פרק עשרים ושלוש- כיסא ריק

4.5K 289 31
                                    

עשרה ימים לנשף. (מוקדם יותר באותו היום)

עיניים חומות ועמוקות סרקו את כיתת לימוד הספרות. הן למדו כל פרט ופרט- כיסא, לוח, חלון, שולחן. אך לא הדבר שהן באמת רצו, לא את השיער הבלונדיני שתמיד היה קשור בקפידה או בתור כובע גרב. אותו הכובע שבעל העיניים היה מכנה "כובע הומלס".

כאשר נערה נמוכה בעלת שיער חום ארוך נכנסה לכיתה בתיקתוק נעליי העקב שלה, הוא רץ לקראתה.

"זואי!"  צעק.

זואי, שעד כה התעסקה במכשיר אשר בידה ובקפה שלגמה, זעמה מעט על כך שמעט מהנוזל נשפך לריצפה.

"מה, ליאם?!" רטנה. היא שתתה את אחרון הטיפות וזרקה את כוס הקלקר לפח, מעלימה כל ראיות אשר יוכלו להפליל נגדה.

"קת'רין עדיין אצלכן?" שאל. כפות ידיו נתחבו אל כיסיו הקידמיים מלחץ ועצבנות. הוא פחד שהיא מאחרת בשביל שלא תצטרך לדבר איתו לפני השיעור, הוא פחד שהיא מתחמקת ממנו.

"לא. כשהתעוררתי היא לא הייתה, חשבתי שהיא כבר יצאה לכיתה או משהו," ענתה.

ליאם השפיל מבטו לריצפה והינהן. "תודה," אמר. הוא עשה את צעדיו אל כיסאו והשתחל אליו בעצבות.

פי.ג'י נכנס לכיתה והתיישב בכיסא הקבוע והפנוי ליד ליאם. הוא הביט בפניו של ליאם ועיווה פיו כאשר הבחין בדיכאון שבו.

"מה קורה, אחי?" שאל. "מה הדיכאון?" הוא הניח ידו על גבו של ליאם כמחוות ניחום.

"קת'רין." נאנח. על אף שלא סיים את משפטו, וברור כשמש שלא שפך את ליבו, הוא עצר את מילותיו לכמה שניות. "אני מפחד שהיא תיפרד ממני," הודה.

פי.ג'י התרווח בכיסאו והניח זרועו על המסעד הצנום. הוא צפה בגברת מסר מחליפה כמה מילים עם אדון גריי, בלחייה הסמוקות וידיה ששיחקו בשיערה. "אני יכול להבין אותה, גבר. אתה הכת אותה."

ליאם הזעיף פנים והפנה מבטו אל חברו-הלא-מעודד. "חשבתי שאתה אמור להיות לטובתי," קרא.

פי.ג'י הניף ידיו באוויר. "אני לטובתך, אבל אני לא רוצה לשקר לך. אתה יודע כמה קת'רין חזקה בכל עניין הפמניסטיות."

"היא גם צמחונית, ובכל זאת לא היה אכפת לה שאכלתי מולה המבורגר."

גברת מסר נכנסה לכיתה, מחפשת אחר אשם תקרית הקפה שארעתה לה לפני כמה רגעים. זואי דיכאה את חיוכה וחמקה אל מקומה הקבוע מול ליאם ופי.ג'י, מניחה ילקוטה על הכיסא הריק של קת'רין שלידה.

"אל תנסה להגן על הכבוד שלך, ליאם," אמר פי.ג'י. "אתה הכת בחורה, אין לך כבוד."

ליאם חייך את החיוך העצוב ביותר שלו, ועם זאת, גם הכנה ביותר.

במשך כל השיעור הוא לא אמר מילה, רק הביט על הדלת, כאילו ציפה שקת'רין תכנס כל רגע ותזרוק עצמה בפניו.

A Cinderella StoryWhere stories live. Discover now