גבולות

גבולות: פרק 22

מתוך הפרק:

עיניה היו כה מיוחדות.
אפורות.
ריקות.

התקדמתי לעבר מלתחות הבנים, בדרכי לשם המנהל עצר אותי כדי לדבר איתו. 
"זאק יקירי, מה שלומך? אני מקווה שהגעת עם המון כוחות היום."  חיבק אותי.
"אבא שלי אמר שהבאת לי שותפה חדשה לסקס." בחנתי את תגובתו.
"שווה במיוחד, לך תתארגן ותפגוש אותה היא מחכה לך עם הצלמים בחדר מספר 12." אמר.
נכנסתי למלתחות הבנים, הורדתי את בגדיי פרט לתחתוני הבוקסר הלבנים שלי, הכנסתי את הכל לתוך הלוקר וסגרתי אחריי.
שטפתי את פניי כדי להתרענן לקראת הסצינה ויצאתי החוצה.
לא יכולתי שלא לחשוב על ברוק במהלך ההליכה שלי לעבר המסדרון הריק.
הבחנתי בצלמים עומדים מחוץ לדלת החדר, מחכים לצלם המרכזי ומדברים ביניהם. התעלמתי מהם, פתחתי את הדלת ונכנסתי פנימה, המיטה הייתה מוצעת במצעים לבנים ונקיים, עליה היו מונחים צעצועי מין, שמני סיכה, קונדומים, ג'ל סיכה וכל מה שצריך כדי לקיים יחסי מין מוגנים ובריאים אחד עם השניה.
למה צריך שמני סיכה?
בקצה המיטה, לא יכולתי שלא להבחין בנערה קטנת גוף, גופה היה עירום ומלא בסימנים של מכות. הלב שלי התכווץ למראה עיניי.
זה הזכיר לי את מה שראיתי על גופה של מייגן כשהיא עמדה מולי עירומה במלתחות הבנות.
התקרבתי אליה באיטיות, היא נרתעה כאשר ראתה אותי מתיישב מולה.
לאט, היא הרימה את מבטה לעברי. בחנתי אותה.
גוון עורה שזוף, צבע שערה הוא חום בהיר וחלק המגיע עד מותניה.
עיניה היו כה מיוחדות.
אפורות.
ריקות.
צבע עיניים כל כך מיוחד, ובו זמנית כל כך ריק.
הבעה של פחד השתקפה על פניה הקטנות, ואני תהיתי מה עובר לה בתוך הראש עכשיו.
"שלום לך." שברתי את השתיקה.
היא השפילה את מבטה לרצפה ולא השיבה לדבריי.
הנחתי בעדינות את ידי על רגלה מה שגרם לה להירתע. מספר דמעות עשו את דרכן החוצה מתוך עיניה, ובין רגע היא החלה להתייפח ולשחרר בכי שהיה נראה כאילו נאגר זמן רב בתוכה.
הלב שלי נשבר אלף פעם מהמבט המפוחד הזה.
היא לא שחקנית פורנו.
מה קורה כאן?
"היי." לחשתי.
"היי." החזירה בלחש בין התייפחות אחת לשניה.
"למה את בוכה?" שאלתי ברכות.
"אני מפחדת." השיבה מנגבת לשווא דמעות, ברגע שעשתה את הפעולה הזאת, חזה הקטן בלט לנגד עיניי.
החזרתי את מבטי אל פניה.
"ממה את מפחדת?" שאלתי בשקט.
"מהכל." השיבה בלחש.
"מה זה הכל?" הושטתי את ידי לעבר פניה וניגבתי לה את הדמעות.
לקח לה רגע לעכל את מה שעשיתי.
"ספרי לי קצת על עצמך." חייכתי.
"קוראים לי ג'וּלְס."
"היי ג'ולס, אני זאק. את חדשה בתחום הפורנו?"
"אני לא שייכת לכאן, נגררתי למקום הזה בעל כורחי." החלה להתייפח שוב.
נגררה לכאן בעל כורחה?
מי יעשה דבר כזה?
"אני מיד חוזר." קמתי על רגליי והתקרבתי אל עבר הצלמים שעמדו מחוץ לדלת.
"מי זאת?" שאלתי לא מבין.
"שחקנית פורנו." אחד מהצלמים השיב.
"אם היא שחקנית פורנו, למה היא רעדה כשהתקרבתי אליה?" הרמתי את קולי.
"המנהל אירגן לך את הבחורה הזאת, הוא יודע מי היא ולמה היא כאן. תשאל אותו." אותו הצלם הוסיף לדבריי.
"למי מחכים?"
"ללון, הצלם המרכזי, הוא יודע הכל."
נאנחתי בתסכול.
חזרתי לעבר ג'ולס, אחזתי בכתפיה הקטנות והרמתי אותה בעדינות לעמידה, גופה נחשף בפניי במלואו, ופניה הושפלו מטה. היא התכווצה וניסתה להיראות קטנה כל כך מולי.
"אל תפחדי, אני לא אעשה לך כלום. אבל כדי לעזור לך, אני אצטרך לדעת הכל, בסדר?" משכתי את הפוך הגדול וכיסיתי איתו את גופה.
הצלמים נכנסו אל תוך החדר. שלוש זוויות, שלושה צלמים.
"אנחנו מתחילים." אמר, לון, הצלם הראשי.
"אתם מוכנים?" שאל.
ג'ולס חזרה לבכות.
"אנחנו צריכים לקחת הפסקה." הודעתי.
"הייתה לכם הפסקת היכרות, אנחנו חייבים להתחיל לצלם, יש לנו הרבה סצינות להספיק עד הערב." הצלם השני התערב.
"היא מבוהלת!" התעקשתי.
"אנחנו קצרים בזמן. מה הסצנה הראשונה שלנו?" הפעם הצלם השלישי היה זה שדיבר.
"סצנת לקיחת הבתולים." השיב לון.
מה לעזאזל? היא בתולה?
"שום סצנה לא תתחיל, עד שהילדה תירגע. היא מבוהלת! אנחנו עובדים מרצון, לא מכריחים אף אחד לעשות משהו שהוא לא רוצה או לא מוכן אליו." התרתחתי.
"אני מבין אותך זאק, אבל הילדה הזאת היא לא סתם ילדה, היא נמכרה לנו על ידי הוריה, כעת היא חייבת לעשות כדברינו, גם אם היא לא רוצה." לון השיב וסידר את המצלמה.
היא נמכרה על ידי הוריה?
עכשיו יכריחו אותה לשכב עם גברים?
"נמכרה או לא, אני לא יכול להכריח אותה לשכב איתי על המיטה הזאת, לקחת ממנה את בתוליה ולרצוח את תמימותה. אם אעשה את זה ללא רצונה, מבחינתי זה אונס לכל דבר."
אחזתי בידה והובלתי אותה מחוץ לחדר.
"תעזבו אותם, החוקים כאן לא אנושיים, הוא צודק." שמעתי את לון אומר מבעד לדלת.
לפחות יש כאן אדם אחד שמסכים עם דבריי.
התקדמנו לכיוון מלתחות הבנים, שם הושבתי אותה על הספסל הלבן ועזרתי לה להתעטף יותר עם הפוך. פתחתי את הלוקר, הוצאתי ממנו את הבגדים שלבשתי כשהגעתי לכאן ולבשתי אותם.
לאחר מכן, הנחתי את ידי על כתפה כדי למשוך את תשומת ליבה שנדדה הרחק מהחדר, והיא הפנתה את מבטה אליי.
"אמרו לי שאת שחקנית פורנו צעירה, מעולם לא דמיינתי לשמוע שנמכרת על ידי הורייך."  השתדלתי לשמור על קור רוח.
"אני לא שחקנית פורנו." קולה היה רגוע יותר מקודם.
"אני יודע שהכל כבר נאמר, אבל אני בכל זאת אשאל, קיימת כבר יחסי מין?" שאלתי.
"סוג של..." השיבה ברעד.
סוג של… אוקיי?
"ההורים שלך מכרו אותך?"
הנהנה לחיוב.
"הם מכרו אותי בשביל כסף." כאב היה בקולה.
"והסימנים שעל הגוף שלך, גם אותם ההורים שלך עשו לך?"
"כן. הם גידלו אותי כדי לסחור בי, תמיד הכריחו אותי לתת שירות לגברים בגיל שלהם, כשלא הייתי מספיק טובה, הם היו מביעים את הכעס שלהם במכות." הדמעות חזרו. פניה היו נפוחות ואדומות.
"איזה שירות הכריחו אותך לתת?" אני חושב שפחד כירסם בתוכי, ממש הרגשתי אותו אוכל את איבריי הפנימיים.
"סקס." השיבה.
"אמרת שאת בתולה, אם כך, את לא אמורה להיות בתולה." הרגשתי מבולבל.
"מאחורה." קולה נחנק.
אנאלי.
הכריחו אותה לעשות סקס אנאלי.
ילדה קטנה.
מרה עלתה בגרוני, הרגשתי מבועת.
"נאנסתי מאחורה, כדי לעזור להם להרוויח כסף, הם רצו לשמור על הבתולים שלי מקדימה כדי למכור אותי ביותר כסף, וזה מה שקרה." ייללה.
רכנתי לעברה באיטיות וחיבקתי אותה בעדינות, מגע קל מאוד על עורה.
הילדה הזאת עברה המון, אלוהים ישמור, איך אפשר לתת לילדה קטנה לעבור דברים כאלה. לסחור בה? לאנוס אותה? לצלק אותה נפשית ופיזית? איך?
ג'ולס החזירה את החיבוק והתייפחה בחוזקה על כתפי.
"אני מצטער קטנה, אני כל כך מצטער שנאלצת לעבור את כל זה." לחשתי.
"אתה לא אשם."
"אני מצטער על העוול שנגרם לך על ידי מפלצות לא אנושיות." ליטפתי את שערה.
אחרי שתי דקות של חיבוק, התנתקתי ממנה וניגבתי את פניה.
"בן כמה אתה?" שאלה בפתאומיות.
"שמונה עשרה," השבתי.
"בת כמה אני נראית לך?" שאלה.
"שש עשרה, רק בגלל הגובה. אחרת הייתי חושב שאת בת שתיים עשרה." חייכתי.
"עברתי את הגיל הזה." חיוך קטן התעקל על פניה.
לפחות היא לא בת שתיים עשרה.
"תודה לאל שחייכת." הנחתי את ידי על ידה.
"אני לא נושך." אמרתי בעדינות.
"אני יודעת אבל אני מפחדת. אני לא רוצה לחוות את זה שוב, זה יכאב, זה יזכיר לי את מה שקרה בעבר." התחננה.
"בת כמה את?"
"ארבע עשרה."
קטנטונת.
למרות שאני התחלתי בגיל הזה, הכל שונה, אני התחלתי מרצון, היא נמכרה לכאן בעל כורחה.
"את לא צריכה לפחד, הם לא כאלה נוראיים." הסתכלתי עליה וכל מה שרציתי היה לשמוע שהיא לא מפחדת.
ממתי נהייתי כזה רגיש?
"סקס אמור להיות כיף, לא כואב. אני מקווה שמי שגרם לך עוול אכזרי שכזה, ישלם על כך בגיהנום." היא חיזקה את אחיזתה בידי.
"מה הולך לקרות כשנצא מכאן? אתה הולך לזיין אותי מול כל המצלמות?" שאלה בחיוך עצוב.
"אני לא הולך לעשות את זה נגד רצונך." נאנחתי.
"אני לא רוצה לעשות את זה זאק, אבל שמעת אותם מדברים, כל עוד נמכרתי, אני חייבת לעשות את מה שאומרים לי." אמרה בפחד.
"לא נעשה." אמרתי ברוגע, וליטפתי עיגולים נעימים על כף ידה.
"הם ידווחו להוריי, ואבא שלי לא יניח לי, אני לא רוצה שזה יקרה זאק, אני לא רוצה." קולה רעד.
"קודם כל תירגעי בסדר? בכי לא יפתור לך את הבעיות." אמרתי רציני.
היא בת ארבע עשרה, היא בחיים לא קיימה יחסי מין מול מצלמות, היא נאנסה באכזריות ונמכרה למקום זר. זה לגיטימי שהיא תפחד.
אני לא מניאק.
אני לא אשכב איתה מול כל העולם כשהיא לא רוצה.
אני אדבר עם אבא שלי ואני אפתור את זה.
"את רוצה שנלך לשתות משהו חם כדי להירגע?"
ג'ולס הנהנה לחיוב.
"הבגדים שלך…" מלמלתי.
"הם נלקחו על ידי הצלמים."
"חושבת שתוכלי להסתדר עם החליפה שלי?"
הוצאתי מהלוקר חליפת ספורט חורפית בצבע כחול רויאל והושטתי אותה לעברה.