גבולות

גבולות: פרק 2

"בוקר טוב יפיוף." קולה הרך של פרנצ'סקה העיר אותי משנתי.
"כבר בוקר?" מלמלתי חצי רדום.
קמתי בעיוורון לחדר האמבטיה, צחצחתי שיניים ושטפתי פנים.
השעה הייתה 11:00 בבוקר, יש לי שעה עד לחדר הכושר. אני עייף.
רגליי סחבו אותי בעייפות לכיוון הארון הגדול, משכתי חליפת אדידס שחורה ולבשתי אותה במהירות.
כשסיימתי לנעול נעליים הברשתי את שיערי השחור והתזתי על צווארי מעט בושם.
ירדתי למטה והתיישבתי בשולחן, ריח מגרה של פנקייקים נשאב לתוך נחיריי.
פרנצ'סקה היקרה שלי עומדת במטבח, מכינה, מנקה, מוציאה, מכניסה, עושה הכל בבת אחת ולא מתעייפת לרגע.
"בוקר טוב." מלמלתי.
"בוקר אור." החזירה בחיוך רך.
היא ניגשה אל השולחן והניחה שתי צלחות של פנקייקים לאחר מכן הניחה עוד מספר דברים טעימים וחזרה שוב למטבח.
"בוקר טוב" אבי התיישב בשולחן והחל לקרוא העיתון של הבוקר.
"איפה בלה?" שאלתי.
"מתארגנת." ענה באדישות.
בלה היא אשתו הנוכחית של אבא, ההורים שלי התגרשו כשהייתי בן 14 ומשם כבר כל עסקי הפורנו החלו. אימי גרה ביפן עם בן הזוג שלה והיא מאושרת לפי איך שזה נראה, אם טוב לה, אז גם לי טוב.
בלה היא כמו אמא שניה בשבילי, כזאת עדינה, יפה, מתוקה והיא ממש אוהבת אותי.
היא לעומת כל המשרתות והעובדים בבית לא יודעת במה אני עוסק. בלה ירדה מחדרה והתיישבה לידי בשולחן, ריח חזק של שנאל מדמאזל נדף ממנה.
"בוקר טוב יקירי איך ישנת?" שאלה בחיוך חושף גומות.
"מצויין תודה." השבתי.
כולם החלו לאכול ושתיקה שררה בשולחן.
"תסיים לאכול ואני אקח אותך לבית הספר." אמר אבי.
"בסדר." השבתי והמשכתי לאכול.

•♡•

"מייגן וזאק לסט הצילומים." קרא הצלם.
"יאללה זזתי." אמרתי לטוני ויצאתי לכיוון המיטה הגדולה שעליה מצלמים כל הזמן את סצינות הסקס הגדולות.
"ביי גבר." צעק טוני.
"קפה עליך אחר כך." צעקתי לעברו, הוא הרים את ידו ושלח לי אצבע שלישית. אידיוט. גיחכתי לעצמי.
מייגן התקדמה לכיווני בעודה משחקת בשיערה הארוך, עינייה החומות הביטו בי בשעשוע מה שגרם לי לרצות אותה כאן ועכשיו!
"עבר זמן מאז הפעם האחרונה.." ליטפה את חזי. תפסתי מהר בידיה והעפתי אותה למיטה, לא נתתי לה להשחיל מילה.
הנחתי לעצמי שהצלמים כבר מצלמים את המתרחש והמשכתי לתת הופעה טובה.
אפשר להגיד שהיה מלוכלך מאוד.
"זאק." קראה בשמי ותפסה בידי בדיוק כשהתכוונתי לקום.
"מה?" הבטתי בפניה.
"אתה מגיע לעבודה מחר?" שאלה בפתאומיות, מה זה עניינה לעזאזל?
"לא עניינך." קמתי מתעלם ממנה ועושה את דרכי למלתחות הבנות בחוסר בושה.
"איפה מלאני?" צעקתי וכל הבנות הסתובבו, חיוך ערמומי מיד עלה על פניהן.
אחת הבנות התקרבה אליי ולחשה לי שמלאני נמצאת בחדר מספר 5. התקדמתי לחדר שבו נאמר לי שהיא נמצאת וכשפתחתי את הדלת, הבחנתי במי שאמורה להיות מלאני יושבת על ברכיה ומביאה לבחור שהיה איתה ביד.

•♡•

"נשב כאן?" שאל טוני והצביע על בית קפה קטן.
"אפשר." השבתי בחיוב.
"מה תרצו להזמין?" מלצרית דקת מותניים ניגשה לשוחלננו והוציאה פינקס ועט כדי לקחת הזמנה.
"אותך, אני יכול?" טוני חייך בחרמנות.
"אני לא רשומה בתפריט אדוני." השיבה בקול עדין וביישן. הייתי חייב להתערב בשיחה לפני שטוני יעצר בגין הטרדה מינית.
"אני רוצה קפה שחור עם חלב בבקשה." חייכתי.
"גם לי קפה שחור חזק בבקשה, רק בלי החלב." חזר אחריי.
"תרצו להזמין גם קינוח? יש לנו תפריט קינוחים חדש." חייכה במתיקות.
"מה הגברת ממליצה?" שאל טוני.
"עוגת פסק זמן ועוגת שוקולד לבן שחיתות מומלצות אצלנו." השיבה.
"לא תודה, אנחנו שומרים על גיזרה." חייכתי וסימנתי לטוני האידיוט שיפסיק לפלרטט.
"תודה לך אבל נוותר על המתוק."
"אוקיי, הקפה כבר יגיע, תהנו." אמרה בחיוך ועשתה את דרכה לדלפק כדי להוציא את ההזמנה שלנו.
"אין לך טאקט, אתה חתיכת אידיוט מטומטם." צחקתי עליו.
"היא כוסית אחי." מלמל.
"ממש לא כוסית, אין לה ציצי ואין לה תחת מה יפה בה?" שאלתי בגועל.
"אז מה? לא חייב שיהיה ציצי ותחת כדי למשוך גבר." ענה בחיוך.
"תסתום ימגעיל." השתקתי אותו.
המלצרית חזרה והניחה את שתי כוסות הקפה שלנו על השולחן, היא חייכה והלכה במהירות לקחת הזמנה משולחן אחר.
"לא נראלי שהיא תוכל לעמוד בדרישות שלך."
צחקתי עליו.
איך היה עם מלאני?" העביר נושא.
"כרגיל, הכל בזכות הכישורים המדהימים שלי, אף אחת לא יכולה לעמוד בפניי."
"חרמן קטן שלי." הניח את ידו על ידי.
"תתרחק חתיכת סוטה." העפתי את ידו מידי.
טוני לגם מכוס הקפה שלו ונראה שקוע במחשבות.
"מה קורה אחי?" שאלתי לוגם מכוס הקפה.
"שום דבר." השיב בשקט.
"שמת לב איך מייגן הסתכלה עליך היום?" שאל.
"כן, מה היא רוצה?" שאלתי לא מבין.
הוא סימן לי עם פרצופו 'אני לא יודע' שנינו המשכנו לשתות והשיחה בינינו מתה מהר מאוד.
כשסיימנו הוא שילם היום על הקפה וכל אחד מאיתנו יצא לדרכו, נסעתי הביתה והפעלתי שירים כל הדרך, למי אכפת שהשעה הייתה מאוחרת? החניתי את הרכב בחניה הרגילה ונכנסתי לביתי.
"אתה רעב?" פרנצ'סקה שאלה אותי כשפתחה לי את הדלת.
הנהנתי לשלילה ועליתי מהר לחדרי, נשכבתי על המיטה ועצמתי את עיניי, הייתי מותש מכל היום הזה ורק חיכיתי להירדם.