A Cinderella Story

פרק שלושים ושלוש - ארבעה ימים

קודם כל, לפני הפרק. רציתי להודות לכן שלמרות שהפרק עולה בתדירות כל כך נמוכה אתן עדיין קוראות, מצביעות ומגיבות - זה אומר המון בשבילי.

תהנו❤️

ארבעה ימים לנשף

המוזיקה מילאה את הסטודיו וקת׳רין מצאה עצמה רוקדת כתמיד. ידיה נעו מצד לצד, ליטפו את גופה וחבטו ברצפה.

היא הייתה נרגשת לקראת ההופעה הראשונה של תלמידיה בעוד ארבעה ימים.
הריקוד בדיוק נגמר כאשר דלת הסטודיו נפתחה ונער שזוף בעל שיער כהה נכנס.

״שלום,״ מלמל. ״אני רוצה להבחן ללהקת הריקוד שלך.״

קת׳רין עצרה את המוזיקה וסימנה בידה שישב על הספסל, תוך שהיא עצמה ישבה. הוא פסע לעברה, מסדר את חולצתו היקרה.
״איך קוראים לך?״ שאלה.

״בנג׳מין.״

הבלונדינית הנהנה, שוכחת את משמעות השם. ״אוקיי, בנג'מין, היית בחוג ריקוד פעם? כמה שנים אתה רוקד?״

עיניי הדבש הושפלו וידו עברה בשיערו. ״לא הייתי בחוג רשמי של ריקוד, פשוט פיתחתי את זה עם הזמן.״

״סבבה, תראה לי מה אתה יודע.״ במשפט הזה קת׳רין הפעילה שיר אקראי ממערכת המוזיקה וצפתה בבנג'מין רוקד. היא יכלה לראות בתנועותיו שמעולם לא היה בחוג ריקוד, אך עם זאת, הוא רקד טוב כמעט כמו שאר רקדניה.

כאשר השיר נגמר בנג'מין הביט בקת׳רין בתקווה. נערה בעלת שיער חום נכנסה לעולמו וסירבה לצאת - לכן עכשיו, הוא יעשה הכל בכדי לגרום לה להשאר.

״יש לנו הופעה עוד ארבעה ימים, חושב שתוכל לעמוד בקצב?״

כהה השיער התאפק שלא לחייך בטיפשות. ״זה אומר שהתקבלתי?״

״ברגע שההורים שלך יחתמו על אישור, כן.״ הנהנה. ״תשאר לשיעור היום. הוא מתחיל עוד שעה וחצי, ככה שיש לך מספיק זמן ללמוד.״

***

חצי שעה עברה ובנג׳מין התחיל להבין יותר מהר את הריקוד, בעוד קת׳רין לא הבינה מי הוא.

הפלאפון שלה צלצל, מציג את המספר של אימה שלה.
״אני חייבת לענות לזה,״ התנצלה. ״דקה ואני חוזרת.״

אצבעה החליקה על המסך והיא קירבה את המכשיר אל אוזנה.
״כן, פטריסיה,״ אמרה בקול רוטן. היא התקדמה אל יציאת הסטודיו.

״איפה אוליביה?״ גערה אימה בקול.

הבלונדינית גלגלה עיניה. ״מאיפה אני אמורה לדעת? היא אצל רוברט.״