תשע

681 75 106
                                    

Mood: be still by the fray

לואי קם בחדר המלון שלהם, על הרצפה. הוא התיישב רק כדאי למצוא את אלינור יושבת רגל על רגל על המיטה, גוללת בטלפון שלה. היא הסתכלה סביב וחייכה אליו.

"סוף סוף." היא אמרה.

"מה השעה?" לואי שאל והציץ בשעון. שלוש לפנות בוקר.

"היית מעולף יותר משעתיים. בטח היית ממש בשוק שהארי אמר שהוא חושב עליך." אלינור מסבירה ולואי פעור פה. הוא חשב שזה חלום. הוא מועד על רגליו, נופל על ראשו ותופס את הטלפון. הוא קרא מחדש את ההתכתבות והתנשף.

"אלוהים אדירים. זה היה פאקינג אמיתי" לואי לא יכל להאמין לזה. זה חייב להיות סוג של חלום, זה חייב להיות .

אלינור חייכה כמו הכוכבים. הוא ידע למה. ללואי לא היה מערכת יחסים מאז ליאם ולמרות שהם עדיין חברים, לואי אף פעם באמת רצה דייט.

היא ידעה שמה שלואי חש כלפי הארי זו לא רק איזה התמכרות אובססיבית כלפיו. היו לו רגשות כלפיו. רגשות אמיתים. אולי זאת לא אהבה, אבל זה משהו.

"לו, אנחנו צריכים לחזור לדונקסטר עוד כמה שעות, אנחנו צריכים לישון." היא אמרה ולואי הנהן, מניח את הטלפון שלו על שידת הלילה ומשליך את בגדיו ארצה.

"תודה לך שקנית את הכרטיסים האלו. זה היה אחד מהחוויות הכי מרגשות וטובות בחיי." לואי אמר וחיבק את החברה הכי טובה שלו בחוזקה.

"או, לו, אל תגרום לי לבכות. אני לא רוצה לקום עם עיניים נפוחות." לואי לעג והם בסופו של דבר צחקו. הוא מתעטף מתחת לשמיכה. מותיר רק את עייניו מחוץ לשמיכה.

"אוהב אותך אל"

"אוהבת אותך גם לו" היא אמרה ולבשה את הפיגמה שלה ונכנסה למיטה. לאחר כמה דקות הם נפלו לשינה טובה.
****
"אתה כלכך יפה" לחש הארי, אוחז במותניו הקטנות של לואי ומושך אותו קרוב בצורה בילתי אפשרית.

הם עמדו באמצע חדר צפוף. זו הייתה סוג של מסיבת חג המולד. אנשים עם כובעי סנטה וקרני איילים עברו לידם, צעקו חג שמח ושתו משקאות צבעוניים.

"אתה כזה דביל." לואי לחש, צחוקו הקל מהדד באוזניו של הארי, ואלוהים הוא יכל להקשיב לזה כל היום.

החדר היטשטש מסביבם, המוזיקה טבעה וכל מה שהארי ראה וחשב היה לואילואילואי.

הוא חייך למטה אל הילד הקטן ורכן לנשק אותו. הנשיקה הייתה הכל מלבד טהורה. מלא תשוקה והנאה. הם הזיזו את השפתיים שלהם בצורה מושלמת. לואי משך את ידיו במעלה החזה של הארי, מרגיש את הקווים המוגדרים של החזה ועצמות הבריח שלו. הוא כרך את זרועותיו מסביב צווארו, משך את השיערות בחלק העליון של צווארו היפה.

"לואי" הארי לוחש על שפתיו.הוא נאחז במותניו, טוחן לעברו ברכות. לואי נאנק ואלוהים, זה היה הצליל היפה ביותר שהארי שמע בחייו.

fanboy || hebrew (larry stylinson)Where stories live. Discover now