כולם מתפזרים, כנראה למיטתם איפה שלא תהה .
אני מרגישה שרגליי לא יכולות להחזיק אותי עוד ואני ספק מתמוטטת ספק מתיישבת על הדשא הקר. ידיי ממוללות את הדשא כאילו אני מחפשת מה לעשות איתן.
הכל הכל אעשה כדי לחזור לשם, לאותו הרגע. להביט בפניו של דין. להיות חזקה יותר ולהתנגד. לא לתת לפחד להשתלט על אישיותי.
הייתי רוצה שאריק יהיה פה, יאחוז בידי. או מייק שהכיר את דין כל חיו יעודד אותי וילטף את פני ויגיד לי לא לדאוג.
אני נשכבת ומתפללת שכשאקום איהיה בבית ודין יחמם לנו את האוכל המוקצב ונורה תספר כמה ילדים הצילה וג'ייק...ג'ייק לא יהיה אדם נורא וכוחני.
ראשי מונח על הדשא שהופך רטוב בגלל הלחות אבל לא אכפת לי. אני עוצמת עיניים ומאחלת לחלום.
רעש חלוש מעיר אותי. הלוואי ולא היה ושנתי הייתה עמוקה. אבל אני קמה ורואה דמות מולי . אני משפשת את עיני ומזהה את מרק מתהלך לכיוון עומק היער
"הערתי אותך" הוא שואל או אומר כאילו מחובר לאדמה והרגיש שקמתי
"לא חלמתי במילא"
"חבל" הוא עונה בקצרה וממשיך. אני מביטה בו והולכת אחריו
אנחנו הולכים הרבה ומגיעים למקום בו יש קרחת קטנה ואדמה חומה מבצבצת .
מרק מתיישב ומביט לשמיים אין כוכבים רק עננים שמכסים אפילו את הירח
"כמה גדול הוא הירח ובכל זאת עננים שזו רק צורה של מים מאודים מצליחים להסתיר אותו"
"למים כח רב" אני מתיישבת לידו
"את חכמה איזבל. דין גם הוא היה חכם"
"לא לפי תעודת הסיום שלו" וכשחושבים על זה אפילו לא הספקנו לסיים בית ספר
מרק מצחקק.יש לו צחוק נחמד, קצר אך מלא חיוך "הוא הציל את חיי- כמה פעמים האמת- ובין לבין סיפר לי עלייך ועל משפחתך ועל פרא ועל היסטוריה של פראים ועל חברות בין אימהות ובגידה בין אימהות"
"נורה הכירה את אימי והלשינה עלייה"
"כן הוא הזכיר את זה. לפענים חשבתי שהוא ממציא כי משעמם לו וכי המחוז שלי היה רחוק מנמיה ואיך מתיישב מפונק יכול להגיע עד לפה בחיים"
"הוא סיפר לך איך הגיע לשם?"
"כן. הכל. לפרטי פרטים"
"היה לו אחלה זיכרון"
"גם לי יש. ואני מוכן לספר לך כל יום חלק קטן"
"נשמע כאילו זה בתמורה למשהו"
"בתמורה שתעשי איתנו את המסע למחוז זאב. שם יש מחתרת גדולה שכל המורדים מגיעים אלייה. גם ההורים של חץ וקשת שם וגם אחותה של להט"
"ומה אתה מחפש שם?"
"לא סיפרתי לך את זה אבל אני יודע מי הרג את דין. הוא עושק ידוע ולי אמר שראה אותו למרגלות דין "
"אני גם זוכרת את פניו"
"נקמה. זה מה שאני מחפש שם"
"אני אבוא" גם ככה אין לי לאן ללכת "אבל בזאב אני עוזבת אתכם וממשיכה לאריה אני רוצה להציל את נורה"
"עשינו עסק" והוא שוב חייך את אותו חיוך זוהר
