הארי מחייך ללואי, צופה איך הוא קופץ עם אלינור, רוקדים יחד לשיר מגריז. הוא אהב את מראה חסר הדאגות שהיה לו. אולי הוא לא היה הרקדן הכי טוב אבל ההתלהבות שלו בהחלט פיצתה על זה. הוא פלט צחקוק שהוא ניסה לסובב את אלינור אבל כף רגלה הסתבכה והם נפלו על הרצפה.
"אלינור, את רקדנית חרא." לואי מצחקק והברונטית מרימה גבה.
"כאילו אתה יותר טוב." היא עונה ולואי סוטר בזרועה קלות. הם קמים והארי ניגש אל הילד הקטן, עוטף את זרועותיו סביב מותניו.
"אני מצטערת שהיית צריך לראות את הזוועות האלו." אלינור אומרת והארי רק מחייך, מניח את ראשו על ראשו של לואי, מתנודד טיפה קדימה ואחורה.
"לא הייתי אומר שלא נהנתי מהם." הארי ממלמל ולואי מצחקק בשקט
"זה היה די גרוע." לואי לוחש והארי מושך בכתפיו.
"אני הולכת לטסקו רוצה לבוא?" אלינור שואלת ולואי מהנהן, מסתכל על הארי, שואל אם הוא רוצה להצטרף. הארי מהנהן.
שלושתם עוזבים את הדירה ועולים על המכונית של הארי. אלינור מתלהבת על היופי של המכונית וחופרת על זה.
"הלוואי שהיה לך כפתור כיבוי." לואי אומר שהם ליד המכולת.
"הלוואי שהיה לך חוש הומור."
"כלבה, השם השני שלי הוא הומור." משיב לואי.
"רואה עם מה אני צריכה להתמודד, הארי? פשוט תעשה משהו בשביל לגרום לו לשתוק." אלינור אומרת ומשחררת צחקוק. הארי מגחך ומניח יד על הירך של לואי.
"הוא לא יכול לעשות כלום. אני לא הולך לשתוק רק בגלל-- הו." הארי הזיז את ידו מעל מפשעתו של לואי.
"זה לא מה שהתכוונתי שתעשה!" אלינור צווחת, מכסה את פניה בידיה. הארי מצחקק ומביט בלואי במהירות לפני שמסיר את ידו.
"תהיה ילד טוב." הוא אומר בפשטות ומשאיר את לואי מתנשף בפה פעור.
"אני- אני מצטער אל." לואי לוחש במבוכה.
"מעולם לא שמעתי אותך מתנצל על משהו לפני כן." הארי אומר שהוא מחנה את המכונית.
הם יוצאים החוצה ונכנסים לחנות. הארי הולך להביא סל קטן. אלינור חולפת על פני לואי, אלוהים יודע לאן היא הולכת. לואי והארי נשארים לבד.
"סליחה על מה שעשיתי במכונית." הארי אומר, חיוך קטן עולה על שפתיו.
"אתה חיי כדי להביך אותי. אני שונא אותך." לואי אומר והארי מצחקק.
"ממ, בטח שכן, נסיכה." הארי לוחש ומתחיל ללכת לחפש את התה האהוב עליו.
הם הולכים ללא מטרה במשך זמן מה עד שהארי מבקש מלואי ללכת להביא עוד סל. לואי מסכים והולך לחפש אחד.
הוא מסתובב בחנות לפני שמוצא סל ומושיט יד אליו. יד נוספת מושטת לעבר הסל וכאשר לואי מרים את עיניו הוא רואה ילד בלונדיני עם עיני לוז.
"אוי! אני מכיר אותך! אתה הבחור הזה שמסתובב עם הארי סטיילס!" לואי מרים יד ובא להרים את הסל. הילד לוקח את זה לפני שלואי מספיק. " אתה זוכר אותי?" הוא שואל.
"אה... אני אמור?" שואל לואי והילד מצחקק.
"אני מניח שלא. אני ברנדון. אתה ישנת במלון שעבדתי בו."
"כמו ברנדון אורי?" שואל לואי.
"כן." אומר הילד ולואי מהנהן במבוכה.
"טוב, נחמד לראות אותך, אני מניח." לואי ממלמל, מסתובב לחפש סל אחר.
"אני יודע שאתם יוצאים." אומר ברנדון ולואי עוצר, מסתובב לאחור.
"אני לא מבין." לואי ממלמל וברנדון מחייך, נושך את שפתיו בין שיניו.
"אתה וסטיילס יוצאים." ברנדון אומר ועיניו של לואי מתרחבות.
"אני לא יודע על מה אתה מדבר." הוא ממהר ללכת משם. ברנדון פולט צחקוק יבש.
"אתה שקרן נורא. תאמין לי, אני יודע ששניכם יוצאים. זה ברור כשמש." הוא אומר.
לואי מנענע בראשו ומוציא גיחוך עצבני.
"תראה, אני לא יודע מי אתה אבל אתה צריך להפסיק להמציא שקרים. אני סטרייט." אמר לואי בכעס.
"אם אתה אומר את זה לפחות אל תראה כל כך עצבני." אמר ברנדון. מי זה לעזאזל?
"אתה מוכן פשוט לעזוב אותי בשקט?" אומר לואי, מסתובב ללכת שוב. הוא פונה לקחת סל אחר בלי מילה נוספת, נאנח.
הוא מסתובב לחזור להארי אבל מוצא את ברנדון מאחוריו.
"בבקשה תפסיק לעקוב אחרי, אני אתקשר למשטרה!" אומר לואי, חולף על פניו. הילד לא נותן לו. הוא עוקב אחריו.
"אתה אפילו לא תשאל איך אני יודע שאתה והארי יוצאים?" שואל ברנדון. לואי נאנח ופונה להביט בו. הוא אולי נמוך ממנו בכמה סנטימטרים אבל הוא דוחף אותו בעדינות, גורם לו למעוד על רגליו.
"תשמע, אני לא יודע מי אתה אבל תלך להזדיין." אומר לואי כשברנדון נופל על הרצפה. במקום המבט המפוחד שלואי קיווה לו ברנדון פולט צחקוק.
" תשאל אותי איך אני יודע שאתם יוצאים." הוא אומר שוב. לואי משליך את ראשו לאחור בתסכול לפני שהוא מעביר יד בשיערו.
"באופן היפותטי, אם היינו יוצאים איך היית יודע?" שואל לואי. ברנדון קם, מנקה את האבק נגופו ומחייך חיוך ערמומי.
"כי..." לואי רצה לתת לו אגרוף. זה כל מה שהוא הולך להגיד? הוא פונה שברנדון סוף סוף מדבר.
"כי פעם יצאתי איתו!"
YOU ARE READING
fanboy || hebrew (larry stylinson)
Fanfictionלואי מעריץ את הסלבריטאי העולמי הארי סטיילס. הסיפור מתורגם וכל הזכויות הולכות ל @larryafhbu
