עייניה מביטות בעיני .ואוזני לא מאמינות למה ששמעתי .
לא יכול להיות.
מעולם לא חשבתי שאביט בה ורק ארצה להתרחק
"זה נכון" קול צרוד נשמע מאחורי ואני לא מסתובב כי אזהה אותו בכל מקום "היא הייתה תמיד לצידנו אריק,היא מעולם לא שכחה . במיוחד את הרגע בו נטשת אותה אל העושקים כדי להציל אותי ואת משפחתך. לילות היא בכתה על בגידתך ואני הייתי שם להרגיע אותה,אני אחיך -הארוס האמיתי שלה "
אני לא יכול להביט בה יותר ומבטי ניתק ממנה-אולי הדבר הקשה ביותר שעשיתי . אני מסתובב אל דרטניאן. הוא לבוש ברדס ועיניו המשונות נוצצות
"דרטניאן. מה נהיה ממך? למה הפכת לכזה?"
"תמיד הייתי כזה אריק,תמיד ידעתי שמקומי בין המתיישבים,שאגיע רחוק אם איהיה אחד מהם. ובקרוב לא יהיו יותר פראים ורק אנחנו נישאר ואז תצטער שבחרת בצד הלא נכון. יש לך אפשרות לבחור אריק גם אתה חצי מתיישב כמוני" הוא מושיט את ידו כאילו לעסקה ואומר "תבחר באחיך האמיתי"
"אני-" מתחיל לדבר ואז הוא נופל מולי. מאחוריו עומד מייק עם אבן ביד
מישהו היה צריך לעשות את זה" הוא אומר
"מה אתה עושה פה?"
"עקבתי אחריך.ידעתי שתחפש אותה." אני מסתובב ומביט לכיוונה. הם לקחו אותה וקשרו אותה עם עוד מורדים . מייק מניח ידו על כתפי ונאנח "איך היא יכלה...?"
"זו לא אותה איזבל אריק. לא בל לא איזבל ולא איזבלה היא פשוט...שונה"
"זה כי אני השארתי אותה שם. דרטניאן צודק...זה בגללי "ידו של מייק יורדת מכתפי והוא מתקדם
"נשאיר אותה פה? ככה?" אני שואל אותו,כאילו רק כדי להרגיש שאני לא היחיד שנוטש אותה שם
"שמעת אותה. היא כל הזמן היתה לצידם"
"ומה נעשה איתו?" אני מצביע על דרטניאן
"שהזאבים יאכלו אותו מצידי. עלינו לדאוג לקבוצה שנותרה אריק. אתה מנהיג אותם עכשיו אז תפוס פיקוד" הוא מתקדם.
אני מביט מבט אחרון אחורה אל איזבלה-אל פניה העדינות ושערה החום שהתקצר באופן שאני כל כך אוהב- ואז מסתובב והולך לצד מייק. להתראות אהובה ישנה
איזבל:
אני לא מצליחה לפקוח את עיני
או שהן פקוחות אבל כל מה שאני רואה הוא רק שחור
אני מגששת באפלה בידי ופוגשת ביד אחרת מוצקה יותר "מי.." אני ממלמלת
"זה אני " ידו של מרק אוחזת בשלי "את רואה משהו?"
"לא" אני משיבה בהיסוס "רק שחור"
"מרק" קול מפוחד ורועד מפתיע אותי משמאלי "מרק" בכי נשמע מקולה של להט
"להט" הוא אומר בחום וידיו מגששות אחריה ופוגשות רק בגופי ,אני מתכווצת על מנת שיוכל לפגוש בה ולפי קולה הנאנח הם נפגשו "מרק חץ איננו,בזמן שישנתם הם לקחו אותו":
"מה עוד קרה בזמן שישנו.? איפה אנחנו?"
"הם היו עשרה,הרימו אותנו וזרקו אותנו אל תוך הבאג' של המסוע הזה . אני וחץ היינו ערים והתנגדנו הם קשרו מטפחת על עיני ואז שמעתי את חץ צועק. הוא לא פה עכשיו" קולה מסגיר שהיא בוכה,ואני בטוחה שהיא שמחה שאנחנו לא יכולים לראות אותה עושה זאת
"יהיה בסדר-" אני מתחילה להגיד אבל היא קוטעת אותי בצעקה
"הכל בגללך!" היא צורחת בבכי "אחד עם עיניים שונות אמר להם שהם נכשלו ומנהיג המורדים מצא אותנו,הוא גם אמר שהם מפוטרים,בגללך הם כעסו כל כך ובגללך הם הרגו את חץ!"
"להט תירגעי! איך איזבלה קשורה לזה? "
"הבחור הזה אחר כך בא לאוזן שלי ולחש לי 'תמסרי לאיזבלה שאריק נטש אותה ' "
"דר.." אני אומרת בלחישה ,זה אומר שזה כן היה אריק שם אבל אם כן למה הוא לא הציל אותי?
