גבולות

גבולות: פרק 6

החניתי את הפרארי האדומה שלי בחנייה והתקדמתי לעבר הבניין הגדול, כשנכנסתי הבחנתי בתור ארוך, ארוך מאוד.
כל הבנים והבנות עמדו בשורה מול שני חדרים בהם אנחנו נבדקים על ידי רופא כל מספר חודשים כדי לראות שהכל בסדר אצלנו, חיפשתי בעיניי את טוני כדי שיסביר לי מה קורה כאן וכשאיתרתי אותו התקדמתי לעברו.
"מה קורה כאן?" שאלתי.
"הבדיקה החודשית." השיב.
"עוד הפעם?" נאנחתי בתסכול.
"כן."
"עשית כבר את הבדיקה?" שאלתי.
"עדיין לא, למה? אתה רוצה להיות איתי לבד באותו החדר?" חיוך ערמומי עלה על פניו.
"תסתום את הפה הגדול שלך." הבעת פניי הפכה לגועלית.
"בוא נלך לעמוד בתור." הוספתי.
"ושאיזה מפגרת אחת תיגע בזין היפה שלי? לא תודה." אמר.
"אתה אידיוט." צחקתי.
"אתה מת על האידיוט הזה." גלגלתי את עיניי ומשכתי אותו לעבר מלתחות הבנים.
כשחזרנו לתור שהיה עמוס ראינו שיש הרבה בנים ובנות שנמצאים לפנינו.
"התור ארוך מדי." התלונן טוני.
"עד שהתור יתרוקן, נלך לשתות
קפה?" שאלתי.
"סוף סוף אתה מדבר לעניין." הנהן לחיוב
ומשך אותי לעבר מכונות הקפה.
"אני רוצה עם חלב." הקליד טוני על המסך הגדול.
"גם עוגיה בצד?" הרמתי גבה.
"כפית סוכר בפנים זה מספיק." השיב והושיט את ידו לעברי כדי לקחת משהו.
"מה אתה רוצה?" שאלתי לא מבין.
"למה אתה מסתכל עליי ככה? אני מזמין אתה משלם, עם כמות הכסף שיש לך אתה יכול לקנות גם אותי." חייך.
"מי ירצה לקנות אותך? נו באמת."
"אם הייתי בחורה סקסית ויפה, לא היית קונה אותי?" קולו נחלש עד לגניחה.
"גם אם היית בחורה לא הייתי נוגע בך."
הוא חייך והתעלם מדבריי.
לאחר שלקחנו את כוסות הקפה מהמכונה, התיישבנו בשולחן עגול שהיה מוזנח משום שכולם עכשיו היו מרוכזים במקום אחד.
"הניחוחות כאן זה משהו מדהים." מלמל טוני.
צחקתי עליו כשהבנתי למה הוא מתכוון.
"אתה בטח מדבר על עצמך, אני התקלחתי לפני שהגעתי לכאן." חייכתי. "היית מת." נתן לי מכה עם רגלו.
"למרות המקלחת יש ממך ניחוח ורדים מעורבב עם סירחון, כנראה שהמקלחת לא עזרה כל-כך." לגם מכוס הקפה שלו.
בעטתי ברגלו, דבר שגרם לו להחנק מהקפה ולי לגחך.
"בן זונה." קילל בחיוך.
"מת עליך אחי." לגמתי מכוס הקפה שלי.
"מייגן נתנה לי סטירה." אמר בפתאומיות.
עכשיו הגיע תורי לירוק את הקפה מהפה שלי, ירקתי את כל מה שהיה בפי חזרה לתוך הכוס.
"איכס." עשה פרצוף נגעל.
"פאק איט אחי, מה לעזאזל?" מלמלתי בהלם.
"היא נתנה לך סטירה? למה? באיזה אומץ?" שאלתי.
"התגריתי בה." השיב.
"כנראה היא במחזור או משהו." הוסיף.
"לא פלא שהיא החטיפה לך, אתה דורש מכות." צחקקתי.
"לך תזדיין." לגם מהקפה.
"אני תמיד מתגרה בה, הפעם היא הרימה עליי יד." אמר בעצבים.
"בטוח עשית עוד משהו שגרם לה לצאת מהכלים." הרגשתי כמו בלש עם החקירות האלה.
"הפלקתי לה בישבן." המשיך ללגום מהקפה.
"אתה טיפש, אתה ממש טיפש." אמרתי בהחלטיות.
"ומה עשית אחרי הסטירה?" שאלתי.
"הסברתי לה שאם זה יחזור על עצמו אני לא ארחם עליה." ענה.
"אחי היא בחורה." אמרתי.
"לא אכפת לי, הזונה הזאת לא תיגע בי." אמר בתוקפנות.
"אם זאת הייתה מישהי אחרת לא היית מתנהג כך." אמרתי בידיעה שאני צודק.
"אוי זאק אתה כל-כך צודק." אמר בקול נשי וחרמן.
"אני יודע." חייכתי.
"למה שניכם לא עומדים בתור?" המנהל הגיח משום מקום.
"התור עמוס מידי אנחנו מחכים שיתרוקן." אמר טוני.
"מה הקטע? נבדקנו לפני חודשיים למה צריך להיבדק שוב?" שאלתי לא מבין.
"אחת הבנות נכנסה להריון, אנחנו לא רוצים שהמקרה הזה יחזור על עצמו ולכן אנחנו בודקים את הבנות והבנים." אמר.
"יודעים מי האבא?" שאלתי.
"איך ידעו אם היא שוכבת כל שעה עם מישהו אחר?" אמר טוני בציניות.
"אנחנו יודעים מי האבא." אמר המנהל.
"יופי, אז למה צריך אותנו?" שאל טוני.
"אנחנו בודקים שאף בחורה אחרת לא נכנסה להריון."
"ולבנים אנחנו בודקים את הזרע." הוסיף.
"אני צריך לאונן לרופא מול הפנים?" שאל טוני.
"כן." השיב המנהל.
"אנחנו נבוא שיתרוקן מעט התור." אמרתי והוא הנהן לחיוב.
"אל תאחרו." עשה את דרכו חזרה למשרדו. "לא נאחר." צעקתי לעברו.
"תשתוק למה אתה צועק?" טוני נאנח.
"כדי שישמע." אמרתי.
"הוא לא שומע אותך טוב, הוא זקן בגיל המעבר." הצביע על המנהל.
"אם הוא ישמע אותך, אתה תהיה בצרות." צחקתי.
"שיהיה." שתה את כל תכולת הכוס.