גופי נחבט בקירות המסוע ואני לא מצליח לייצב את עצמי. ראשה של קלואי-כך מלמלה לפני שנרדמה- נח על ברכיי .
מאיפה היא הגיעה? פניה עדינות אך חבולות.היא לא נראת בת יותר מ10 אבל בכל זאת היא אמיצה. איזבלה הייתה אוהבת אותה.
כשאני נזכר בה ליבי מתכווץ.אני לא יכול שלא לחזור לאותה טעות שמסרתי אותה לידהם.שנתתי לדר להיות חלק מחיינו.
כתפי נחבטת שוב כשהרכב עוצר ואני משמיע אנקת כאב . אור חלוש נכנס כשהם פותחים את הדלת וקלואי מתעוררת "תהיי חזקה" אני לוחש לאוזנה והיא מהנהנת קלות
"צאו" זו בחורה לפי הקול.אולי אצליח להביס אותה "אל תזלזל בי ילד" היא אומרת כאילו קוראת את מחשבותיי ואני מביט בה בחדות
"קדימה" היא מושכת אותי החוצה ואחרי את קלואי. אנחנו בתוך בסיס או משהו דומה ודמות הצפע מתנופפת ומוטבעת בכל מקום . אני אישית פחדתי מהנמייה יותר
"את " היא אוחזת בפניה של קלואי ומחייכת "את תהיי משרתת טובה" מבטה פונה אלי "ואתה...אתה תיהיה מת"
"דוריס את לא חושבת שהמפקד ירצה לתת לו כדורים?"
היא מתקרבת אלי ומביטה בעיני "העיניים שלך כחולות"
"אני חצי מתיישב" אני עונה בארס
"חצי גאווה" היא מצחיקה את עצמה ומחייכת מה שעושה אותה יותר מכוערת בעיני
"שים אותו במכלאה נראה מה נעשה איתו"
"והילדה?"
"שתשרת את ביתו של הנשיא .מספיק היא מפונקת שתיהיה לה סאנג'רית לפחות"
ביתו של הנשיא "איזבלה?" אני שואל ובתגובה היא סוטרת לי "אף אחד לא ביקש ממך לדבר"
איזבלה אני חושב לעצמי ואוחז בפני .היא פה?
איזבל:
הבוקר מגיע ודר מעיר אותי בנשיקה .אני פקוחת את עיני ועיניו -אחת אפורה ואחת שחורה-מביטות בי וניצוץ בוהק בהן. "אהובתי אני צריך לצאת לסידורים כלשהם,התאריך שלנו לחתונה כבר נקבע בדיוק בעוד יומיים ולכן אני צריך שתהיי מחליפה שלי היום לארגונים"
"אזה מן סידורים?"
"לא משהו שאמור להדאיג אותך"
"ומתי תחזור?"
"מחר כנראה מחרתיים לכל היותר" הוא נושק לי במצח וקם מהמיטה. גובהו מפתיע אותי משומה ואיכשהו אני מצליחה להשוות בין גובהו לזה של אריק. המחשבה עליו מצמררת אותי ואני אוחזת בשמיכה בין אצבעותי שמה תחשוף את מחשבותיי
"הכל בסדר?" הוא מסתובב ומביט בי "אם את פוחדת להישאר פה לבד אני יכול להישאר"
"לא לא" אני מרפה מהשמיכה "הכל בסדר אני סתם אתגעגע "אני מחייכת חיוך קטן והוא מתקרב ונושק לשפתייי "הייתי רוצה להישאר איתך פה כל היום ,רק שנינו במיטה " ידו נוגעת בבטני ומלטפת "אבל אני ואביך מתקדמים בכל הנוגע לפראים ואם נעצור עכשיו זה רק יתעכב" שפתיו מתקרבות לשלי והוא מצמיד אותן ללחי הימנית שלי .ידו מונחת על חזי ונשימותיו מחממות את עורי
"אדוני" מרק פותח את הדלת ומביט בנו,תוך שניה פניו הופכות אדומות והוא משתעל ומסתובב "הרכב פה"
"מצטער יקירתי ,נמשיך את זה כשאחזור " אני מהנהנת ושניהם יוצאים מהחדר.
אני נשכבת ונאנחת במיטה
אסור לי להתחתן איתו
אני חייבת לברוח...אבל קודם-לישון קצת
