A Cinderella Story

פרק שלושים ושתיים - רמזים

ארבעה ימים לנשף

היה זה אחר השיעור עם גברת מסר, כאשר הלכה זואי אל המורה. אומנם, אהובה הקדים אותה.

״ביקשת ממני להגיע בסוף השיעור,״ פי.ג׳י מלמל, בעוד עמד בצד השני של שולחנה העבה.

״כן,״ מסר הצעירה הבזיקה אליו חיוך מוכר. ״רציתי שתספר לי למה איחרת. ואני יודעת שהתירוץ של ׳לא קמתי בבוקר׳ יהיה שקר מוחלט.״

הוא נשף בהקלה כשהבין שכמוהו, גם ג'יין הבינה כי יהיה עליהם לנהוג בכללי המורה-תלמיד הרגילים. ״האמת, בהתחלה רציתי להבריז. אבל אז ליאם סימס לי שאין בסוף בוחן וגם שזואי לא הגיעה-״

קמט נוצר במצחה של האדמונית. ״זואי? היא האקסית שלך?״

פי.ג׳י השפיל מבטו והנהן. עד לפני יממה היא הייתה החברה שלו, ופתאום עכשיו היא קרויה ״אקסית״.

״אמ, כן. היא הבן אדם המדהים ביותר שפגשתי. היא מעולם לא שמה את הרצונות שלה מעל שלי.״ עם כל מילה על אותה ברונטית נמוכה ארוכת שיער משגעת, עיניו נצצו יותר. הוא אהב אותה, בכל לבו.

״גם לי יש וידוי,״ לפתע העירה אותו ג'יין מהחלום המתוק שנקרא ׳זואי׳. ״לא קראתי לך רק בגלל האיחור. די שמחתי כשחשבתי שאני לא מלמדת אותך, אלא רק את החבר המטומטם שלך. אבל אני לא יכולה להגיד שאני לא שמחה לראות אותך. נראה שאתה די עסוק בקפה ולא בכוס עצמה.״

פי.ג׳י נזכר כמה עצבני הוא היה כאשר ליאם גם לא ויתר לו על הקפה, ויותר מכך, אלא זרק את כוסו בגלל כעס על בחורה שהתגלתה כמורתו.

ג'יין מצאה את הצחוק כפתח לפלרטוטים.  ואילו זואי, מצאה זאת כשכנוע כי זה מה שקרה לאורך כל השיחה.

***

זואי חזרה לחדרה, מרגישה איך כל צעד מייסר וקורע אותה יותר. היא חשה נבגדת. לא עברו עשרים וארבע שעות מאז שאמר לה שהוא אוהב אותה. איך בן אדם שאוהב אותך יכול לדרום לך לשנוא את עצמך כל כך?

לפתע זואי הרגישה יד תופסת את שלה ומושכת אותה. היא הרימה ראשה בכדי להתמודד עם פי.ג׳י.

״את לא הולכת לשיעור הבא?״ שאל.
הוא הרגיש איך ליבו נשבר לרסיסים כאשר ראה את האחת שהוא אוהב עם ארשת פנים עצובה.  הדבר היחיד שרצה היה לעטוף אותה בזרועותיו ולהגיד לה שהכל בסדר.  אומנם, הוא לא יכול לעשות זאת - הם ידידים. וזה שובר אותו.

זואי חיככה בגרונה. ״אמ, לא. אין לי כל כך מצב רוח למתמטיקה.״

״אפשר להבין,״ אילץ חיוך.