"תראה מה מצאתי בחנות במרכז העיר." אלינור קורנת כשהיא נכנסת לדירה בחיוך רחב.
לואי מסיט את מבטו מהבהייה בהארי למטה, מקלל כשהארי מתגאה בניצחון.
"לא ניצחת, אידיוט. התחרות הזו הופסקה עד להודעה חדשה." לואי מתנגד והבחור הגבוה רק מגלגל את עיניו.
"מה מצאת אל?" שואל לואי ומתבונן כשהיא מחייכת.
"טוב בסדר, אז הסתובבתי במרכז העיר ונכנסתי לאחת החנויות ורק הסתכלתי מסביב, התעסקתי בעניינים שלי, ומצאתי את אלה." אלינור משתוללת, מוציאה מתיק שני בובות של דובים צבעונים. היא מחייכת אליהם ומניחה אותם על הספה. הם לבשו סוג של תלבושת שחורה שנראתה מקורזלת להחריד.
"האם הם לא הכי חמודים? תראה, הקטן יותר הוא לואי, וההוא הארי. חמוד, לא?" היא שואלת, מניחה את ידיה על מותניה כאילו פתרה את כל הבעיות שבעולם.
"הם מקסימים. אבל למה אני צריך להיות הקטן? מה אם אני-"
"זה לא נתון לוויכוח, אתה הקטן." אומרת אלינור, מצמצמת את עיניה כאילו מבקשת אתגר. הארי קם ולוקח את הדובים, מניח אותם על השולחן ומזמזם באישור.
"דוב קשת בענן." הארי לוחש ומחייך. לואי בוהה לרגע בדובים.
"דוב קשת בענן מעלי אקספרס". הארי פולט צחוק רם, מהנהן במהירות. הם שומרים על שתיקה לכמה שניות לפני שהארי קם במהירות ומפחיד את לואי.
"יש לי את הרעיון הגדול ביותר, אולי, האידיוטי ביותר שהיה לי אי פעם."
******
אז כשהארי חזר לסיבוב הופעות, דובי הקשת הופיעו לראשונה, ישבו בנוחות ליד הבמה. לאלינור כבר היה חשבון טוויטר ואפשר היה להגיד שזה היה טיפשי לחלוטין שיש לה חשבון כדי לפרסם רק תמונות של דובים כדי לנסות ולהראות למעריציו של הארי את המיניות שלו. זה היה אידיוטי לחלוטין ובגלל זה לואי אהב את זה.
הם כבר היו צריכים להפריח כמה שמועות, כולם תוהים איך הם הגיעו לשם ולמה הם מתכוונים. אלינור גללה בטוויטר שהם עשו וציחקקה לעצמה. התמונות היו בכל מקום, אנשים שואלים מי שם אותן שם ומעלים תאוריות אקראיות.
"זה התפוצץ כל כך מהר." אומרת אלינור בשקט כשהם מתרווחים בבית קפה קטן ליד דירתם. לואי רוכן כדי להביט במה שהיא עושה, תוך כדי כך מניח את ראשו על כתפה.
הטוויטר שהיא עשתה צבר אלפי עוקבים וזה הפתיע אותו והפחיד אותו בו זמנית.
פפראצי צילמו אותם, ולואי יודע שכולם ידברו על כמה הם חמודים בהמשך. לואי רק מגלגל את עיניו, ממשיך לבהות בטלפון של אלינור, מתבונן כשהיא גולשת בין ההערות השונות.
"אנחנו חייבים ללכת הביתה, קדימה." לואי ממלמל והם עומדים, עוזבים את בית הקפה במהירות. אלינור משלבת את ידיהם והולכת לידו בעודה בוהה בטלפון שלה.
מרחוק הם נראו כמו זוג שתיעב זה את זה לחלוטין, ובחר לבהות במסכי הטלפון שלהם במקום. זה היה קצת מצחיק שבמציאות שניהם היו גייז, אלינור בדקה בחשבון טוויטר לגבי דובי הקשת המפוחלצים.
לואי ממשיך ללכת עם אלינור, מנסה להתחמק ממבטיהם של אנשים שעוברים במקום, ממלמלים עליהם.
הם עושים את זה כמה מטרים לפני ששתי נערות מתבגרות ניגשות אליהם ולואי מחייך אליהן בנחמדות.
"אתה לואי טומלינסון, נכון?" אחת שואל ולואי מהנהן.
"כן." הוא מודה.
"אתה יוצא עם הארי סטיילס?" היא שואלת ולואי קצת נדהם מהישירות שלה.
"אני מצטער?" הוא שואל ואלינור עוברת להגן עליו.
"הוא למעשה סטרייט." היא אומרת ולואי לא יכול שלא להסמיק. נראה שהבנות לא מרפות, רק מחייכות כשהן רואות עד כמה לואי מבולבל.
"בטח. אז זה נכון. התמונות האלה שלך מתנשק עם בחור אחר. איך הן דלפו בכלל?" היא שואלת ולואי לא יודע מה לעשות, מרגיש נדחק לפינה על ידי חדירתם.
"תקשיבו, אתו שואלות שאלות מאוד אישיות ואשמח אם תפסיקו בבקשה." לואי מתחנן בחומרה והבנות פשוט מושכות בכתפיהן לפני שהן ממשיכות להציק לו בשאלות. לאלינור נמאס ותוך שניות היא גוררת אותו משם, הבנות רק צועקות שאלות על דמויותיהם הנסוגות.
****
שלושה שבועות לאחר מכן והדובים הפכו לשיחת המדיה החברתית. כולם היו בטירוף וניסו להבין משהו עליהם."אני חושב שרובם קיבלו את המסר". הארי אומר דרך הטלפון, נשמע קצת נלהב שהוא מסוגל להראות חלק מעצמו שאף אחד לא ראה.
"זה רעיון כל כך מטומטם." לואי מצחקק והארי צוחק.
"נכון." אומר הבחור המבוגר.
"אנחנו הולכים להסתבך בכל כך הרבה צרות."
"בהחלט."
הקו משתתק אבל לאף אחד מהם לא אכפת, מרוצים בהקשבה לקול נשימותיהם המתערבבות.
"איפה אתה?" לואי שואל והארי חושב לרגע.
"כרגע אני באילינוי. אבל אני לא יודע לאן אני הולך מחר." הארי עונה, קולו נשמע עייף פתאום. לואי היה רוצה שהוא היה כאן כדי שיוכלו להחזיק אחד את השני.
"רק עוד כמה שבועות, נכון? ואז שוב תצא להפסקה?" שואל לואי בתקווה. אנחה חזקה של הארי גורמת לו להתרוקן כמו בלון.
"בקשר לזה... הם רוצים שאוסיף הופעות נוספות כי הכרטיסים אוזלים כל כך מהר. אני חושב שאחזור בעוד חודש וחצי לפחות". הוא מסביר ולואי מרגיש כמו אידיוט. הוא ידע שלצאת עם סלבריטי בינלאומי פירושו לא להתראות הרבה, אבל חודש וחצי?
"תמהר הביתה." לואי לוחש.
"תשמור לי על המיטה חמה, אהוב." הארי עונה ולואי מחייך אל הקו.
"אני די קטן אז אני מקווה שיהיה מספיק חם כשתחזור." משיב לואי.
"אוי זה מזכיר לי. השארתי מפתח רזרבי לבית שלי. זה מאחורי התיבת דואר." הוא אומר .
"אתה השארת לי מפתח לאחוזה הענקית שלך?" הוא שואל והארי מזמזם בתגובה.
"כן." הבחור המבוגר אומר, "הפעם תנסה לא ללכת לאיבוד".
"הייתי מטיח בך אם לא היית ביבשת אחרת." משיב לואי. הארי צוחק.
הם ממשיכים לדבר, הקולות שלהם נדממים וכמעט לא נשמעים עד שהם נרדמים לבסוף, הקו עדיין מחובר.
YOU ARE READING
fanboy || hebrew (larry stylinson)
Fanfictionלואי מעריץ את הסלבריטאי העולמי הארי סטיילס. הסיפור מתורגם וכל הזכויות הולכות ל @larryafhbu