המצלמות האחרות מראות את שאר חדרי הבית ורק שתיים מכוונות למכלאות באחת אני רואה את מרק מוביל את המורד והשנייה על התא של איימי.
אני לוחצת על כפתור מסויים כדי לנסות להתקרב אבל כל המסכים נכבים ונדלקים שוב .כעת על כל מסך מופיע שם של מחוז מסויים . אני מתמקדת במחוז חולדה . על המסך בצד רשום בכתב דפוס את מצב המחוז "רוב העושקים נהרגו בפיצוץ גדול של המפעל. התושבים ממשיכים לשתף פעולה עם הפראים"
במסך של מחוז נשר כתוב "הגדר הצפונית נפרצה. המרד ממשיך ונשלח תגבור מאריה " כך בערך בכל מסך. התושבים משתפים פעולה עם הילידים ומתחילים למרוד. אריק ומייק כל כך ישמחו!
מבטי נלכד במחוז נמיה. אני נוגעת במסך בשם המחוז, המחוז שלי... המצלמה מראה שממה. היא מכוונת על מרכז העיר ואין שום אדם שמסתובב . עשן עולה מן הגגות ובצד המסך כתוב בכתב דפוס " העושקים נסוגו,המחוז ננטש. מלחמה נערכה שם וכתוצאה המתיישבים ברחו ליערות. במסך אחר אפשר לראות את האחו שמעבר לגדר ואת העץ עליו חרוטות האותיות א' א' .
אני מתיישבת ובטעות לוחצת על מקש שגורם למסכים להיכבות ולהידלק שוב.
במסך של החדרים הכל שקט אבל מבטי עובר למסך של המכלאה. המורד דחק את מרק לסורגים וכעת הוא חונק אותו. אני לא יודעת מה לעשות. אני צורחת וצועקת לעזרה בחור נכנס במיידיות לחדר " מה את עושה כאן?"
"תעזור לו!" אני מצביעה על המסך
הוא לוחץ על הכפתור שבתחתית המסך ואחרי כמה שניות מגיעים עושקים ומרחיקים אותו
"עכשיו לכי" הוא אומר. אני מעיפה מבט במסך של איימי. היא כבר לא באותה פינה,להפך היא עומדת ואוחזת בסורגים מנסה לתפוס משהו.
אריק:
אני מובל אל תוך תא . הם זורקים אותי שם ומקפידים גם להשאיר לי סימנים על הגוף.
הבחור הזה היה עם איזבלה ביער.אני בטוח בזה. אני מתקשה לקבל את זה אבל כל פעם אני מבין מחדש שהיא לטובתם...איתם.
בקצה התא יש מזרון ולידו אסלה. הגרון שלי יבש כל כך ואני תוהה מתי והאם יביאו לי לאכול.
סול ומייק עדיין שם בחוץ.
אין להם מושג שאני פה...וגם קלואי היא בטח מפחדת עכשיו.
אני חורט על הרצפה וחושב. מה עלי לעשות?
ומה עלה בגורל איזבלה?היא עם דר עכשיו כנראה ככה היא אמרה .
"אריק" לחישה "אריק" ועוד אחת. אני מתקרב אל סוגרי התא ומביט בה היא מחייכחת ועיניה הירוקות נוצצות שוב
"איימי...אני לא מאמין שאת כאן"
"כשאיז חזרה לא היה להם מה לעשות איתי.אז בחרו לשים אותי בתא הזה"
"את נראת שונה כל כך..."
"זה בסדר אתה יכול להגיד שאני דומה לה. הארכתי את השיער בשביל זה ,למרות שאני מעדיפה קצר" היא מחייכת וקורצת
איזבל:
החדר קריר ואני סוגרת את החלון. אני לא יכולה שלא לחשוב על מה שראיתי עכשיו,אני חייבת לראות עוד! אני חייבת עוד מידע!
אני מתיישבת ומוציאה דף ועליו כותבת בחישוב
אריק-? אין לי מושג איפה הוא. ובכנות-אני רוצה לראותו.
נורה - איתי.היא בסדר גמור אבל עלי למצוא דרך שנברח
מייק-?
מרק-
"גבירתי" בחורה שמנמנה מופיעה בדלת .אני מקמטת את הדף ותוחבת לכיסי
"תדפקי פעם הבאה!" אני צועקת ופניה מבוהלות "מצטערת " היא אומרת ומרכינה את ראשה
"מה רצונך?"
היא שזה טיפה ימינה ומאחוריה מבצבצת ילדה קטנטונת ויפיפיה
"קל-" אני באה להגיד את שמה והיא מסמנת לי לשתוק. נכון אני לא אמורה להכיר אותה.
"ומי זו?" היא דוחפת אותה טיפה קדימה וקלואי מרכינה את ראשה "קלואי גבירתי.המשרתת החדשה שלך" היא מחייכת והאישה מכה בראשה
"נהדר" אני מוחאת כף וזה גורם לה לחייך יותר "עכשיו השאירי אותנו-אני קוראת את שמה-מתילדה ותני לי להכיר את המשרתת" מתילדה קדה בראשה ויוצאת מהחדר. ברגע שהדלת נסגרת אני קופצת על קלואי בחיבוק רחב "קלואי" אני כמעט צורחת "פושעת קטנה! איךך"
"בעזרת בחור אמיץ שהגן עלי"
"וואו בחור אמיץ. ומי הבחור?"
"אריק" היא מחייכת "והוא הזכיר את שמך"
ואני לא מסוגלת לעמוד
