אנחנו רצים בין העצים ולאט לאט אני מתחיל לאבד את דמותה של סול. אני אפילו לא יודע למה אנחנו רצים אבל אני בוטח במייק שיש סיבה טובה.
אני שם לב שאני מתקרב לשטח של צפע ולכן אני נעצר ובוחר להסתתר בתוך שיח גדול. השיח קוצני וחתכים רבים ממלאים את גופי. תנשום .
לאט לאט הנשימה שלי הופכת לסגירה ואני בוחן את המצב. אני לא יודע איפה סול או מייק או מישהו מהקבוצה שלנו. אני לא יודע ממה ברחתי בכלל אבל אני חושש ששמעתי יריות.
דמות מתקרבת לרדיוס שלי.
אני חושב שזו ילדה..היא נמוכה קטנה ורזה . שירה ארוך ושחור אבל אני לא יכול להיות בטוח שהיא ילידה. היא צועדת בחשש
אני אוחז בסכין בידי ליתר ביטחון.
עוד דמות מתקרבת . היא גבוהה ובעלת מסה "קלואי..." הוא קורא. אני מביא בה שוב אבל היא נעלמה. לא..לא לגמרי אני מסוגל לשמוע את נשימותיה וכנראה שגם הוא .
"אני יודע שאת פה...תהיי פרא טוב ותצאי מהמחבוא" אני רואה אותו יותר בבירור. עושק ופניו רטובות ומלאות כוייות . הוא מתקרב יותר אל המקום בו היא נמצאת. אני כנראה אחשוף את מיקומי אם אפגע בו ואני לא יודע כמה מהם יש בסביבה ואם אוכל להילחם בכולם.
"האה!" הוא מכריז ומוציא אותה מאחורי העץ. היא צורחת והוא מרים אותה ביד אחת שתופסת במפרקי ידה. אם אתפס לא אצליח להציל את איזבלה....אני אוחז בחוזקה בסכין. "איך העזת לעשות את זה עכברוש קטן!" הוא צועק בפניה והיא מפסיקה לצרוח ומביטה בו בדממה "את תשלמי" הוא שולף סכין ומצמיד ללחייה. היא צורחת אני זורק את הסכין שלי בעוצמה לכיוונו ופוגע בליבו "לא איבדתי את זה" .
העושק מתמוטט ומפיל אותה אל הרצפה והיא שוב צורחת.
איזבל:
האינסטינקט הראשוני שלי הוא לרוץ אליו ולנשק אותו
אבל האינסטינקט הראשוני שלו הוא להדוף אותי אחורה.
אני נתמכת על ידי הקיר וכך לא נופלת.מרק מביט בי בהלם "אני מצטער מיס לירוי" הוא אוחז במרפקיי ומביט בי בבחינה "נפגעת"
"מרק..."אני מנצלת את הקרבה ומחבקת אותו ,הוא לא מחבק אותי בחזרה אך גם לא דוחף אותי שוב . אני מרגישה בדמעות חמות נוזלות על פני.
"ה..הכל בסדר?"
"קיוויתי שאמצא אותך....פחדתי ש-" אני מרימה את ראשי והרצון לנשק אותו שוב בוער בי .אני רוכנת אליו והוא שוב דוחף אותי
"את ארוסתו של דר!"הוא צועק ומביט בי "מה את עושה!"
"מה?..."
מרק מתחיל לרעוד. הוא שולף מכיסו קפסולא קטנה ומוציא משם שני כדורים,לא לוקח לי זמן לזהות מהם אז אני קופצת ומפילה אותם מידיו "לא! " הוא צועק ואוסף אותם במהירות מהרצפה "אתה לא צריך אותם מרק!" אני צועקת ומנסה למנוע ממנו לאסוף אותם אבל הוא דוחף אותי כל הזמן
"אני לא יכול לחיות בלעדיהם!" הוא צועק ואני מביטה בו באומללות
"מרק" אני מנסה לתפוס את ידו שאוספת בזריזות כדורים.הוא נראה כל כך חסר אונים
"מה אתם עושים?"
דמותו של דר עומדת מעלינו,כמה זמן הוא פה?
