גבולות: פרק 16

146 3 0
                                    

רעש מוזיקה חזק בקע מתוך חדר המסיבות, כשנכנסתי פנימה, עשיתי את דרכי חזרה אל בר השתייה, קבעתי עם עם מייגן שאפגוש אותה כאן. חיפשתי אותה עם עיניי והתקדמתי לעברה כשהבחנתי בה עומדת באמצע רחבת הריקודים עם איזה אידיוט אחד שלא הפסיק לקרקר סביבה.
היא הבחינה בי ומיד התקדמה לעברי.
"מי זה?" שאלתי בצעקה מנסה להתגבר על רעש המוזיקה החזק.
"סתם אחד שמחפש זיון טוב ללילה." השיבה גם היא בצעקה.
אחזתי בידה ומשכתי אותה לעבר גינת חדר המסיבות, יצאנו לגינה האחורית, איפה ששוכנת הבריכה הגדולה שם נעמדנו אחד מול השניה.
"ו..?" שאלתי.
"מה?" הרימה גבה.
"האידיוט  עשה לך את זה?"
"לא." אמרה במבט נגעל.
"תודה שעזרת לי עם ברוק." הודיתי לה.
"אין בעד מה." חייכה.
"יפה כאן." הביטה לכל עבר.
"את אוהבת?" שאלתי מקרב אותה אליי.
"איך אפשר שלא לאהוב? המקום מדהים. למרות שזאת רק הגינה האחורית שלך." השיבה בחיוך.
"את יודעת שאת יכולה לסמוך עליי בהכל, נכון מג?" הבטתי בפניה, עיניה החומות הסתכלו עליי בחמימות.
"אתה תספר לטוני?" התעלמה משאלתי. היא נראתה חסרת מנוחה.
"אל תשני נושא בבקשה."
"עד לפני יום וחצי לא סבלת אותי, לא יכולת להסתכל עליי ופתאום זה השתנה."
"מה את מנסה להגיד?" שאלתי.
"זה פתאום מרגיש לי קצת מוזר." השיבה.
"שלא תחשוב לא נכון, אני אוהבת את היחס שלך מאוד." אמרה בשקט.
"אבל?" המשכתי אותה.
"אבל אני בסדר, אני באמת בסדר. אם לא הייתי בסדר אתה היית הראשון שיודע על כך, אני מבטיחה לך." חייכה.
"אני לוקח את ההבטחה שלך, אל תפרי אותה." חיבקתי את גופה הקטן. גזרתה הדקה הורגשה יותר עם השמלה הצמודה.
"את רוצה לרקוד איתי? המסיבה התחילה מזמן ועדיין לא הזמנתי את בת זוגתי לרחבת הריקודים." הושטתי את ידי לעברה.
"אני אשמח לרקוד עם בן זוגי היקר." הושיטה את ידה ואחזה בשלי.
חזרנו חזרה לחדר המסיבות, נדחפנו בין כל הבנים והבנות.
מייגן הניחה את ידיה על עורפי ולחשה באוזני בצורה סקסית ביותר שכמעט גרמה לי לנשוך את שפתיה המלאות כאן ועכשיו.
הרגשתי יד גדולה נוגעת בכתפי.
טוני עמד מאחוריי, הוא היה שיכור.
המבט השקט של מייגן השתנה למבט לא רגוע.
הם החליפו ביניהם מבטים מלאים בשנאה.
היה אפשר להרגיש את המתח באוויר.
"מזל טוב אחי." נתן לי מכה בכתף.
"תודה." השבתי.
"מתי הגעת?" שאלתי.
"לפני שעה." השיב ולגם מהמשקה החריף.
"מה אתה עושה עם הזונה הזאת?" שאל בצחקוק.
"תפסיק זה לא יפה." דחפתי אותו בעדינות.
"היי זנזונת." טוני פנה למייגן.
"לחיים." הרים את הכוס באוויר ולבסוף לגם את כל תכולתו לתוך פיו. השכרות שלו מעולם לא הייתה מוגזמת כל-כך, זאת הפעם הראשונה שראיתי אותו שיכור בהגזמה.
"אתה שיכור ואתה מדבר שטויות." קבעתי.
"גם כשאני בשפיות אני אומר שהיא זונה." הוא חייך ועשה את דרכו חזרה לכיוון בר המשקאות.
"מתי סצנת הצילום שלך?" שאלה מתעלמת ממה שקרה הרגע.
"עוד כמה שעות." השבתי.
"עד שהיא תקרה, בואי נאבד את זה." היא הנהנה בחיוך.
הרעש היה מטורף.
הקצב היה מדהים.
מייגן רקדה בהנאה לצידי, שנינו נצמדנו, גוף אל גוף.
האורות בהקו, הצלמים צילמו.
אחזתי במיקרופון ושרתי כמו עורב מצונן שבעוד רגע יאבד את קולו הצורם.
האוזניים כאבו, אבל החיוכים של כולם היו שווים את זה.
נשמעתי כמו ברווז בשעת החנק כשעברתי משיר לשיר, אבל לאף אחד לא הייתה ברירה אלא להמשיך להקשיב לקולו המלאכי של ילד יום ההולדת.
גם אם זה אומר לחבל לכולם בחוש השמיעה.
שתיתי, רקדתי, נהניתי.
איבדתי את תחושת הזמן.

גבולות Where stories live. Discover now