גבולות

גבולות: פרק 8

עוד יום של חדר כושר, עוד יום של עבודה קשה, עוד בנות ועוד כיף לאוסף.
אני חושב שאני יכול לחיות כך לנצח.
לאחר שסיימתי לצלם סצנת סקס לצד ויקטוריה גונזלס, התקדמתי לעבר מלתחות הבנים כדי לשטוף את פניי ולהתאוורר מעט.    וואו, קרה שם כל-כך הרבה.
חיוך דבילי היה מרוח על פניי כשיצאתי ממלתחות הבנים ועברתי דרך מלתחות הבנות, בדרך הבחנתי במלאני יוצאת עם תיק גדול על כתפה מחדרו של המנהל.
"לא כבד לך?" שאלתי.
"אני עוזבת." אמרה.
לזה לא ציפיתי.
"עוזבת?" כיווצתי את גבותיי בשאלה.
"כן, יש לי מטרה חדשה בחיים." 
"כל העולם מכיר אותך בתור שחקנית הפורנו הטובה ביותר שהייתה, את מרוויחה יופי, לאן כבר יש לך ללכת?" נשענתי על הקיר הקרוב ושילבתי את ידיי.
"זה לא עניין של מרוויחה יופי זאק, הלוואי שזה היה רק זה, אני חוזרת לבית הוריי." אמרה וחייכה.
"אתם לא בסכסוך?" שאלתי לא מבין.
"היינו בסכסוך, הם לא דיברו איתי בגלל שבחרתי להיות שחקנית פורנו, למעשה הם ניתקו קשר לגמרי עד אתמול." השיבה.
"פתאום הם רוצים שתחזרי?"
"אני בהריון, הם בטח שמעו על זה מהתקשורת, אתה יודע איך זה עובד בעבודה שלנו."  אמרה.
"הריון? את?" הסתכלתי עליה במבט מוזר.
לא ידעתי אם היא אומרת אמת או מנסה לעבוד עליי, התקדמתי לעברה ונפל לי האסימון.
"פאק איט, זאת את?" שאלתי בחיוך.
"זאת אני." אישרה.
"את הפאקינג בחורה שנכנסה להריון והכניסה את כולם לסטרס." צחקתי.
"זה מוזר, את מקצועית כל-כך איך זה קרה?" שאלתי.
"גם המקצועים עושים טעויות."
"מה את הולכת לעשות?" נגעתי בבטנה.
"אתה לא תרגיש דבר זאק, הוא עדיין בגודל של אפונה." הזיזה את ידי.
"כרגע אני הולכת לבית הוריי שחידשו איתי את הקשר בגלל ההריון, לאחר מכן אני אנסה לעבוד בעבודה כלשהי עד שאלד." החלה להתקדם לכיוון היציאה.
"ומה תעשי כשהאפונה תיוולד?" צעקתי לעברה.
"אטפל בה." צחקקה.
"מה אני אעשה בלי הזיונים הכי טובים בעולם?" העמדתי פני עצוב.
"תהיה חזק."
"היית הכי טובה שלי, תשמרי על עצמך."
נופפתי לה לשלום.
היא יצאה החוצה מבלי להסתובב לאחור, כל אחד בסופו של דבר מוצא את עצמו במקום אחר, גלגלתי את עיניי כאשר שמעתי את חברותיה שלא הפסיקו לרכל על העזיבה שלה. האמת אני נורא מופתע, לא ציפיתי שהיא מבין כולן תהיה זאת שנכנסה להריון.
הצלם קרא בשמי ונאלצתי לחזור בחזרה למיטה הגדולה להמשך הצילומים.
הופתעתי שלא ראיתי את מייגן הזונה, יש לנו סצנה לצלם יחד.
"איפה מייגן?" שאלתי כשהבחנתי בכך שהיא מאחרת, מייגן לעולם לא מאחרת.
"הרגע הודיעו לי שהיא תעדר לזמן מה מהצילומים, אני לא יודע את הסיבה היא לא אמרה, אני רק יודע שהיא תעדר ולא ידוע מתי תחזור. בכל מקרה אתה משוחרר להיום." אמר הצלם.
"אם יש לך בעיה עם זה תפנה למנהל, הוא דיבר איתה." הוסיף.
"ומה בקשר לסצנות הקרובות שלנו יחד? זה הפסד של המון כסף." שאלתי בכעס.
"אמרתי לך, אל תבנה על מייגן בזמן הקרוב היא לא תהיה." אמר באדישות.
הלכתי בעצבים לחדרו של המנהל ופתחתי את הדלת בחוזקה כאילו אני בעל המקום,
מולו ישב גבר בשנות החמישים לחייו, שיערו בצבע שחור בוהק כאילו הוא צובע אותו. עיניו היו שחורות כפחם, והוא לבש חליפה שחורה אלגנטית.
אפילו הישיבה שלו הייתה מהמעמד הגבוה.
"אני יכול לדבר איתך?" שאלתי מתעלם לגמרי מהאדם הנוסף שיש בחדר.
"אני עסוק כרגע תחכה לערב." אמר באדישות.
"יש לי ולמייגן צילומים והיא לא הגיעה, אפשר לדעת מה הסיבה לכך שאני מפסיד כל-כך הרבה כסף בגללה?" שאלתי בעצבים.
"אדון צעיר, כשאתה מגיע למשרד שלי ויש אנשים אז קודם כל תוודא שאתה לבוש. הדבר הבא שאומר לך הוא שיש למייגן סיבות אישיות להיעדרותה ואני לא יכול להגיד לך אותן. פרטיות האדם היא חשובה לא פחות מהכסף שאתה רוצה להרוויח." אמר והרים את קולו.
"היא בסך הכל קיבלה מחזור." טרקתי את הדלת והתקדמתי למלתחות הבנים.
טוני עסוק כרגע בצילומים כך שאני לבד,
השעה הייתה שתיים עשרה וחצי בצהריים.
התקלחתי ולבשתי בגדים חדשים.
יצאתי מהעבודה בסערה ונכנסתי לרכב,
נסעתי לבית הספר, בטח מייגן נמצאת שם.
חיכיתי שהיא תצא כדי שאבין למה היא לא מגיעה אך ברוק ניגשה אליי בפתאומיות.
"עוד יומיים המבחן במתמטיקה, מתכוננים יחד?" שאלה בחיוך חושף גומות, עיניה הירוקות כחולות כמעט בלעו אותי לתוכן.
לרגע שכחתי לגמרי ממייגן הזונה וכל הכעס שלי דעך. חייכתי אליה והובלתי אותה לכיוון הרכב שלי.
"תחגרי, נוסעים ללמוד אצלי." אמרתי בחיוך.
"אתה יכול להוריד אותי בבית? אני צריכה לעשות משהו לפני שאבוא אליך." שאלה בקול שקט.
"אין בעיה." מלמלתי.
"מה את צריכה לעשות?" שאלתי בחיוך ערמומי.
"לא עניינך." נתנה לי מכה עדינה.
"את נגעת בי הרגע." אמרתי.
העמדתי פני מתלהב.
"אתה דביל." צחקה.
"תוריד אותי כאן." אמרה.
"אני יודע איפה אני צריך להוריד אותך בלונדה, אל תתערבי לי בנסיעה." הרמתי גבות.
"מפגר." אמרה ויצאה מהרכב, היא התקדמה לכיוון הבניין ונכנסה.
לאחר שראיתי שהיא  נכנסה לבניין נסעתי לביתי.