גבולות

גבולות: פרק 49

מי יציל אותי מעצמי?

זרקתי אבן אחת, אחריה אבן נוספת, ומייד אחרי זה באו קבוצה של אבנים.
השקט המרגיע ששרר על שפת הים היה כל-כך טוב שחששתי לכך שאתמכר לזה. מלבד צליל הגלים לא נשמע ציוץ נוסף.
רק אני, החול והים.
הנחתי באיטיות את הראש על החול הרך ונתתי לרגליי היחפות להירטב עם המים.
בעבר ראיתי את עצמי כירח סביב כוכבים, הייתי החשוב, העשיר, המצליח וכל מי שמסביבי היו החברים המזויפים שלי, האנשים הפחות חשובים.
עכשיו כשאני חושב על זה, אני צוחק על כך מרוב שזה נשמע מגוחך למדי.
אני חושב שברגע שנתתי למייגן להיכנס אל תוך ליבי, הבנתי מה המשמעות של המילה חבר.
ברגע שנתתי לה אישור להיכנס לתוך ליבי היא חוללה ניסים. נתנה לי להרגיש קצת מכל דבר.
הפחד לאבד אותה, לשמוח שיש לי אותה, לאהוב אותה בכל ליבי, לרצות להיות אדם טוב יותר בשבילה ובשביל עצמי. ובלונדי? היא גרמה לי לאהוב באמת.
היא לא נפלה ישירות בקסמיי כמו כל אחת, היא ידעה לנפנף אותי ולהזכיר לי מי הבוס האמיתי בסיפור הזה.
עכשיו אני מבין איזה שינויים עברתי במשך השנה הזאת, אני רק רוצה להתחיל מחדש בבן אדם ללא תוויות של שחקן פורנו, ללמוד ולחיות את חיי.
מתחתי מעט את גופי וחזרתי להתיישב.
בלונדי התקשרה ואמרה שהיא בדרכה אליי, ציפיתי לתגובה לא טובה מהוריה. איזה הורה ירצה שהבת שלו תצא עם שחקן פורנו לשעבר שזיין כל כך הרבה בנות? איזה אבא ירצה לבת שלו גבר שהסרטונים שלו מככבים באינטרנט?
אם חשבתי שלי קשה, מעכשיו הולך להיות קשה לנו אפילו יותר. ההורים שלי לא יפסיקו להתעקש שאמשיך בפורנו ואילו ההורים שלה ימשיכו ללחוץ עליה להיפרד ממני.
הקושי האמיתי רק מתחיל ואני אעשה הכל כדי לצלוח אותו כל עוד ברוק לא תעזוב את ידי.
נעלתי את נעליי וסידרתי את המכנס שלי, קמתי מהחול מודע לכך שכל התחת שלי רטוב מהמים. כשניערתי אותו הבחנתי בסינדרלה היפה שלי רצה לעברי ומתנפלת עליי בחיבוק גדול.

"התגעגעתי אליך." מלמלתי לתוך צווארה, נושם את ריח הבושם המתוק שלה.
"אני אוהבת אותך." לחשה והניחה נשיקה רכה על לחיי.
"גם אני אוהב אותך מאוד, תמיד אהיה לצידך את יודעת את זה נכון?" ליטפתי את פניה היפות ומחיתי דמעות כשהתנתקנו מהחיבוק.
"אני יודעת, גם אני תמיד אהיה לצידך, אני מבטיחה לך." חייכה מבעד לדמעות.
נשקתי ברכות לשפתייה המלאות ונשכתי את השפה התחתונה. היא גנחה בתגובה.
"נוכל קטן." מלמלה.
"את אוהבת את הנוכל הזה."
הדלקתי את טלפון הנייד שלי בזמן שהלכנו על החוף בידיים שלובות.
"כיביתי את הנייד שלי, אימא שלי לא מפסיקה להתקשר למרות שציינתי לה בשיחה הראשונה שאני הולכת אליך." ברוק משכה בכתפייה, העצב ניכר על פניה והתחלף במהירות לחיוך קטן.
הודעה מטוני קפצה למסך.
'אחי, אתה לא עונה לשיחות, אני נמצא עם מייגן בבית החולים, תגיע כשתראה את ההודעה.' ההודעה הזו נשלחה לפני חצי שעה.
פאק איט.
"מייגן בבית חולים, אנחנו צריכים ללכת." אמרתי בבהלה.
"אני כאן עם הרכב שלי, אל תדאג, נגיע אליהם מהר."