גבולות

גבולות: פרק 15

ישבנו מחובקים בתוך הג'קוזי, ראשה היה מונח על חזי וידי השמאלית מחבקת אותה בזמן שידי הימנית מדגדגת בעדינות את בטנה.
"אני מצטערת שהסתרתי את זה שאני לא לוקחת גלולות." שברה את השתיקה.
"אל תעשי את זה יותר, תספרי לי מעכשיו הכל הבנת?" היא הרימה את ראשה ומבטה פגש במבטי.
"הבנתי." חייכה.
"למה קנית לי שמלה?" שאלה בעודה מסתכלת על הקיר האפור.
"את בת הזוג שלי הערב, הכל עליי." השבתי.
"המסיבה נסגרת בסצינת סקס שתעלה לאינטרנט ביחד עם המסיבה, חשבתי לעצמי שאם תרצי אז תוכלי להיות הפרטנרית שלי לסיום?" אמרתי ושאלתי בו זמנית בערמומיות.
"מלאני היא זאת שמצלמת איתך את הסצנה." השיבה.
"אני יודע, אבל אני יכול לשנות את זה." אמרתי.
"אבל.. במחשבה שנייה אני אלך על מלאני, היא פצצת אש." גיחכתי.
"אאוץ' זה כאב עכשיו." עשתה מבט פגוע וחייכה שניות לאחר מכן.
"את כל כך יפה מג, אף פעם אל תחשבי אחרת." נישקתי את ראשה.
"את שמעת שמלאני היא זאת שנכנסה להריון?" התרתי מספר קשרים בשערה.
"באמת?" שאלה באי אמון.
הנהנתי לחיוב.
"אז למה היא עדיין עובדת?"
"היא עשתה הפלה."
"אלו החיים הפרטיים שלה, למרות שיש אנשים מסוימים שהיו מתים שיהיה להם ילד." קמה על רגליה ועמדה בעודה מתמתחת.
פאק איט עם הגוף הזה.
"תפסיק לבהות לי בגוף." העיפה עליי מים עם רגלה.
"כדאי שנצא אחרת תהיה כאן מלחמה." צחקתי וקמתי על רגליי.
"תצאי בזהירות שלא תחליקי." היא הזעיפה פנים ואני צחקתי מהפרצוף המצחיק שעשתה, לקחתי מגבת מערימת המגבות ועטפתי את גופה של מייגן.
לאחר מכן לקחתי מגבת נוספת ועטפתי את שערה הרטוב.
"אל תסתכלי עליי ככה, אתן הבנות צריכות מגבת אחת לכל חלק בגוף." צחקתי.
היא הביטה בי בזעזוע.
"אני לא מפונקת." הוציאה לשון לעברי.
משכתי בכתפיי. "כן בסדר."

•♡•

סגרתי למייגן את רוכסן השמלה האדומה,
היא לבשה הלבשה תחתונה תואמת לצבע השמלה מתחרה. השמלה הדגישה כל חלק יפה בגופה החטוב של מייגן.
"נוח לך?" שאלתי.
"כן." השיבה בחיוך מתוק.
היא הביטה במראה וסידרה את חזה.
הדבר היחיד שהיה חסר כרגע חוץ מאיפור ושיער זה נעלי עקב.
פתחתי את ארון הבגדים שלי, משם שלפתי קופסה גדולה. "הגיע הזמן לנעלי הזכוכית של סינדרלה." פתחתי את הקופסה והושטתי לעברה זוג נעלי עקב כסופות, גבוהות ונוצצות, שבכנות אני לא יודע איך בנות יכולות ללכת על הדבר הזה. זה גבוה כל כך ונראה לא נוח בשום צורה.
"אוי אלוהים זאק, זה כל-כך מושקע." אמרה בהתרגשות.
"אמרתי לך, היום את הנסיכה שלי." אמרתי בחיוך.
"אתה צודק! אני צריכה להראות טוב ליד נסיך יום ההולדת." מלמלה והתיישבה על המיטה.
"איך מגלמים את התפקיד הזה היטב?" עשתה מבט חושב ואני גלגלתי את עיני ופלטתי צחוק.
"בואי איתי." משכתי אותה מחוץ לחדרי, ירדנו בגרם המדרגות ישירות לעבר חדרי האירוח המרווחים. כל המאפרות, המאפרים ואחראי התסרוקות היו עסוקים בלסרק ולאפר את כלל עובדות הבית כולל מנהלת המשק היקרה שלי, פרנצ'סקה.
הובלתי את מייגן לעבר אחת המאפרות, ויחד עם אישה נוספת הן תפסו פיקוד והחלו לטפל בה.
לאחר ששתיהן תפסו פיקוד על מייגן, אני יצאתי מחדרי האירוח לעבר חדר החליפות היוקרתיות. אצל זָאק רִיִבֵר אין דבר כזה 'סתם מסיבת יום הולדת' יש דבר כזה 'סוג של נשף'
בדרכי לחדר החליפות היוקרתיות עברו מספר בנות שלגופן היו חלקי בד דקים וצבעוניים שבקושי הסתירו את חלקי הגוף פרט לאיברים החיוניים, המחשוף שלהן היה כל כך עמוק עד כדי כך שכל השדיים שלהן נזלו החוצה, לא היה קשה להבין שהן שחקניות פורנו. האיפור היה מצועצע, התסרוקות היו מוגזמות. והבושם שנדף מהן הרגיש כבד. מטהר אוויר מהשירותים היה עדיף על פניו.
נאנחתי. זה לא ענייני בכל מקרה, אני לא הולך לזיין אותן הערב.
נכנסתי לחדר, פרנצ'סקה חיכתה לי עם חליפת טוקסידו שחורה ומהודרת, חולצה לבנה מכופתרת, עניבה שחורה ונעלי עור שחורות ואלגנטיות.
"כמה שאתה חתיך זאק." מלמלתי לעצמי לאחר שהתלבשתי. סידרתי את העניבה, מרחתי ג'ל על שיערי שהסתדר לי מצוין היום. הסתכלתי בפעם האחרונה במראה לפני שריססתי בושם של קריד אוונטוס ויצאתי מחדרי לעבר חדרי האורחים.
בדרך נתקלתי במייגן שסיימה עם האיפור והשיער, היא נראתה מהפנטת למדי.
ריח מרענן של דובדבן נדף ממנה והיה מעורבב עם בושם שלא זיהיתי אך דבר אחד אני כן מזהה, הוא מתוק וחזק מצד אחד אך נספג ועדין מצד שני.
המאפרת והספרית ללא ספק עשו עבודה מדהימה, שפתיה של מייגן הודגשו בצורה יפה בעזרת אודם בגוון אדום שהבליט אותן ואף החמיא לגוון עורה הבהיר.
שערה החלק, היה כעת מתוח לקוקו גבוה ומסולסל. נטלתי את ידה ועשינו את דרכנו לעבר אולם המסיבות הגדול, שם נקבל את פניהם של האנשים החשובים.
"תרצה להגיד כמה מילים זאק?" שאל אחד הצלמים שנדחף לעברנו.
"זאק ריבר האם מייגן סמית היא בת הזוג שלך הערב?" שאל צלם נוסף.
"בינך לבין מייגן יש מעבר לסקס בעבודה?"
כל כך הרבה צלמים הקיפו אותנו וחסמו לנו את המעבר. "תצלמו את המתרחש ואל תפריעו לי, מייגן היא בת זוגתי הערב היא ולא אחרת!" השבתי לעברם והתקדמתי יחד עם מייגן לחדר המסיבות הגדול, מתעלם לגמרי מתגובתם של הצלמים.
"הנוף יפה יותר בגינה האחורית, עם האורות והבריכה." אמרה.
"כשתראי את הגינה הענקית של חדר המסיבות את תסתחררי אני מבטיח לך." השבתי בחיוך.
"האמת שראיתי בעבר את אולם המסיבות אבל אני לא זוכרת שראיתי את הגינה בבירור."
החזקתי בידה, נדחפנו בין כל האנשים והצלמים ונכנסו לאולם המסיבות הגדול כמו שני ילדים הנדחפים להופעה של איידול מפורסם.
"קשה לי להאמין שהיית כאן בעבר." ניסיתי להתגבר על רעש המוזיקה החזקה.
"שאני אבין, האם אדוני מזלזל במעמד שלי?" מצמצה מבעד לריסיה הארוכים.
"חס וחלילה אני לא מזלזל בעלמתי." צחקתי למראה פניה הרציניות. היא פרצה בצחוק מתגלגל.
"בכנות קטנה שלי, איך נכנסת? אני לא זוכר שראיתי אותך." קירבתי את פי לאוזנה.
"הייתי כאן בתור בת זוגו של רייס הדסון, כוכב הכיתה לשעבר." הדגישה את כוכב הכיתה בזלזול.
"בת הזוג של רייס?" צחקתי.
"המניאק הזה בטח זיין בנות והשאיר אותך לבד." אמרתי.
"זה בדיוק מה שקרה." אישרה את דבריי.
הרגשתי יד נוחתת על ישבני, מיד הסתובבתי כדי לראות מי מעז לעשות את זה, כשהבחנתי במלאני לא הייתי מופתע בכלל.
הרגשתי את ישבני מעקצץ קלות, הבטתי בה בחיוך עדין והיא שלחה לעברי חיוך חרמן כאילו עוד רגע היא עלולה לשכב על הרצפה ולהיפתח עבורי.
"לא עכשיו מתוקה, אני עסוק.'" קרצתי לה.
"אבל אני בלי תחתונים." נמרחה על גופי. ריח חריף של וויסקי נדף ממנה והבנתי שהיא מדברת מתוך שכרות.
יש לנו סצנת סקס יחד מאוחר יותר, אם היא תגזים עם השתייה אני בספק אם היא תזכור את זה בכלל.
"את רוצה שאני אזיין אותך?" שאלתי בהתגרות.
"כן." השיבה בילדותיות.
הבטתי לעברה, היא בת 22 אך כעת היא נראתה כמו ילדה קטנה מאחורי שכבות איפור מוגזמות ומכוערות.
שמלת המיני השחורה והחשופה הבליטה את גופה היפה, אך נראתה יותר כמו חולצה מאשר שמלה. נעלי העקב הגבוהות שלה הביאו לה קצת גובה אך למרות זאת היא עדיין הייתה נמוכה וקטנה.
"תהיי ילדה טובה וחכי לי."
מבטה הפך מיד לעצוב, הרגשתי משהו בליבי זז. רכנתי לעברה ולחשתי באוזנה; "אני מבטיח שאבוא, אל תשתי יותר מדי." היא הביטה בי ארוכות עד שהנהנה לחיוב ונסוגה חזרה לעבר הקהל שהתאסף ברחבת הריקודים.
אני ומייגן פסענו לעבר שולחנות האוכל הגדולים; אלוהים אדירים היה מבחר כל כך גדול באוכל. הבחירות של אבי כמובן.
מנות הפתיחה על השולחן היו; כדורי אורז וגבינה ברוטב עגבניות, חציל קלוי עם טחינה וסלט ירקות, פטריות ממולאות בגבינה ברוטב שמנת, סיגרים ממולאים בבשר טחון,
פסטה ברוטב שמנת פטריות וערמונים,
ולבסוף ניוקי ברוטב פסטו ורצועות עוף.
למנות העיקריות הוצבו קערות זכוכית גדולות ובתוכן; פילה דג בציפוי אגוזים שום ופטרוזיליה, סלמון בחרדל ודבש, לביבות זוקיני, בשר אסאדו, פילה בקר בנוסח סצ'ואן וסינטה במרינדה סויה מתקתקה.
"את רעבה?" שאלתי את מייגן.
"האמת אני מאוד רוצה ללכת לשולחן הקינוחים." הצביעה לעבר שולחן הקינוחים העשיר עליו היו מונחים מבחר רחב של מתוקים.
בראוניז קרמל מלוח, קראמבל דובדבנים,
מוס שוקולד בשני צבעים, עוגת שכבות אלפחורס, סברינות עם קצפת דובדבנים,
קאפקייקס קטיפה אדומה עם קרם וניל מושלם, רולדה במילוי קצפת ופירות, אצבעות שוקולד מושחתות, ועוגת לוטוס מעשה ידיה של פרנצ'י שלי.
"וואו, זאת מסעדה או חגיגת יום הולדת?" מייגן התקדמה לעבר מוס שוקולד בשני צבעים, לקחה אחד וחזרה לעברי.
"רוצה קצת?" שאלה.
"לא מג. אני שומר על גזרה חטובה." גיחכתי.
"שמענו עליך." מלמלה ויחד התקדמנו לבר המשקאות הגדול שהוצב בגינה הגדולה.
הבטתי על מייגן שהסתכלה על תפריט המשקאות.
"יש הרבה משקאות." מלמלה.
"מה תרצי לשתות עלמתי?" שאלתי בחיוך.
"מה שאדוני שותה כמובן." החזירה באותו מטבע, והניחה את התפריט בצד.
"אני ומייגן נשתה וויסקי בתור התחלה." אמרתי לברמן.
"איזה גועל, וויסקי? מבין כל הדברים שכאן בחרת בוויסקי?" פרצופה הפך לנגעל.
"כנראה לא שמעת טוב את הסוף של המשפט, התכוונתי שנשתה וויסקי בתור התחלה." נגעתי באפה והברמן הניח על הדלפק את כוסות הוויסקי.
"איכס זאק אין מצב שאני שותה את הגועל הזה." מלמלה בגועל.
"מה זאת אומרת לא שותה עלמתי? את חייבת לשתות, את בעצמך אמרת שאת תשתי את מה שאני שותה." ציינתי את דבריה והרמתי את כוס הוויסקי של מייגן ועזרתי לה לשתות כמו ילדה קטנה.
"זה דוחה." החמיצה פנים.
"יש לזה טעם של מוות." אמרה וצחקתי.
"אני מניח שאת יודעת מה הטעם של המוות נכון מג?" שאלתי בציניות.
"אתה מזלזל בי?" שאלה לא מחכה לתשובה.
"אכן כן." השבתי למרות שהשאלה הייתה רטורית.
אני מודה, זה כיף לדבר בצורה כזאת, לגמתי מכוס הוויסקי שלי והבטתי בה מחייכת חיוך כובש.
הרגשתי יד גדולה מונחת על כתפי.
הסתובבתי לראות מי האדם שעשה זאת וראיתי את אבי רוכן לעברי ולוחש משהו באוזני; "הנערה הבלונדינית שלך מחכה בחדר השינה שלך, היית צריך ליידע אותה שהמסיבה הולכת לכלול צלמי פורנו.
בכל מקרה. הצלמים חגים סביב החדר,
תסלק אותה!!" אמר בקרירות ועשה את דרכו לרחבה.
ברוק.
פאק איט, פאק איט, פאק איט.
מה היא עושה כאן?
שלחתי לה הודעה.
יכול להיות שההודעה לא נשלחה?
אולי היא הגיעה בכוונה?
אולי זה נשלח והיא פשוט לא ראתה?
"היא כאן?" שאלה מייגן בקול רך.
הנהנתי לחיוב בתסכול.
הדבר האחרון שאני רוצה הוא שיעלו אותה לאתרי הפורנו.
היא תהרוג אותי.
"לך אליה, אני אחכה לך כאן." אמרה בחיוך.
"אני יודע שתחכי." אמרתי.
"קדימה לך, היא מחכה לך." דחפה אותי בעדינות לרחבה.
"כשאני חוזר אני רוצה לראות את כוס הוויסקי ריקה, מובן?"
"אני אחשוב על זה." נופפה לי עם ידה.
בשניות אחדות נעלמתי בין כל האנשים.
נכנסתי לתוך הבית הענק, ועליתי במהירות במורד המדרגות לעבר חדרי. הכל היה מלא בצלמים, הם היו בכל פינה.
"זאק אתה יכול לספר מי הבחורה שנמצאת אצלך בחדר?" אחד הצלמים דחף את המצלמה יותר מדי קרוב לפניי.
"זאק מי זאת הבלונדינית שנכנסה אליך לחדר?" הפעם זו הייתה צלמת שהתקרבה אליי ודחפה לעברי את המיקרופון.
"הבחורה שאצלי בחדר היא לא עניינו האישי של אף אחד מכם."
"אם תמשיכו לדחוף את האף שלכם למקומות שהוא לא שייך אליהם, אתם תשלמו על זה בעבודה שלכם. היא לא שחקנית פורנו, עכשיו עופו לי מהעיניים." צעקתי.
הצלמים התנדפו מהעיניים שלי כלא היו.
מדהים שאני נמצא במלחמה בתוך הבית שלי.
דפקתי על דלת החדר אך לא היה מענה.
ניסיתי לפתוח את הדלת ללא הצלחה.
היא בטח נעלה אותה מתוך לחץ.
לאחר מספר דפיקות חזקות שלי, היא פתחה את דלת החדר, נכנסתי במהירות ונעלתי אחריי.
לקחו לי כמה שניות להבין באיזו סיטואציה אני נמצא.
הסתכלתי על הבלונדינית במבט עצבני.
"מי כל האנשים האלה זאק?" שאלה לא מבינה.
"כתבתי לך לא להגיע כי כל הבית יהיה מלא בצלמים ובשחקני פורנו, ובכל זאת הגעת." צעקתי בעצבים.
"לא ראיתי שום הודעה ממך, על מה אתה מדבר?" שאלה בשקט.
"לא ראית ששלחתי לך הודעה? למה לא נכנסת להודעות? למה סיננת אותי?"
"לא סיננתי אותך, לא קיבלתי ממך שום הודעה." עכשיו היה תורה להתעצבן.
היא הוציאה את הפלאפון שלה והראתה לי את הצ'אט שלנו, היא צדקה. היא לא קיבלה את ההודעה ששלחתי.
"איך זה יכול להיות? אני יודע ששלחתי את ההודעה." הוצאתי מיד את הפלאפון שלי והסתכלתי על הצ'אטים.
וואט דה פאק?
איזה אידיוט אני, הבחנתי ששלחתי את ההודעה לרייני, שחקנית פורנו ששיחקה לצידי בתקופה שהתחלתי לעסוק במקצוע הזה. הייתי אז בן 14, היא הייתה בת 17.
זיכרונות..
אפילו לא קיבלתי ממנה תשובה על כך.
"איך יכולתי להתבלבל בין התמונה שלך ושל רייני?" שאלתי לא מבין.
"כי אתה טיפש," לקחה מידי את הפלאפון.
"רייני הזאת או איך שלא קוראים לה, חסמה אותך כך שאתה לא יכול לראות את תמונת הפרופיל שלה. ואילו אני לא שמרתי אותך באנשי הקשר שלי ולכן אתה לא יכול לראות את תמונת הפרופיל שלי. הבנת?" שאלה.
"למה אני לא יכול לראות את תמונת הפרופיל שלך?" שאלתי.
"כי אפשרתי רק לאנשי הקשר שלי לראות אותה." השיבה.
"למה לא שמרת אותי? יכולת להיחשף לרשת האינטרנט כשחקנית פורנו ומה היה קורה אז?" הרמתי את קולי.
"קרה מה שקרה אוקיי? אני לא אשמה שאתה אידיוט שלא שם לב למי הוא שלח הודעה. אז במקום לתקוף תגיד לי איך יוצאים מכאן ואעשה זאת בעצמי." צעקה.
"אל תדאג אני אעוף לך מהחדר כמה שיותר מהר, רק תגיד לי איך אני עושה את דרכי החוצה מבלי שיתפוס אותי צלם? כי לפי מה שראיתי הבית מפוצץ בהם." היא שאפה אוויר באיטיות ושחררה אותו במהירות.
"את מהממת." אמרתי בחיוך.
"אתה דפוק." החזירה בעצבים.
"יש לך פיצול אישיות." הוסיפה.
"זה טוב או רע?" שאלתי בעודי מתקרב אליה ומרפרף עם שפתיי על שלה.
היא הסיטה את מבטה הצידה, לקחתי צעד אחורה אך מהר חזרתי לנשום את הבל פיה החם ואת ריח הבושם המתוק שלה.
אוקיי, הבלונדינית שלי עדיין עצבנית.
"למה אתה מסתכל עליי ככה?" שאלה.
"אני מחכה לתשובה, הפיצול אישיות שלי טוב או רע?"
"לא יודעת, תגיד לי אתה." מלמלה בין שפתיי.
הרגשתי את כולה, גופה החטוב צמוד לשלי, שערה הבלונדיני הריח כמו תות שדה ועיניה הכחולות ירוקות נראו כמו בולען.
"יהיה לך אכפת אם אניח נשיקה עדינה על השפתיים שלך?" הצמדתי אותה קרוב יותר.
"אתה תמיד הורס רגעים כשאתה מספר את המהלכים שלך?"
"את חושבת שתהיי ערה עד השעה שתיים?" הזזתי קצוות שיער בלונדיני אל מאחורי אוזנה, היא הנהנה לחיוב והזיזה אותי ממנה בעדינות.
"אני אחכה לך ליד החוף." אמרה.
"סגרנו." חייכתי.
"רק כי אתה חייב לי על הבגדים שהשקעתי לחינם." צחקקה.
נשכתי את שפתיי בחוזקה.
כל מה שרציתי באותו הרגע היה להצמיד אותה לקיר, להיות איתה ולנשום את ריח הגוף שלה בעודי מספק לשנינו הנאה רבה.
רציתי לזיין אותה, אבל מאהבה.
רציתי לשמוע את הקול שלה אומר את שמי, זה בטח ישמע כמו תפילה.
אני לא מאמין שזה יצא מפי הרגע.
לזיין באהבה? אין לי את המילים האלו במילון.
פתחתי את הארון והוצאתי משם שמיכה שחורה דקה. "אני אסתיר את פנייך עם השמיכה הזאת ואלווה אותך עד לחלק שבו אין צלמים." היא הנהנה לחיוב.
"אתה חייב לי על החנק הזה." אמרה והצביעה על השמיכה.
"אני שונאת אותך." מלמלה בחיוך.
"את מתה על שחקן הפורנו הזה." חייכתי והנחתי את השמיכה על ראשה.
לאחר שדאגתי שהשמיכה כיסתה את ראשה לגמרי, אחזתי בגופה ויצאנו מחוץ לחדר השינה שלי.
הצלמים החטטנים ישר התנפלו והחלו לצלם את המתרחש, אחזתי בבלונדה שלי בחוזקה והתקדמתי לעבר היציאה, בחוץ הצלמים המשיכו לחטט וּלְהִדָּחֵף מה שלא ממש השאיר לי ברירה והייתי צריך לקחת אותה הביתה.
לאחר שהכנסתי את ברוק בעדינות לתוך הרכב וחגרתי אותה בחגורת בטיחות, מייגן הופיעה מול הצלמים והעסיקה את רובם.
נכנסתי לרכב והתחלתי לנסוע.
"את יכולה להוריד את השמיכה, זה מאחורינו עכשיו." היא שמעה לדבריי והורידה את השמיכה מראשה, שערה היה פרוע, חיוך ערמומי עלה על פניי.
"אל תגיד כלום, תמשיך לנסוע." אמרה במהירות.
גיחכתי והמשכתי לנסוע.
"ניפגש בערב." אמרתי.
"אתה חייב לי גלידה." חייכה.
"שלוק מספיק?" צחקתי.
"קמצן." נתנה לי מכה חלשה.
"ביי." סגרה את הדלת וירדה מהרכב.
"תלבשי משהו נוח." צעקתי לעברה, היא שלחה לי חיוך ונכנסה לבניין.
נסעתי חזרה לביתי, וכשהגעתי החניתי את הלמבורגיני ונכנסתי לבית הגדול.