גבולות: פרק 10 🔞

538 2 0
                                    

היום יערך המבחן המסכם במתמטיקה, האמת היא שאני כל-כך לחוץ משום הרבה זמן לא ישבתי פיזית ועניתי על שאלות במבחן.
קמתי לחדר האמבטיה והתרחצתי, השעה הייתה שש וחצי בבוקר, משכתי מהארון חליפה נוחה ונעלתי נעלי ספורט, סירקתי את שערי וירדתי למטה.
נחיריי שאבו ריח אלוהי, כמובן מעשה ידיה של פרנצ'י שלי.
"בוקר טוב." קולה הרך של פרנצ'סקה בקע מן המטבח.
"בוקר של מבחן." אמרתי בעייפות.
"התעוררת מוקדם." אמרה מופתעת.
"אני אשתה רק קפה ואעבור בקצרה על החומר." עשיתי את דרכי לשולחן הגדול.
הוצאתי ספר מתמטיקה ומחברת עם כל החומר שלמדתי אתמול יחד עם ברוק והתחלתי לעבור על תרגילים.
כוס הקפה הונחה לידי.
שלחתי חיוך לפרנצ'סקה ולגמתי מהקפה,
הזמן עבר מהר, השעה התחלפה לשבע וחצי, הרגשתי שאני מוכן והחלטתי לצאת לבית הספר, לגמתי את כל תכולת כוס הקפה והכנסתי את הדברים לתיק.
דלת חדרו של אבי נפתחה והוא התקדם לעברי.
בלה תמיד יוצאת מוקדם, היא רופאה.
אבי הוא איש עסקים מצליח וגם הסוכן שלי.
"לאן אתה הולך?" כיווץ את גבותיו.
"לבית הספר." השבתי מתקדם לעבר הדלת.
"תבטל תוכניות יש לך עבודה." אמר בקרירות.
"יש לי מבחן במתמטיקה בבוקר אני לא יכול לפספס אותו." אמרתי וכעס חלחל בגופי.
"אמרנו שהעבודה קודמת לכל נכון?" שאל ולקח ממני את תיקי.
"אבא זה מבחן חשוב." אמרתי.
"המבחן חשוב לך, או הילדה הבלונדינית שהבאת לכאן?" הרים את קולו.
"הילדה לא מעניינת אותי." שיקרתי.
"המבחן שלי חשוב לי." כעסתי.
''אתה תקבל מאה במבחן גם מבלי לעשות אותו, סך הכל שיחה ממני למחנכת ויש לך מאה. כבר דיברנו על זה זאק." התיישב בשולחן ופרנצ'סקה הגישה לו ארוחת בוקר.
"סיימתי להתווכח איתך." אמר והחל לאכול.
עליתי לחדרי וטרקתי את הדלת בכעס רב.
ידעתי שכל מה שאגיד עכשיו יפול על אוזניים ערלות, כשהוא לא רוצה להגיב הוא לא יגיב לי.
ראיתי ארבע שיחות שלא נענו מברוק.
צלצלתי אליה בחזרה בתקווה שהיא תענה ואוכל להסביר לה למה אני לא מגיע.
"ברוק?" קראתי.
"איפה אתה? עוד שתי דקות המבחן מתחיל." אמרה.
"אני בבית."
"מה אתה עושה בבית? תצא עכשיו." פקדה.
"אני לא יכול." אמרתי.
"מה זאת אומרת לא יכול, זאק תצא." היה אפשר לשמוע את קולה חזק יותר.
"יש לי עבודה." מלמלתי ונתתי בוקס לקיר.
"תעבוד אחר כך." אמרה באדישות.
"אני לא יכול, אבא שלי קבע.." קטעה אותי.
"שכחתי שאתה שחקן הפורנו המבוקש ביותר בארצות הברית." נאנחה.
"ברוק תביני אותי." ניסיתי לדבר אך היא שוב קטעה את דבריי.
"אני לא יכולה להבין אותך, תשכח שניסיתי בכלל."
"תעשה מה שאתה רוצה." קולה היה רגוע.
"אני אקבל מאה גם אם לא אגיע." אמרתי ברוך.
"זה בסדר, החלטה שלך." הייתה שתיקה מהצד שלה.
"ברוק.." קראתי בשמה.
"אני חייבת ללכת המבחן מתחיל." ניתקה את השיחה.
ירדתי למטה ולקחתי את מפתחות הפרארי.
"התור שלך עוד עשר דקות תמהר." אמר אבי בעודו קורא עיתון.
"מי הבחורה?" שאלתי.
"מלאני." אמר.
יצאתי מהבית בטריקת דלת ונכנסתי למכונית.
וואט דה פאק?! מלאני? פאקינג מלאני?
מלאני נעלמה ממחשבותיי וברוק נכנסה אליהן, כל הדרך חשבתי עליה, אני מקווה שהיא תעבור את המבחן בהצלחה.
החניתי את הרכב ונכנסתי לעבודה, בדרכי למלתחות הבנים שוב ראיתי את מלאני יוצאת מחדרו של המנהל, הפעם היא נראתה קורנת.
אני רק לא מבין למה היא חזרה, היא הרי בהריון.
"היי סקסי." נגעה בגופי.
"חזרת.." מלמלתי.
"כן, לא התגעגעת?" שאלה בחיוך.
"למה חזרת?" שאלתי.
"מה זאת אומרת? חזרתי לעבוד." השיבה.
"אבל את בהריון." נכנסתי למלתחות הבנים.
הורדתי את בגדיי בעודי מחכה שתגיב לדבריי, היא נכנסה אחריי ונשענה על הקיר.
"כבר לא." אמרה ושיחקה עם אצבעותיה.
"מה זאת אומרת כבר לא?" שאלתי מקווה שזה לא מה שאני חושב שזה.
"מה ששמעת אני לא בהריון יותר." החלה לאבד את סבלנותה.
"מה עשית?" שאלתי בכעס.
"הפלתי." השיבה בקלילות.
טרקתי את דלת הלוקר בחוזקה.
"למה עשית את השטות הזאת? מה עבר לך בראש? זה ילד, זה יצור חי, זה התינוק שלך."
"אני לא בנויה להיות אמא כרגע, ואני לא יודעת אם אי פעם אהיה."
"איך יכולת?" שאלתי די המום למשמע אוזניי.
"לתינוק הזה לא היה אבא." אדישותה הרתיחה אותי.
"מי היה אבא שלו?" שאלתי.
"ג'ייסון." השיבה.
"הדפוק הזה לא יכול להיות אבא לנמלה. אבל בכל זאת יכולת לשמור על התינוק גם בלי אבא שלו."
"אני לא אשמור על התינוק שלי בלי אבא שלו, ג'ייסון אמר שהוא לא מוכן לקחת אחריות." שיחקה בשערה.
"למה לא השארת את התינוק?" שאלתי.
"לא רציתי אותו." השיבה.
"אחרי ההפלה, המשפחה שלי ניתקה איתי שוב את הקשר." אמרה.
"שני מפגרים בחיי." מלמלתי ועשיתי את דרכי לכיוון המיטה הגדולה.
מלאני הלכה אחריי ושתקה, נשכבתי על המיטה והיא עלתה מעליי.
מלאני נישקה את חזי ועברה לצווארי, עם שפתיה העבות היא עברה על גופי עד שהגיעה לאיברי וטמנה את כולו בתוך פיה.
גנחתי מעונג, דחקתי אותו יותר ויותר עמוק לתוך הפה שלה, זה לא הזיז לה.
מרוב כל הניסיונות הגרון שלה גמיש.
היא ליקקה ומצצה בחוזקה עד שגמרתי.
הפכתי אותה וגלגלתי על איברי קונדום, בין רגע נדחקתי לתוכה בחוזקה, הצרחות שלה לא איחרו להגיע.
אחזתי בשערה ומשכתי את ראשה אחורה, עברתי עם לשוני על צווארה ולאחר מכן השארתי נשיקות רטובות.
"תסתובבי." לחשתי.
בין רגע היא הסתובבה וניתקה את איברינו זה מזה, הצמדתי את ישבנה קרוב אליי וחייכתי, אחזתי בכתפיה ומשכתי אותה אליי בעודי נדחק לתוך ישבנה במכה מה שגרם לה לגנוח מהנאה וכאב יחד.
"זה לא שלא זיינו אותך כבר בתחת." הפלקתי לה חזק והתחלתי לזוז קדימה ואחורה.
ידי טיילה באיזור איבר מינה והחדרתי אצבע לתוכה בעודי ממשיך לזוז.
"זאק, זה יוצא." התנשפה.
הוספתי אצבע אחת לתוך איברה במקביל לזה שאני מזיין אותה והזזתי אותה בהתאם לתנועות הגוף שלנו.
"זאק." היא צעקה וקרסה על המיטה.
התנתקתי מגופה ושכבתי לצידה מתנשף.
"קאט." צעק הצלם והצוות התפזר.
"התגעגעתי לזה." אמרה לאחר מספר שניות כשניסתה לייצב את נשימתה.
"תמשיכי להתגעגע." אמרתי.
"הלכתי." קמה מהמיטה.
בזמן שמלאני התקדמה למלתחות הבנות אני חיכיתי לבחורה הבאה שאני אמור לצלם איתה את הסצנות של שאר היום.

גבולות Where stories live. Discover now