גבולות: פרק 39 🔞

245 2 0
                                    

"זה מרגיש לפעמים שאתה מנסה להוסיף לי צלקות חדשות על פצעים שעדיין לא הפכו לצלקות."

הודיה פרץ

ישבתי בתוך הרכב וחיכיתי שמייגן תתקשר אליי אחרי שסיימתי לעבוד, החלטתי שגם הלילה אני אבלה בביתה של מייגן.

אני מקווה שהיא עברה את המבחן האחרון בהצלחה, האפליות בבית הספר כלפייה מאוד קשות.

כולם מזניחים אותה, מזלזלים בה רק כי היא נערה שעוסקת בתחום הפורנו.
אליי מתייחסים כאל מלך ועושים ממני איזה אדם חשוב.
בכבר זה לא עניין אותי, היום זה מרתיח את הדם שלי.

לקחתי נשימה עמוקה והבטתי בנייד.
מייגן סימסה לי שהיא עברה בהצלחה את המבחן האחרון, ושהיא נמצאת כרגע בשכונה שלה.

כשנכנסתי לעבר החנייה המוזנחת והמוכרת, הבחנתי במייגן פוסעת לעברי.
היא פתחה את דלת הלמבורגיני והתיישבה למידי.
"הכל בסדר?" ליטפתי את פניה.

"כן." השיבה ברוגע.

צלצול הפלאפון קטע את השיחה שבקושי התחילה;
על הצג הופיע 'אבא'
"אני כבר חוזר מג." אמרתי, היא הנהנה לחיוב.
קמתי יצאתי ויצאתי מהרכב הרחק ממייגן.

"כן אבא." הצמדתי את הפלאפון לאוזני.

"איפה אתה?" שאל.

"אני נמצא ליד הבית של מייגן, עם מייגן." ציינתי.

"מתי אתה מתכוון לחזור הביתה?" קולו אדיש.
מה חדש? הוא תמיד אדיש.

"חשבתי שאחזור אולי מחר.." הוא קטע את דבריי ברוגז.

"שום מחר! תחזור הביתה עכשיו!" הרים את קולו.

"הבטחתי להישאר איתה." אמרתי בילדותיות.

"אתה לא תישאר בשכונה הזאת אפילו עוד יום אחד, תחזור הביתה מיד!" כעס השתלט עליו.

"אבל.." הוא שוב קטע את דבריי.

"אין אבל, אני מחכה שתחזור הביתה, אם זה לא קורה בעוד חצי שעה אני אבוא לקחת אותך בעצמי." ניתק את השיחה.

"לעזאזל איזה אבא עקשן." בעטתי באבן הקרובה.
הסתובבתי חזרה אל מייגן וראיתי אותה יוצאת מהרכב ומתקדמת לעברי.
פרסתי את ידיי לצדדים, היא קפצה עליי בחיבוק וכרחה את רגלייה סביב אגני.
הרחתי את ריח השמפו שעדיין נדף ממנה, גם אחרי יום שלם ומבחן בספורט, היא עדיין מריחה טוב.

"אתה צריך ללכת נכון?" שאלה בקולה העדין.

"כן קטנה שלי, אבא שלי רוצה שאחזור הביתה. אבל אני לא רוצה להשאיר אותך לבד, לא אחרי הפעם האחרונה." לחשתי בעודי מעביר את ידי על גבה.

מייגן הנהנה לחיוב והניחה את ראשה על כתפי, מחזקת את התפיסה שלה בי.

"קטנטונת." צחקתי בשקט.

גבולות Where stories live. Discover now