Mood:Budapest by george ezra
לואי מתקרב לעברו, שפתיו על צווארו, ידיו סביב גופו. הארי השליך את ראשו לאחור וגנח בקול רם.
לואי החליק מטה, נכנס בין רגליו של הארי. הוא משך את הזרועות שלו מטה, איברו הקשה עד מבוכה נחבט על בטנו. לואי חייך וירד ואוי אלוהים-
עיניו של הארי נפתחו, נאנקות.
הוא הביט למטה כדי למצוא את המראה היפה ביותר שראה אי פעם. לואי בין ירכיו, השפתיים מכווצות סביב הזין של הארי, עיניים פעורות וכהות מלאות תאווה.
"לו - שיט." הארי נאנח, תופס חופן משיערו של הילד הקטן. לואיס זינק, זרמים עלו ברגליו של הארי, הולכים ישר אל בטנו. הארי ניסה לפקוח את עיניו, רצה לראות את הילד בולע את היקפו, נאנק קלות כשהוא פוגע בחלק האחורי של גרונו, אקסטזה עוברת בו.
"כל כך טוב - לעזאזל. אתה מוצץ לי כל כך טוב, חתלתול." הארי גנח, מושך בשערו בגסות. הוא ניסה, אלוהים הוא ניסה לא להרים את ירכיו מחשש שיפגע בו, אבל בסופו של דבר הוא לא יכול היה להתאפק. הוא דוחף את ירכיו, לואי נאנק, אוחז בירכיים של הנער הגבוה.
"לעזאזל, סליחה אני..." לואי הפסיק בקול, מחייך לעבר הארי.
"תזיין את הפה שלי." הו אלוהים, זה רק השתפר. לואי הכניס את הזין שלו לתוך פיו שוב, מנענע את ראשו באיטיות. הארי הרים את ירכיו, ברכות בהתחלה, צופה בדמעות קטנות לוהטות בעיניו של לואי. הבטן שלו התכרבלה מחום כשהוא דופק את פיו, לואי עושה את זה כמו מקצוען.
"הו, אלוהים, נסיכה." החום הפך לבלתי נסבל, הארי גמר בפיו של לואי שבלע את זה במהירות. הילד הקטן ליקק את שפתיו, רוכן לנשק את הארי במהירות. איש לא היה צריך לדעת.
***
הארי ולואי ישבו בסלון, מחובקים יחד. לואי לבש סוודר כחול שהיה גדול מדי עבורו, זוג טרנינג מכסה את רגליו. הארי לבש אחד מהחולצות המכופתרות הנוראיות שלו וסקיני גינס.
הוא היה אמור לעזוב בעוד כמה דקות. משפחתו רצתה לבלות איתו לפני שהוא נאלץ לנסוע לניו יורק לראש השנה, הוא היה צריך לצאת בפומבי עם טיילור.
"איפה אלינור?" הארי שואל, שם לב שלא היו הבזקי מצלמה או קולות רמים.
"בעבודה. היא תחזור בעוד כמה דקות. היא הלכה לפני כמה שעות." לואי מסביר מביט בשעון. זה היה שלוש אחר הצהריים. בדיוק כשהוא אמר את זה, הדלת נפתחה, אלינור נלהבת מדי נכנסת דרך הדלת.
"לואי! הו אלוהים, אתה לא תאמין מה קרה עכשיו!" היא אומרת וזורקת את התיק על הספה.
"מה?"
"אוקיי אז, עבדתי, התעסקתי בעניינים שלי אתה יודע? בסדר ואז נכנסת הילדה המהממת הזו - ואני מתכוונת ליפהפייה. היא מבקשת קיצוץ ואני כאילו 'כן בסדר' ודיברנו איזה שעה. הבוס שלי כעס עליי." היא אומרת ושולפת דף נייר מכיס הג'ינס שלה, "קיבלתי את המספר שלה."
לואי דחף את עצמו מהארי, תפס את הדף מאלינור וקרא שוב את הספרות שעליו.
"יצרתם שם סוג של דייט?" שואל לואי. הוא לא יכול להיות מאושר יותר. אלינור לא יצאה מאז התיכון.
"לא, היא אמרה לי לשלוח לה הודעה."
"איך קוראים לה?"
"אליס. אלוהים אדירים לואי, היא פשוט מדהימה. האם אפשר להתאהב בשיער של אנשים? כי שלה כל כך מתולתל ויפה ורך - בסדר אני משתגעת."
"אלינור, אני כל כך שמח בשבילך!" לואי צווח והוא לגמרי צריך להפחית את ההומואיות שלו .
הארי ישב על הספה, חייך, שיניו הלבנות בהקו.
"שניכם מקסימים." הוא אומר בסופו של דבר.
"תשתוק."
"אוי! שכחתי לשאול." אלינור אומרת, מפנה את תשומת לבה להארי, "למה קיימת יחסי מין עם לואי בדייט הראשון שלך?"
החיוך של הארי נעלם, מוחלף בסומק.
"אני-אני, סליחה?" הוא מצחקק, תופס את ידו של לואי ומושך אותו אל ברכיו. לחייו של לואי האדימו, הוא הסתיר את פניו בצווארו של הארי.
"שניכם חמודים בצורה מגעילה." אלינור מלמלה ויצאה מהחדר. הארי פלט צחוק קטן לפני שהניח נשיקה על ראשו של לואי.
"אני לא רוצה ללכת, אבל החובה קוראת לי." הארי נאנק, משך את עצמו ואת לואי על רגליו.
"אתה יודע, אף פעם לא שאלתי, מה שלום טיילור? האם היא יודעת שכל העניין הוא רק ליחסי ציבור?" הוא שואל.
"אוי היא כן. אבל זה לא מונע ממנה לנסות לפתות אותי בכל הזדמנות שיש לה." לואי לא אהב את זה.
"האם שניכם..."
"מה? אלוהים, לא." אומר הארי. לואי מצחקק.
"בסדר, טוב, אני מניח שאני צריך ללוות אותך." לוחש לואי, מנענע את ידיהם השזורות ברכות.
"כזה ג'נטלמן." הארי מחייך ולואי מגלגל את עיניו. הם עושים את דרכם אל הדלת, פותחים אותה. אוויר דצמבר הקר פגע בהם. הארי רעד, חיבק את עצמו.
"אני אתקשר אליך. אולי נוכל לבלות שוב קצת אחרי ראש השנה." הארי מציע ולואי מהנהן. הוא לא יודע איך הוא יחזיק מעמד אפילו יום אחד בלי הארי.
"אם אתה בודד יש לך את הקרטון שלי כדי לנשק ללילה טוב." הארי צוחק. לואי מסמיק, מכה בזרועו של הארי.
"שתוק! אל תביך אותי."
"זה יהיה מביך אם אני יעשה קרטון שלך?"
"כן."
"אז אני מכין אחד. אבל קודם אני צריך תמונה טובה שלך" הגומות של הארי בלטו. לבו של לואי מרפרף לנוכח חיוכו. הוא לעולם לא יתרגל לזה.
שהאל הזה כל כך קרוב שהוא יכול היה להריח את בושם קלווין קליין שלו ולראות את האקנה הקטן על פניו.
הוא לעולם לא ישתעמם מלאהוב את הארי סטיילס.
הילד הגבוה מושך אותו לנשיקה, השפתיים שלהם נעות בעדינות זו מול זו. לואי זמזם, משך אותו קרוב יותר, משך בתלתלים בעורפו.
" אני אוהב אותך." הארי לוחש, מנשק אותו לאט.
"אני אוהב אותך גם." לואי מגמגם כי הו, הוא רק אמר שהוא אוהב אותו.
הוא אהב אותו.
ולעזאזל גם לואי אהב אותו.
YOU ARE READING
fanboy || hebrew (larry stylinson)
Fanfictionלואי מעריץ את הסלבריטאי העולמי הארי סטיילס. הסיפור מתורגם וכל הזכויות הולכות ל @larryafhbu
