פרק אחת עשרה- אמת זה שם המשחק

5K 347 31
                                    

המורה חסר המנוח שעמד לידי הסתכל על הפתק ונאנח. "אה, דניס. הוא תלמיד חדש, הוא יצטרף לבית הספר שבוע הבא. אני אתחשב בנסיבות ואתן לכם הארכה ובונוס של חמש נקודות. אל תאכזבי אותי." אמר.

בסיום דבריו צלצל פעמון בית הספר המתריע על קץ שעות הלימודים. אספתי את חפציי והתקדמתי אל כיתת הריתוק. זואי, שליוותה אותי, דיברה איתי כל הדרך אל הכיתה על כמה מזל יש לי שאני עם תלמיד חדש ושהיא מקווה שהוא יהיה חתיך. 

זואי, אגב, התגלתה לי אתמול בתור קתולית. זואי היא הבן אדם האחרון שחשבתי שיהיה קתולי. 

כשנכנסתי אל הכיתה היא חיבקה אותי לשלום והלכה אל הדירה. הגעתי אל הריתוק באיחור, מסתבר. המורה המשגיחה לא הייתה גברת מסר, אז זה לא נגמר טוב. ליאם כבר נכח בכיתה ולרוע מזלי, הוא היה היחיד. בעוד שהמורה המשגיחה בדקה מבחנים ליאם התעסק באייפון שלו. 

התיישבתי באיטיות בכיסא שליד השולחן שישב בו. ליאם הרים את מבטו מהפלאפון והסתכל עלי.

"מה?" שאל. שאלתו הייתה קצרה וחדה. בדיוק כמו הדרך בה חזר להביט במכשיר שבידו.

"כלום." אמרתי בקול מתגונן.

"יופי."

תופפתי עם אצבעותי על שולחן העץ שמולי, מנסה למצוא דרך להעביר בה את השיעמום. זה לא שאין לי פלאפון- יש לי. אבל נגמרה לו הסוללה.

"זה מחרפן אותי, תפסיקי." ליאם זימזם. אך למרות זאת, הוא לא הרים עיניו מן המסך.

הפסקתי. "יש מילה כזאת שנקראת 'תודה'." אמרתי לאחר כמה דקות של שתיקה. ושיעמום.

ליאם נאנח והכניס את הנייד שבידו לכיסו. הוא סובב את הכיסא כך שהמשענת מופנת לכיווני והשעין את חזו עליה. רגליו נחצו ופנו לשני צדדי הכיסא ומבטו סקר אותי. 

"אני מבין שאת משועממת." אמר את המובן מאליו. "אז אני אתעלם מהעובדה שבגללך אני פה ואני לא סובל אותך, בשביל לבדר אותך קצת. את מעצבנת כשמשעמם לך."

עיני הכחולות ראו את כל החדר מסיבוב מעגלי. "אתה באמת תעשה את זה בשבילי?"

ליאם נאנח שוב. "לא רוצה, לא צריך." אמר והתרומם בשביל להשעין את גבו את המשענת ואלי.

"לא, לא, לא. לא אמרתי את זה!" צעקתי. (וחטפתי על כך צעקה מהמורה). 

ידעתי יותר מידי טוב שזה מה שהוא רצה, שאתחנן בפניו.

עם חיוך זחוח, חזר ליאם ליישיבתו הקודמת. "משחקים 'אמת'." הכריז.

"אתה מתכוון 'אמת או חובה'." תיקניתי אותו.

"לא. אני מתכוון 'אמת'."

"מה זה אמת?" נאנחתי.

"שואלים אחד את השני שאלות, לאו דווקא שאלות של כן ולא. אם מישהו לא רוצה לענות על השאלה הוא צריך לעשות חובה." הסביר.

A Cinderella StoryWhere stories live. Discover now