גבולות: פרק 30

114 4 2
                                    

"אם יש דמעות שאותן אי אפשר למחות, הן דמעות של כאב וסבל מתמשך."

הודיה פרץ

~מייגן~

"מייגן אני צריך יותר תשוקה, למה את לא מתפקדת?" אלן צעק מאחורי המצלמה.

מייגן המותשת ניסתה לשפר את עמדתה אך הכל התפקשש לה כאשר רגלה בעטה בפניו של גרייב, הגבר איתו צילמה את הסצנה.

"לעזאזל איתך ילדה! מה עובר עלייך? שיפצת לי את כל הפנים." גרייב גנח מכאב.

"קאט! צאו להפסקה, מייגן חסרת תועלת שכמותך, בואי הנה מיד!" פקד בכעס.

עיניה התמלאו דמעות, היא נעמדה מולו, עירומה לחלוטין, קטנה כל כך.

"חשבתי שדיברנו על חוסר היכולות שלך, למה אני לא רואה שיפור?" הכעס בקולו רק הפך לגרוע מרגע לרגע.

"אני לא מרגישה כל כך טוב." מלמלה.

"את ראית את זה?" שאל.

"את מה?"

"את הבוהן שלי שהתכווצה מרחמים בתוך הנעל שלי!"

מייגן בלעה את רוקה בכבדות.
רק עוד קצת וכל הסיוט הזה יסתיים.

"לכי להתנקות, ארוחת הצהריים לא תחכה עד שתורידי מעצמך את כל הזוהמה שלך." סימן לה עם ידו ללכת, מייגן עשתה כדבריו ופסעה לעבר חדר הרחצה.

היא נשענה על הדלת הקרה ונתנה לנהר לזרום על פניה ללא שליטה.

"אל תבכי." גרייב הגיח מתוך הוילון, חושף את עצמו בפניה.

היא נבהלה.

"אוי אלוהים! הבהלת אותי!" הניחה יד על ליבה שפעם במהירות.

"אני מצטער, לא הבחנת בי בכלל כשנכנסת פנימה." חייך בהתנצלות.

"אני ממש מצטערת, אחזור מאוחר יותר."

"אל תלכי, אלא אם כן ממש מתחשק לך להיתקל בפרצוף הזועם של השור הגדול." גיחך.

מייגן חייכה כאשר שמעה את הכינוי שגרייב המציא לצלם הזועף.

"הוא תמיד כזה זועף?"

"כן, פרט משחקנים בודדים שמשלמים לו תמורת יחס הולם, כמובן שגם כמה בנות שוכבות איתו תמורת כסף ותשומת לב. הוא מרשה לעצמו להתנהג כך עם כל אחד ואחת מהעובדים שכאן, הוא רק צריך לאיים בהורדת המשכורת כדי לגרום לשחקן לעשות כרצונו." גרייב יצא מהמקלחת כשטיפות מים זעירות זולגות מכתפיו ומטה.

"למה הוא מתנהג כך? יש סיבה לאכזריות הזאת?" מייגן נאנחה.
כל חייה היא הייתה רגילה לאכזריות, לפני שנכנסה לעבוד בפורנו היא ידעה היטב מי יהיו האנשים שתפגוש מסצינה לסצינה, לא פעם היא נתקלה בגברים שלא עניין אותם דבר פרט לכסף שהם מרוויחים.
פרט לטוני, היא לא פגשה הרבה גברים מעצבנים לאחרונה.
גרייב היה נחמד, ויותר מזה, הוא היה אנושי.

גבולות Where stories live. Discover now