעסקה עם קצה חולצתה, גבותיה מקומטות.

"אני יודע." לואי מלמל ומתיישב על הספה. אלינור מתיישבת לידו.

"לו... מה אנחנו הולכים לעשות? אלוהים אדירים אני עדיין צריכה לדבר עם אליס. היא תתחרפן. אנחנו צריכים להסכים לזה?" אלינור שאלה ולואי משך בכתפיו.

"אני לא יודע. זה פאקינג מטורף! את יכולה להאמין שלפני כמה שבועות ישבנו כאן ועשינו וולוגים על הארי סטיילס?" אומר לואי, מעביר יד על פניו. אלינור פולטת גיחוך מודאג.

"אם נעשה את זה ניהיה מפורסמים, לו." אלינור אומרת והיא נשמעת נרגשת. החיים שלהם הפכו לאט לאט כמו ספר. משהו שנראה שיכול לקרות רק בספרים, בסרטים ובדמיון של אנשים. לואי הושיט יד ולקח את הצ'ק שקיבל. אלף פאונד היו רשומים בדף נייר קטן. הוא בדק את השעה.

השעה כבר שש בערב. מה השעה בקליפורניה? הוא שונא את הפרשי הזמן כל כך. הוא פתח את הטלפון ורשם הודעה חדשה להארי.

לואי: אני צריך לדבר איתך על משהו (:

***

הארי התעורר לבד בחדר המלון אי שם בסן דייגו. השעה הייתה קצת אחרי שמונה בבוקר. הוא הזיז את הסדינים, המיטה הייתה קרה ובודדה. הוא הרים את הטלפון שלו וראה הודעה חדשה מלואי. בלי לחשוב פעמיים הוא התקשר אליו. לואי ענה בצילצול הראשון.

"היי"

"היי, נסיכה. על מה רצית לדבר?" הארי שאל, מתיישב על המיטה.

"אז, ריצרד הגיע אתמול והיו לו כמה הצעות מעניינות מאוד." הוא שמע את לואי מצחקק על הקו.

"מה הוא אמר?" הארי מפהק.

"טוב הוא ביקש ממני ומאלינור להתפטר מהעבודה שלנו." לואי מילמל והארי הרים גבה.

"באמת?"

"כן, והוא הציע לנו עבודה בדוגמנות." הארי בהחלט הקשיב עכשיו.

"באמת? מה אמרת לו?" הארי שאל, יוצא מהמיטה. הייתה לו חזרה עוד כמה שעות.

"אמרתי לו שאני צריך לחשוב על זה. אני לא באמת יודע משהו על דיגמון אבל אלינור היא דוגמנית טבעית" לואי הסביר.

"טוב, מה שלא תבחר, אני אתמוך בך במאה אחוזים." הארי אומר, מסתכל סביבו בחדר המלון הריק ונאנח. הוא ולואי לא ביחד רק ליום אחד והוא כבר חסר לו.

"החיים שלנו משוגעים, אתה יודע את זה?" לואי צוחק לתוך הקו, הארי רק חייך חיוך רחב למשמע הצחוק שלו.

"בהחלט." הוא ענה, "אבל אני חושב שעדיף שיהיה טיפה משוגע, החיים שלי היו משעממים לגמרי לפני שפגשתי אותך, נסיכה. אתה האור שלי."

"תפסיק להיות כזה מרגש, אני אבכה." לואי מצחקק. הארי דמיין אותו מכורבל על הספה, עם סוודר שלו שגדול עליו,מסמיק .  הוא חייך חיון עוד יותר רחב.

"אני כבר מתגעגע אלייך." הארי נאנח לתוך הקו.

"גם אני מתגעגע אלייך. אלוהים, זה נורא? אתה לא איתי רק ליום אחד וזה מרגיש שחצו אותי לשניים." לואי לחש לטלפון.

הארי שמע ברקע את אלינור צועקת על כמה שהם חמודים ביחד וזה גרם לו לגחך

"תגיד לאל שאני מתגעגע גם אליה." הארי אמר. בדיוק אז נשמעת דפיקה בדלתו.

"הארי? זה הזמן להתארגן. אנחנו נוסעים לאצטדיון בעוד שעה לחזרה." אחד מהשומרים שלו, גרג, אמר אל הדלת. הארי הזעיף את מצחו ונאנח.

"היי נסיכה, אני ממש מצטער אבל אני חייב ללכת להתארגן לחזרה. אנסה להתקשר אלייך בהמשך היום."

"אוקיי." הוא הרגיש את העצב של לואי דרך הטלפון. מאז שהם נפגשו, הם היו תלויים אחד בשני כמו אוויר.

המילים ההבאות שיוצאות להארי מהפה הפתיעו את לואי. הוא לא ציפה להם.

"היי, אולי אתה ואל יכולים לקחת כמה ימי חופש מהעבודה ולבוא לבקר אותי בקליפורניה? אני מתגעגע."