גבולות

גבולות: פרק 47

מתוך הפרק:

"אני רוצה אישה שאוהב ללא גבולות, אישה שתאהב אותי ותישאר בחיים שלי מבלי לעזוב ולשבור אותי. שלא תשאיר אותי לבד."

פגשתי את רולנד המזדיין באמצע הדרך, פסענו יחד לעבר החדר בשתיקה צורמת.
"איפה מקס?" שברתי את השקט.
"מחכה לך בפנים." הצביע על דלת מספר שמונה. גלגלתי את עיניי ופתחתי את דלת החדר. צוות הצלמים נגלה לפניי מוכן להתחיל לצלם את המתרחש.
על המיטה שכבו שני גברים שסיפקו אחד את השני, זיהיתי את מקס מיידית, שערו המחומצן בבלונד לא מוצלח הסגיר אותו.
הסתכלתי על תמונה שלו דרך האתר. הסטתי את מבטי בגועל והתרחקתי מהדלת כשקולות ההנאה הלכו וגברו.
"לא ידעתי שצריך לקיים כאן אורגיה." מלמלתי בעצבים.
"הם בדיוק מסיימים." אמר המנהל בחיוך.
"מתי זה בדיוק?" שאלתי.
"עכשיו." השיב.
הגבר השני יצא מהחדר לאחר שלבש את מכנסיו והשאיר את מקס לשכב על המיטה בפיסוק רגליים.
אני חושב שהתעוורתי מהמראה, וזה לא במובן הטוב, הצורה שבה הוא העביר את המסר ה"חושני" שלו והתנוחה שתפס עשתה לי בחילה.
בלעתי את רוקי בכבדות.
הבטתי במקס, במנהל, בצלמים, בקירות. הבטתי לכל עבר כל-כך הרבה פעמים.
אני לא מסוגל לעשות את זה, אני פשוט לא מסוגל.
'סקס עם מקס, תמורת הפרנסה של פרנצ'סקה שלך, ואתה יודע היטב שאם תסרב אני אדאג שאף אחד לא יעסיק אותה לעבוד אצלו.'
קולו של אבי הדהד בראשי כמו הקלטה חוזרת. הרגשתי את הדמעות צורבות בעיניי.
"קדימה זאק." המנהל הניח יד על כתפי כאות ניחום.
"תתחיל עם משהו קטן ואז נעשה הפסקה, בסדר?" דיבר בנימה מרגיעה.
הנהנתי לחיוב ובמאמץ רב התקרבתי אל המיטה, מנסה לשמור על קור רוח.
"פעם ראשונה שאתה צריך לשכב עם גבר?" מקס כיסה את גופו והתיישב כשהבחין בחוסר הנוחות שלי.
ראיתי בחיי גברים עירומים במלתחות, בסצנות סקס, זה לא מגעיל אותי אבל.. זה שונה מלשכב איתם, לחלוק איתם את הגוף שלך וההפך.
"כן." השבתי בכנות.
"אני יכול להסתיר את הפנים שלי אם מפריע לך לראות אותן. בכל אופן אתה זה שיזיין אותי." ניסה להקל על האווירה המתוחה.
"תסתדרו." פקד הצלם הראשי.
גופי התקשח.
אני לחוץ מפאקינג סקס.
"אפשר חמש דקות הפסקה? רק כדי שנכיר אחד את השני. הוא לא יודע עליי שום דבר ואני צריך לעשות מקלחת, אני מסריח." מקס הצביע על גופו המיוזע.
"חמש דקות." המנהל אישר.

מקס התרומם מהמיטה אל חדר האמבטיה וסימן לי עם עיניו ללכת אחריו.
"בן כמה אתה?" שאלתי לאחר שסגרתי את הדלת. מקס נכנס לתוך האמבטיה והחל לקרצף את גופו.
"שמונה עשרה, אני רק נראה ילד." גיחך.
"בחיי אני מוכרח לחדש את הבלונד, הנוכחי נראה זוועתי." מלמל.
"חשבת לעצמך אולי שהשחור נראה עליך טוב יותר?" שאלתי.
"חשבתי על זה, אבל אני אוהב לקחת סיכונים, זאת אומרת, אני מסוגל לצבוע את השיער גם לכתום זוהר." השיב.
"מחריד." עשיתי פרצוף.
"בהחלט." צחק. "תוכל להעביר לי את המגבת?" הצביע מעבר לכתפי.
הושטתי לעברו את המגבת הלבנה, הוא עטף איתה את מותניו ויצא, נעמד מולי.
מבנה גופו היה רזה יותר משלי אך עדיין מעוצב מאימונים, עורו בהיר ולא חיוור, פניו קטנות עגולות וילדותיות הייתי אומר. אלמלא הגובה הייתי נותן לו שש עשרה.
"אז מה, אתה ממש נרתע מלזיין אותי?" נשען על הכיור ושיחק עם שערו.
"הייתי אומר שזה יותר בכיוון של אני סטרייט ומעולם לא חשבתי על אף גבר בצורה מינית."
"אני מבין. מה אני יכול לעשות כדי לעזור לך? זאת אומרת, אני אהיה בתנוחה שבה אתה תראה רק את התחת שלי אם לומר את האמת." אמר בקלילות.
"נצטרך להתמודד עם מה שיש לא?" גיחכתי.
"שמח לדעת שעזרתי." קרץ לעברי.
"אגב, אל תדאג לגבי הגוף שלי אני נקי." חייך.
"כמה זמן אתה כאן?" שאלתי.
"שנתיים." השיב. כשסיים להתייבש, חזרנו שנינו אל המיטה, והאבן הכבדה חזרה להתיישב בתוכי שוב.
"נסה להירגע." המנהל אמר מבעד למצלמה.
"איך אני אמור להירגע? אני מרגיש כאילו אני זה שהולכים לזיין אותו." אמרתי בקול.
מקס גיחך והמנהל שלח לעברי מבט משועשע.
"למה אתם צוחקים?" שאלתי מבולבל.
"תתחילו מנשיקה ואז אני אשחרר אותך להתאוורר לפני שתתפוצץ." המנהל פקד בעדינות.
הנהנתי לחיוב ועשיתי כדבריו. הצלמים כיוונו את המצלמות, בעוד מקס השליך את המגבת על הרצפה וחשף את גופו בפניי.
"תחשוב שאני נערה בלונדינית יפה, בסדר?" נשך את שפתו.
"אידיוט." צחקתי.
"אני מבטיח לך, זה לא כזה גרוע." סימן לי להתקרב אליו.
"אנחנו מתחילים, נשיקה והפסקה." הודיע הצלם הראשי.
"תינוקי." מקס מלמל.
"תסתום." זרקתי עליו כרית.
"קדימה, תתקרב אליי."
"אקשן." צעק הצלם.
האורות והצלמים החגים סביבנו לא ממש תרמו להרגשה שלי ובכל זאת השתדלתי לשמור על איפוק. מקס התקרב אליי, ובעדינות שלח את ידו אל פניי.
הליטופים היו רכים ומצמררים בו זמנית, המגע היה שונה.
הוא הניח בהיסוס את שפתיו הרכות על שלי מחכה לאישור כדי להכניס את לשונו פנימה. יזמתי את הצעד הבא והנשיקה הפכה לעמוקה וסוערת בין רגע.
ככה מרגישה נשיקה עם גבר?
"קאט." המנהל קרא וגרם לנו להתנתק מחוסרי אוויר מהנשיקה.
"רואה? אני לא נושך." מקס חייך בשעשוע.
"בפעם המאה, תסתום אחרת אני אחנוק אותך עם הכרית." איימתי.
"שמעתם? הוא איים עליי עכשיו, זה היה פאקינג איום." שאג בצחוק.
"זאק צא להפסקה, מקס תתלבש ותגיע בבקשה למשרד שלי, אנחנו צריכים לדבר לגבי המשך החוזה שלך." המנהל סימן לו וטפח על כתפי.
הודיתי לו ויצאתי מחוץ לחדר, התקדמתי לעבר מכונת הקפה והזמנתי את הקפה המר שלא זכיתי לשתות הבוקר.
כשלגמתי מהכוס הרותח שלי הרגשתי כאילו אני טועם סוכריות תות על לשוני. התענגתי על הטעם בהתלהבות.
קול חזק בקע מן הרמקולים וחזר על עצמו מספר פעמים, תחילה התעלמתי ממנו והייתי עסוק בלנצל את הזמן שנותר לי לשתיית קפה נוסף כי אני פשוט אוהב את הטעם של המרירות.