אני בוחנת את החדר.
לא יצא לי כל כך להסתכל על חדרו של מייק ועכשיו כשאני מסתכלת הוא ריק.
אני מחפשת אחר חפצים אישיים והם אינם. כאילו הבית ננטש או שלא התגוררו בו בכלל. בפינת החדר על הארון שעון תיק כחול. אני מתקרבת אל התיק ומזהה שהוא שלי.
זהו תיק הלימודים שלי מנמייה. אני מרימה אותו והוא כבד. יש בו המון דברים כנראה.
הרוכסן חלוד ואני מתקשה לפתוח אותו , אני שומעת רעשים של אנשים מלמטה.
צעדים אחדים .שניים? שלוש?
אולי זה מייק.
אני הולכת לאט אל עבר המדרגות ומשם מביטה ללמטה.
זה לא מייק.
זה זוג צעיר ועושק לידם. הוא מצביע על כל מיני דברים כאילו מראה להם את הבית.
אני נכנסת חזרה לחדרו, משהו אומר לי שאסור שיראו אותי.
אני לוקחת את התיק הכחול ומביטה למטה מהחלון.לא אין סיכוי זה גבוהה מידי.
הצעדים מתקרבים, הם כבר למעלה.
השמש כבר שקעה והחדר חשוך. אני נכנסת אל מתחת למיטה ממש שניות לפני שהם נכנסים.
הם צועדים בחדר מתקרבים ובוחנים כל פינה
"זו דירה נחמדה"קול נשי
"אפילו מאוד" קול גברי. הוא מתקרב ורגליו נצמדות לרגליה
רגליו של העושק רוקעות במתח "אז תקנו?"
"אני רוצה לראות את הסביבה" אומרת האישה והם יוצאים מהחדר. כמה דקות אחר כך הדלת נטרקת ואני בורחת עם התיק.
התיק תלוי על כתפי ואני כמעט בבית.
אני לא מפסיקה לחשוב על מייק. אני מנסה להבין מה קרה אבל שום אופציה לא עולה לי לראש.
כשאני נכנסת לבית יש שקט מסויים.
אני עוברת אל הסלון ושם יושב דר כשרגלו האחת על השולחן והשנייה על הרצפה ובידו ספר.
הוא שומע את צעדיי ומסתובב אלי " היי איזבל" הוא מחייך חיוך מבויש.
"היי" אני אומרת בלחש
"הכל בסדר?" אני מתקדמת לעברו "ברחת פתאום. אני מקווה שלא-" נביחה עוצרת את דיברו והוא צוחק. אני לא מבינה מאיפה זה הגיע? ממתי יש לנו כלב ? "התעוררת" הוא מרים כלב קטן לבן ופרוותי, כאלו שדין בחיים לא היה בוחר.
"מה-"
" איזבל" גייק נכנס ובידו כוס עם משקה חם וצלוחית מתחתיה "הכל בסדר? יצאת מהבית בסערה"
"הלכתי לביתו של מייק....הכל היה שם ריק ג'ייק, הכל. כאילו הם לא גרו שם"
"רגע רגע. לבית של מי?"
"מייק" אני אומרת בהחלטיות. דר מאחור צוחק.
ג'ייק כתגובה מתקרב אלי ומצמיד את ידו מתחת לפוני שלי על המצח.
"את מרגישה טוב?"
"אני בטוחה בכך"
"איזבל" דר קם מהספה והכלב בידו. "את צוחקת נכון?"
"לא. אני רצינית מאוד ואני לא מבינה איך אתם לא המומים מזה! כל הבית ריק! כולו!"
"הבית של...מייק"
"כן!"
"מייק...הזה"הוא מרים לפני את הכלב שמביט בי ולשונו בחוץ
"מה? .."
"איזבל מתוקה שבי" גייק מוביל אותי לספה ואני מתיישבת דר משחרר את הכלב ומצטרף
"ספרי לי הכל"
"לונה הייתה עם אריק כשתפסנו אותו. רציתי לספר למייק אז הלכתי אליו -"
הוא מביט בי במבט דואג, בצחו קמטים רבים שלא שמתי לב אליהם קודם "איזבל יקירה. מייק במחוז נמייה. "
"מה? הוא הלך בלי להפרד ממני?"דר מניח את ידו על ידי ונאנח "מייק מעולם לא היה פה בל"
