גבולות

גבולות: פרק 4 🔞

עוד מספר דקות מתחיל המבחן בספרות, אני מאוד מתוח ולחוץ. במיוחד משום שאני לא זוכר מתי עשיתי מבחן בפעם האחרונה.
המורה נכנסה לכיתה והחלה להסביר את הכללים לגבי המבחן, ניסיתי להיזכר בשיטות שהמורה הפרטי לימד אותי.
במשך שבוע שלם קראתי, כתבתי, שיננתי את כל החומר הדרוש כדי להצליח.
שלא תטעו, הלימודים חשובים לי, וצריך קצת ידע וציונים טובים כדי להתקדם בחיים.
המורה הניחה את המבחן על שולחני בחיוך.
חייכתי אליה בחזרה ודפדפתי בדפים.
הנה זה קורה, וזה לא הולך להיות פשוט.
הוצאתי עט כחול מתוך כיס מכנסי הג'ינס שלי והתחלתי לעבור על המבחן.
"נא להגיש את המבחן." קולה של המורה הזכיר לי שנגמר הזמן.
הגשתי לה את המבחן, לקחתי את תיקי ויצאתי החוצה, בדרכי למחששה יחד עם דניס ראיתי אסיפה של ילדים שצעקו, התקרבתי כמה שיותר קרוב וניסיתי לשמוע מה הם אומרים.
"מייגן אולי תתני לי לזיין אותך?" אחד הילדים אמר בקול מתגרה, נלסון. נער בן 16 מטופש שחושב שהוא מלך הכיתה אך למעשה מדובר בילד צומי.
"אני אומר נעשה חמישייה, כך כולם יהנו ואף אחד לא ישאר בצד." ילד אחר אמר בצחקוק, קני, קיבל מצטיין שכבתי בשנה שעברה ומאז עלה לו האף למעלה.
הבנות שעמדו סביב מייגן הוציאו את מכשירו הטלפון שלהן, צילמו את המתרחש וצחקו כמו טיפשות.
אחד הבנים התקרב לאמצע המעגל והחל לגעת במייגן, הוא תפס את ישבנה ונתן לו צביטה קטנה, אפשר היה לראות בבירור את מה שעשה.
בן של זונה.
דבר כזה נחשב להטרדה מינית, אך ברור שאף אחד לא יעשה דבר כדי להגן עליה משום שכולם מכירים את העובדה שהיא שחקנית פורנו, ומבחינתם היא רגילה שנוגעים בה כל הזמן.
גופי בער מרוב כעס על אותו הילד, ובכלל על אותם הילדים שהעזו לעשות דבר כזה. "תשכח מזה." דניס אחז בידי כאילו קרא את מחשבותיי והוציא אותי מההלם שהייתי שרוי בו.
"אל תתערב, זה קורה לה כל הזמן." הוסיף לדבריו.
"זאת הטרדה מינית." העפתי את ידו.
"הם נוגעים בה והיא זורמת איתם." אמר.
"אין לך למה להתערב." הוסיף שוב.
"אבל.." התעקשתי.
"אין אבל, אין לך מה לעשות עם זה, זאת התדמית שלה והיא לא תשתנה."
"אתה צודק, בוא נלך." נכנעתי ועשיתי את דרכי לכיוון המחששה.
ויתרתי מהר מדי, מה אם המצב ידרדר? האם גם אז אני אוותר?
"מה עם יולה?" שאלתי בפתאומיות מעביר נושא.
"מה כבר יכול להיות איתה?" שאף את העשן עמוק לריאותיו.
מזווית העין קלטתי את ברוק מתקרבת לעברנו בעודה מתנשפת ומזיעה כאילו רצה.
התנשפויות זה סקסי.
"זאק." קראה בשמי וניסתה להסדיר את נשימתה.
"למה את מתנשפת בלונדה?" שאלתי בחיוך ערמומי.
"אתה חייב לעצור את זה." אמרה בחצי צעקה.
"לעצור את מה?" שאלתי יודע למה היא מתכוונת.
"עוד רגע הם יאנסו אותה, בבקשה אתה חייב לעזור לי לעצור אותם, אף אחד לא מקשיב לי, כולם נשארים להתאסף סביבה." משהו בקול שלה היה נואש.
"תלשיני למורה או משהו.." מלמלתי באדישות.
"המורה לא מתערבת בשום דבר שקורה למייגן." אמרה בכעס.
"בבקשה תעצור אותם." התחננה.
"תרדי על הברכיים ותתחנני, ורק אז אולי אני אעשה זאת." צחקתי ואחריי התפרץ גל של צחוקים.
"אתה המניאק הכי גדול שקיים." צעקה.
"את עושה לי בושות, לכי מכאן." פקדתי עליה בעצבים.
"אני אלך, אבל אם יקרה לה משהו זה יהיה על המצפון שלך." מבטה היה נגעל.
"אם יש לך אחד כזה."
יכולתי לראות את הרחמים שלה כלפי מייגן,
ברוק עשתה את דרכה חזרה לבניין ואני ישבתי והמשכתי לדבר עם דניס ומיילין שהמשיכו לעשן כמו קטרים.
תחילה חשבתי שאצטרך להתמודד רק עם דניס וסבסטיאן שמעשנים, אך גם מיילין הצטרפה לחבורת המעשנים לאחרונה. הבנתי שהיא עברה מן טראומה שעליה היא לא מוכנה לדבר, רק לעשן.
"הנה סבסטי." קרא דניס בהתלהבות כאילו האדם שראה היה יולה אהובתו.
"איחרת." מלמלתי.
"אל תהיה קשוח אחי." אמר וצחק.
"איפה היית?" שאלתי.
"עזרתי למייגן." סבסטי אמר, ואני קפאתי על מקומי.
"מה לך ולה בכלל?" שאל דניס.
"תראו, אני יודע שבעיניי כל בית הספר היא סתם הזונה שזאק מזיין בעבודה המשותפת שלהם יחד אוקיי? אני יודע שבעיניי זאק היא חסרת משמעות," הביט בי.
"ושבשבילך היא כלום ושום דבר," כעת הביט בדניס.
"אבל לעמוד בצד ולראות את כל המטומטמים האלה חגים סביבה ומתחילים לגעת בה מנגד לרצונה בעוד שהיא מתחננת שיניחו לה זה אכזרי מאוד ולא אנושי. לאנשים קל מאוד לשפוט בן אדם על פי המראה החיצוני שלו, או אפילו רק על פי מה שהוא רואה ולא על מה שבאמת קיים. היא בן אדם בדיוק כמו כולם, עבודה בנפרד, וחיים אישיים בנפרד. זה שהיא דמות במשחקי הפורנו בשביל ההצגה, זה ממש לא אומר שבחיים האמיתיים היא רוצה יחס כזה." סבסטי התיישב על יד מיילין והדליק סיגריה.
"הייתי אומרת שנאמר כאן משהו חשוב מאוד." העירה מיילין. שערה השחור והארוך הסתבך בצמיד שעל ידה כאשר שיחקה בו.
"אבל?" סבסטי כיווץ את גבותיו ושאף עוד עשן רעיל לריאותיו.
"כולם כבר התרגלו להתנהג כך, בני אדם הם רעים ואכזריים מטבעם, אתה חושב שיהיה קל לשנות אותם רק בעזרת כמה מילים פשוטות?" שאלה.
"המורים עמדו ולא עשו דבר למענה."
שתיקה שררה בין כולם.
"בטח הם צעקו והילדים לא הקשיבו להם." מלמלתי מנסה לנחם את עצמי אך לשווא. אני יודע שטעיתי.
"לא." אמר סבסטי.
"הם לא עשו דבר." שאף שוב עשן רעיל.
"הם פשוט עמדו והסתכלו." אמר בשקט ושחרר את כל העשן החוצה.
"איך היה לכם המבחן?" שיניתי נושא.
"קשה." מיילין ודניס ענו ביחד.
"קל." ענה סבסטי.
"הלך לי די בסדר, בהתחשב שעובדה שזמן רב עבר מאז שעניתי על שאלות במבחן." אמרתי.
"אני לא דואג, יש לי זיכרון צילומי." צחקק סבסטי.
"תמות." מלמל דניס.
"אחרייך." השיב בחזרה.
"אני הולך." קמתי על רגליי, כולם הסתכלו עליי במבט לא מבין.
"אבא שלי שלח הודעה." שיקרתי.
הם הנהנו בהבנה ואני עשיתי את דרכי לכיוון הפרארי האדומה שלי.
"ביי תינוק של אבא." צעק דניס.
ישבתי ברכב וחשבתי על מה שקרה היום עם מייגן.
למה רע לי כשאני חושב על זה?
דפיקה חזקה על חלון הרכב שלי קטעה את מחשבותיי, ברוק עמדה בחוץ ודפקה על הדלת, התנעתי את הרכב ופתחתי את החלון כדי לדבר איתה.
"רוצה שאסיע אותך?" שאלתי.
היא הנהנה לחיוב, נכנסה לרכב וחגרה את עצמה, כל הדרך הייתה שתיקה מביכה, אפילו נשימה חדה הייתה מפרה אותה מיד אך ברוק הייתה נחושה לא לדבר.
"את יכולה להפסיק לשתוק?" שאלתי מנסה לפתח שיחה.
היא לא הגיבה לי.
שתקתי גם אני.
הנסיעה הרגישה כמו נצח, היא לא הוציאה הגה מפיה וכל הדרך עשתה לי פרצוף חמוץ.
"את כועסת עליי?" שברתי את השתיקה.
"תנחש.." מלמלה.
"אני מבין שאת כועסת על מה שקרה היום." הסתכלתי עליה.
"אל תסתכל עליי, תסתכל על הכביש." אמרה בתוקפנות.
"ברוק זה קורה לה כל הזמן והיא מסתדרת גם בלי לבקש עזרה." התחלתי לדבר.
"מי אמר לך שהיא מסתדרת לבד? החברים הדפוקים שלך? ככה אתה מנחם את עצמך? איזה מן גבר אתה?" צעקה.
"את ממש עצבנית." חייכתי.
"אל תחייך, זה עצוב." אמרה.
"אני יודעת שרצית לעזור לה." הוסיפה.
"אבל כנראה פחדת שזה יהרוס לך את התדמית הגבוהה של הזיין על." היא דפקה על החלון מספר פעמים.
"תפסיקי." הזהרתי והרמתי את קולי.
"אני לא רוצה להפסיק, מה תעשה?" התגרתה.
"לא רציתי לעזור לה." התעקשתי.
"רצית." המשיכה.
"ממתי היא מעניינת אותך?" שאלתי לא מחכה לתשובה.
"אם כל כך היה חשוב לך לעזור לה, למה לא עזרת לה בעצמך? אל תעשי הפוך ממה שאת אומרת ואל תזייני לי את השכל." צעקתי, והיא שתקה.
היא הביטה בי שוקלת מה להגיד לאחר מכן.
פעם ראשונה שצעקתי בגלל משהו טיפשי כל-כך, אך כעת כשאני חושב על זה היא צודקת, זה לא משהו טיפשי, כן רציתי לעזור לה, רציתי להגן עליה ולהרחיק אותה מהאידיוטים חסרי תקנה שהקיפו אותה.
לא עשיתי זאת.
ואם היה קורה לה משהו, ככל הנראה הייתי לוקח את זה על המצפון שלי, תודה לאל שסבסטי היה שם ועזר לה.
ברוק הפנתה את מבטה הצידה והסתכלה על הכביש.
"אני מצטער." מלמלתי.
"אל תצטער אם אתה לא מתכוון לזה." אמרה.
הפלאפון שלה צלצל אך היא לא ענתה.
"תעני." אמרתי.
"אולי זה חשוב." הוספתי.
"אם זה חשוב יתקשרו שוב." השתיקה חזרה. "תעצור לי כאן." אמרה.
"עדיין לא הגענו."
"אני לא רוצה להמשיך לריב איתך, בבקשה תעצור לי כאן."
"בסדר." לא התווכחתי.
"תודה." מלמלה ויצאה מהאוטו.
"מה עם נשיקה?" ניסיתי לרכך אותה.
"אפילו לא בחלום." סגרה את הדלת.
"ודרך אגב. כל בחורה רוצה שיגנו עליה, אם מייגן הייתה יכולה לבקש עזרה אתה חושב שהיא לא הייתה מבקשת? היא לא מעזה כי היא יודעת שזה לא מעניין אף אחד." לאחר שפרקה את מה שחשבה להגיד לי כל הנסיעה, היא התקדמה לכיוון תחנת אוטובוס קטנה במהירות.
הבחורה הזאת ללא ספק גורמת לי להתעניין בה לעומק.
חיכיתי בצד עד שהיא עלתה לאוטובוס ונסעתי לעבודה, המקום היחיד שנותן לי קצת כיף.

•♡•

נכנסתי למלתחות הבנים, פתחתי את הלוקר שלי ותחבתי לשם את כל בגדיי, הסתובבתי בין כל הבנים והבנות העירומים שעמדו ורק חיכו לתורם.
חזרתי למלתחות כאשר ראיתי שהתור שלי מגיע רק מאוחר יותר והחלטתי לחכות כאן ולענג את עצמי, התיישבתי על ספסל המלתחות והתחלתי לשפשף את האזור הקשיח מעלה ומטה.
זה כזה טוב.
דלת המלתחות נפתחה ומלאני עמדה מחייכת חיוך רחב וחושף שיניים, היא התקרבה אליי באיטיות מייסרת, העיפה את ידי והחלה לשפשף אותו במקומי, חזק ומהר.
היא נשקה לשפתיי גורמת לי לרצות את זה חזק עוד יותר.
"מהר יותר." גנחתי.
"אל תפריע לי זאק." נשכה את שפתי התחתונה.
"אמרתי מהר יותר." הרמתי את קולי ותפסתי בכתפיה.
מלאני התיישבה מעליי והכניסה את איברי לתוכה בקלילות, היא החלה לזוז בחוזקה ותוך כדי לנשק ולגעת בחלקים בגופי, אחזתי בצידי גופה הקטן בחוזקה וניסיתי להגביר את קצב התזוזות אך היא תפסה אותי במקומי ולא נתנה לי לזוז יחד איתה.
"כן בייבי." גנחה והעבירה את לשונה לכל אורכו של צווארי, זה גרם לי כמעט לגמור ולהיכנס לאקסטזה מטורפת אך בין רגע היא החלישה את הקצב.
"מלאני, מהר.. אני עומד.." לא הספקתי להמשיך את דבריי כאשר היא טרקה את עצמה עליי בחוזקה וגרמה לי לשחרר גניחה רועמת במיוחד.
"פאק איט." ראשי הלך אחורה.
התנשפתי כמו מטורף.
"תחזיק מעמד עוד קצת, אני גם רוצה להינות." לחשה באוזני.
לא יכול, זה חזק ממני.
חשבתי שאני הולך לשחרר אך בכל פעם שאני קרוב לכך היא מאטה את הקצב ומייסרת אותי, לעזאזל. אני זקוק לזה.
"מלאני." גנחתי.
"כן אהובי." הניחה נשיקה על כתפי ונתנה מספר קפיצות עד ששנינו גמרנו ביחד, היא בלחישה באוזני ואני בזעקה רמה.
היא הסקס הכי טוב שהיה לי כל חיי כשחקן פורנו.
כאשר התאוששתי קצת מהתענוג, מלאני התרוממה מעליי ופסעה לכיוון מלתחות הבנות, קמתי מהספסל וצעדתי לעבר המקלחת הקרובה, הפעלתי את זרם המים החמים ושטפתי את גופי מחכה לרגע שיכריזו שהגיע תורי.