הבוקר מגיע וכך גם סוף החלום.
הפעם הייתי בתוך ים עמוק ויד הוציאה אותי משם.
דר הרים אותי וחבק אותי ועיניו המשונות נצצו מאור השמש.
אריק גם הופיע אבל לא בתור דמות מאיימת. הוא רק הביט מהצד מה שגרם לי להרגיש לא נעים לצד דר.
אני מניחה את רגליי על הרצפה הקרירה ונעמדת.
על השידה יש כוס מים וכדור.
אני לוקחת את הכדור וזורקת אותו למכולה.
"איזבל המגש שלך מוכן" דר קורא לי מלמטה "אני באה" אני צועקת חזרה ושותה את המים.
אני משחילה את ראשי אל תוך החולצה הצהובה הבוהקת ושמה חצאית שגדולה עלי במידה כדי שלא תיהיה קצרה מידי.
אני מרגישה נהדר היום. כאילו הכל נקי ויפה.
בוקר טוב אהובתי " דר מנשק את שפתי בחוזקה ובחיוך אני מתנתקת ממנו ומחזירה "בוקר טוב" בחיוך.
ידו של דר חמימה על ידי וההרגשה נעימה. זה כיף שמישהו אוהב אותך.
אנחנו מתיישבים ואני אוכלת את ארוחת הבוקר שלי. סלט וביצה.
דר קיבל פנקיקים כי כנראה הוא בריא יותר ממני.
" כבר אמרתי לך שיפה לך צהוב?"
אני מחייכת ובוחשת בסלט.
"אתה מוכן לעוד יום בבית הספר?"
הוא מרים את עיניו אלי באהבה " רק אם את תהיי שם" הוא נושק למצחי
והכל נראה נורמלי לחלוטין.
רק שזה לא, אני לא פוחדת מאריק יותר. האמת שאני רוצה לראות אותו.
משומה כל פעם שאני חושבת עליו ליבי פועם בחוזקה , זו ההתרגשות או האנדרנלין כנראה .
"עשר דקות ויוצאים איזבל"
דר נושק לי שוב בין הגבות ונכנס אל חדרו.
אני עולה במדרגות, לא לפני שאני מדליקה עוד נר ליד דין.
הגעגוע בי הולך וגובר אבל ככל שעובר הזמן אני נזכרת בדברים לגביו.
הוא היה חבר של כריסטינה -הזכרון הזה מעורר בי בחילה כל הזמן- מה שמוזר היה שהיא הייתה הרבה זמן חברה שלו.
אני לוקחת את התיק וממשיכה במסדרון.
אני רוצה להיפרד מג'ייק לשלום. הוא אמר שיחזור מאוחר היום. ושהשאיר לי משהו בחדרו.
"ג'ייק?" אני מסובבת את הידית הקרה ונכנסת למשרדו
החלון פתוח ורוח עזה נושבת לבפנים. אני סוגרת במהירות את החלון ומסיטה את הוילונות.
