"השתגעת לגמרי! " מייק רודף אחריו אחרי שאנחנו יוצאים מהחדר בשקט ואריק מתקדם בלעדינו
"במשך חצי שנה או אפילו יותר היינו יחד ביער . נצליח במשימה הזו גם"
"אל תתגרה במזל אריק. אם יקרה לה משהו אתה יודע שאני לא אסלח לך ולא אעבור בשתיקה .הם יכולים לפגוע בה אם יקחו אותה3חזרה,אפילו יותר אחרי שיבינו עם מי היא הייתה בקשר"
"אני גם לא אסלח לעצמי" הוא אומר בלחש
אני נצמדת לקיר ומאזינה להם בשקט.
הטון של מייק יורד "להיות פתיון לא יהיה מה שיגרום לה להיזכר " הוא אומר בשקט.
אריק קופץ ידיו ועוצם את עיניו "אני כבר לא יודע מה לעשות. עייפתי מלשכנע אותה שדר לא בשבילה,עייפתי מלגרום לה להתאהב בי"
מייק מתקרב אליו ומניח יד אחת על כתפו "אני גם מחכה שאיזבל הישנה תחזור,אבל אסור לנו להאיץ בה. אם את דר היא אוהבת כרגע תן לה את החופש הזה כי ככה היא מרגישה בטוחה. אני בטוח שיום יבוא והיא תיזכר בהכל ותרוץ אל זרועותייך כמו שתמיד עשתה . עלינו לתת לה זמן" אריק מביט בו ומיד אחר כך משפיל מבטו ומתקדם. אני נדחקת יותר לקיר ונותנת גם למייק לעבור מבלי לשים לב אליי.
יש משהו אחד שאני חייבת לעשות לפני שאצא
בלילה אני קמה לצליל השעון שכיוונתי ומשתיקה אותו במהרה שהבנות האחרות בחדר לא ישמעו
אני הולכת בשקט אל חדרו של מייק בתקווה שלא חזר לשם. למזלי הוא פתוח ואני נכנסת.
החדר מחניק משום שאין בו חלונות ,גם בחדרי אין חלונות ואני מתגעגעת למשב הרוח הרענן שהיה כל פעם שהייתי פותחת את הדלת כשנכנסתי לחדר.
יש כמה מיטות בחדר ועל מיטה אחת יש שני סוגים של מדים אני לובשת את המדים שלו שתלויים על מיטתו ולוקחת את השניים איתי בשקית קטנה ,נראה שעוד אנשים ישנים בחדר הזה לפי המיטות אבל אני מנחשת שזו המיטה שלו .
אני מתלבשת במהרה במדים ויוצאת אל הגן כי משם אריק לקח אותי פעם קודמת
מהגן אני יורדת למטה למפקדה שגם בשעה הזו מלאה בהמון חיילים עם מדים שמביטים בי מוזר . אני לא מורידה את המשקפיים שלקחתי מהשידה של מייק כדי שלא יזהו את עיני.
אני מגיעה לשומר על המסדרון בו הוא נמצא. מבטי חתום כמו מבטו
"יש לך תעודה?" תעודה! אני מחטטת בכיסים ולמזלי מוצאת תעודה אבל היא לא של מייק היא של בחורה . אני מושיטה אותה אל השומר "ליה" הוא אומר מופתע ואז קד טיפה "לא זיהיתי אותך עם המשקפיים. היכנסי"
"נפגעתי בעין אחרי קטטה בין מורדים" אני ממציאה מודה לו עם ראשי ונכנסת אל המסדרון אך לא לפני שאני לוקחת לו את המפתחות.
