fanboy || hebrew (larry stylinson)

חמישים ושש

אחרי למעלה מחודש של התעסקות עם הדובים, רבים ידעו את המשמעות מאחוריהם ואת חשיבותם להארי.

החוזה התקרב לסיומו. עוד כמה חודשים עד שהוא יכול לבסוף להשתחרר, לואי לא חשב על זה, זה הרגיש כאילו מחר יהיה היום המיוחל. לואי תהה אם אחרי כל זה, אחרי
שהכל יגמר, הארי עדיין ירצה להיות איתו.

הוא הניד בראשו למחשבה הזאת והמשיך לעשות פוזות שונות לדגמון נעלי אדידס חדשות. אחרי חודשים של עבודה כאן, זה היה די משעמם. ההתרגשות פגה ועכשיו הוא פשוט סופר את הדקות עד להפסקה.

עד שהוא סיים, הטלפון שלו התמלא שיחות שלא נענו והודעות טקסט מאלינור
והארי. הוא קרא את רובם וחייך כשראה תמונות שלהם יחד בדירתם.

הוא היה בבית.

לואי לא יכול היה לצאת יותר מהר מהבניין . הוא התקשר למונית ונתן לו את הכתובת שלו. כשהגיע לדירה, הוא עלה במעלה המדרגות שניים בכל פעם. הוא פתח את נעילת הדלת ונכנס פנימה.

"בייב, אני בבית!" הוא אמר בדרמטיות ואלינור הסתכלה עליו מהמטבח.

"בעלך במקלחת." היא עונה
ולואי סתר לה לפני שהוא הולך לכיוון המקלחת. הוא שמע את הארי שר בשקט לעצמו. הוא עושה את דרכו לשירותים ומוריד את המים.

"אלינור מה לעזאזל" הוא עוצר כשהוא מוציא את ראשו מאחורי דלת המקלחת "לו! חרא קטן!" הוא אומר ומחייך חיוך גדול.

"ככה אתה מברך את החבר שלך אחרי חודשים שלא ראית אותו?" הוא שואל, משלב את זרועותיו על חזהו. הארי מזמזם וסוגר את המקלחת שוב. "אני לא יודע. כנס לכאן ואולי תוכל להראות לי איך לברך אותך כמו שצריך." הוא עונה ולואי לוקח את זה כאתגר. הוא פושט את בגדיו ונכנס יחד איתו למקלחת.

****

"האמת, התגעגעתי אליך." הארי לוחש בזמן שהם שוכבים על המיטה הקטנה והאידיוטית של לואי, דקות אחרי שיצאו מהמקלחת. עורו של הארי קר ולח מהמקלחת, שיערו נוטף על עורו של לואי. "אני יודע. גם אני התגעגעתי אליך. הבית שלך נורא בודד בלעדייך."
לואי מעיר והארי מזמזם.

"בודד גם כשאני גם שם." הוא אומר ומנשק את הלסת של לואי ברכות. הידיים שלו
פרושות על בטנו החשופה של לואי, אצבעותיו רוקדות על עורו. הילד הקטן יותר תמיד שנא את הבטן הקטנה שלו אבל הארי אומר לו אחרת.

"מה שלום הדובים?" שואל לואי לפתע.

"בסדר. בתיק שלי. כבר הרבה אנשים יודעים מה המשמעות שלהם. ההנהלה שלי מתחרפנת." הארי לוחש את החלק האחרון ולואי מסתובב להסתכל עליו, "הם ממש התעצבנו ואמרו לי להפסיק אבל אמרתי לא . אמרתי שאין שום דבר בחוזה שלי על העלאת דובי קשת על הבמה והם איימו לתבוע אותי על כך שניסיתי להדליף את המיניות שלי?" הארי אומר את זה בשאלה ומצחקק.

"הם לא יכולים לעשות את זה סתם." לואי ממלמל והארי מזמזם באישור.

"אמרתי להם את זה. נגמר להם המהלכים ועכשיו הם רק רוצים כמה שיותר מהכסף שלי לפני שאני עוזב את החוזה שלהם." הארי מסביר, ידיו משתרכות במורד המותניים של לואי בעדינות. הילד הקטן יותר זז להגיד משהו כשאלינור נכנסת בלי לדפוק.

‏"אל, מה לעזאזל?" לואי מגחך והיא רק מגלגלת את עיניה.

"רק רציתי לדעת אם אתם רוצים גבינה בגריל." היא אומרת והארי מתיישב.

"בהחלט." הוא עונה ולואי קם יחד איתו. הבנים לובשים חולצות והולכים לשבת בסלון עם אלינור.

הם אוכלים בשתיקה עד שהטלפון של הארי מצלצל באמצע הארוחה. הוא שולף אותו החוצה ונאנח כשהוא רואה את השם ריצרד עליו.

"הלו?" הוא אומר כשהוא עונה. לואי יכול לשמוע את ריצרד מדבר בקול רם, למרות שהוא יוצא עמום ומעוות. אחרי שהארי מנסה להתווכח עם כל מה שריצרד אמר הוא נאנח ומנתק.

"הוא רוצה שאעשה ראיון. ואסגור לגמרי את השמועות על הנטיה המינית שלי". הוא אומר ומעביר יד בשערו. לואי רוצה לחנוק את ריצרד עם המעיים שלו ואז לזרוק את הגופה לאריות אבל הוא פשוט מניח בשלווה את הגבינה שלו בגריל ומניח את ראשו בידיו.

"אני לא מתכוון לעשות את זה. כלומר, אני עושה את הראיון אבל אני לא מתכוון להפסיק את השמועות".

"אתה לא יכול, הוא יתעצבן." לואי ממלמל,"אני לא רוצה שתסתבך בצרות."

הארי מחייך אליו חיוך נעים ותופס את ידו. הוא לוחץ אותה בחולשה.

"למען האמת, לא אכפת לי יותר. רק עוד כמה חודשים ואני אשתחרר".

"האם אי פעם חשבת על מה אתה תעשה כשהחוזה שלך יסתיים?" שואלת אלינור. הארי מושך בכתפיו כאילו המחשבה פשוט לא עלתה בדעתו.

"אולי אני אצא קצת להפסקה ואחתום  בחברה אחרת". הארי אומר ואלינור מחייכת אליו חיוך מעודד.

הם סיימו לאכול ודיברו על מקומות נופש מסוימים שהארי היה רוצה לבקר בהם שוב. בכל זאת נראה שלואי לא מצליח לקבל את התחושה המטרידה בבטנו, כאילו הוא יודע שמשהו ישתבש.